מהר"ם שיק יורה דעה יד

פגימה דקה לא די במה שהעמיד לפניו שלשה סכינים והיו טובים אלא צריך שיבורר לו זה כמה פעמים תוך משך זמן לימודו בנסיונו' שונים משונים וטעמו דהרי קי"ל ווסתות דרבנן ולא הוי חזקה מן התורה הואיל וראתה ג' פעמים וודאי שכן תהא לעולם אורח בזמנו ובשלמא הא דסמכינן על השחיטות ג' עופות להחזיקו שאינו מתעלף היינו משום דלעלופי לא חיישינן ורק מדרבנן מחמירין לברר וסגי בחזקה דרבנן להוציא מידי חשש דרבנן אבל להחזיקו שמרגיש בפגימה דקה אפשר דרובא דעלמא אינם מרגישים ולהוציא מידי רוב זה אנו מחזיקים אותו. על זה י"ל דלא סגי בחזקה שהעמיד שלשה פעמים סכין יפה לפי סברת נוב"י מהדו"ק חלק יו"ד סי' נ"ה דווסתות דרבנן משום שהוא נגד חזקת טהרה וא"כ ה"נ בוודאי לפי מ"ש המקור חיים סי' תס"ז אות ה' דלכך ווסתות דרבנן דאין כאן גורם המסתבר דנימא הזמן דווקא גורם דאורח יבא בזמן משא"כ ביש דבר המסתבר כגון הרגשה בסכין שהוא בא מישוב הדעת והבחנה והוא גרם המסתבר ולכ"ע הוי חזקה דאורייתא מיהו גם לפי דברי המקור חיים יש לדון דתליא בפלוגתא דרברבתא דהרי ר"פ בטור או"ח סי' קי"ד והמג"א שם ס"ק י"ג הקשה דלא קיי"ל דריחוק נגיחותיו חייב קירב לא כ"ש וא"כ מה יועיל זה דביום אחד או שעה אחת יתחזק בהרגשה דלמא ביום אחר לא יהיה לו הרגשה ואפילו לפי מ"ש המג"א שם לתרץ בשור איכא למתלי בתונבא בעלמא יש לעיין דלמא גם כאן היום הי' לו ישוב הדעת טפי ממה שיש לו בימים אחרים. זה קשיא לי על מנהגן של בתי דינין ישראל שמחזיקין לשוחט שמרגיש על ידי שמראה לפניהם שלשה סכינים טובים וצ"ע. ולזאת הי' נראה לי דעיקר הסמיכה לפי שכבר הראו הרבה סכינים תוך זמן משך לימודם או משום דשוחט המלמדו מעיד עליו בזה ועד אחד נאמן כשאינו נגד החזקה. אלא משום בירור יתירה או הואיל שעל ידי זה יוסר חזקת שאינו זבוח חשבינן לי' כנגד חזקה ולכך החמירו מדרבנן וסמכו על חזקה של ג' פעמים בשעה אחת: ועכ"פ נראה לי דעיקר הסמיכה על מעיקרא (ומטעם זה ג"כ אינו ראוי שרב אחר שלא בדק מעולם סכינו והשוחט בא לו ממקום אחר ליקח לו קבלה לדעתי אין ליתן במה שראה ממנו ג' סכינים) והנה בדיקת סכין קראו אותו כמו דין. ולפי פי' הרז"ה בביצה דף כ"ח ע"ב אין מראין סכין לחכם ביו"ט דהוי כדן את הדין

והטעם לפי הנ"ל שצריך ישוב הדעת והבחנה יתירה ולפי"ז אפשר דלכך י"א ביו"ד סימן א' סעי' ה' דאין ליתן לשחוט עד י"ח שנה וכ' היש"ש ריש חולין ראי' ממ"ש סוף פרק במה בהמה דיאשי' החזיר מה שדן עד י"ח שנה והובא ג"כ דיעה בחו"מ סי' ז' לענין הדין דאין רשאין לדון עד שיהא הדיין בן י"ח שנה מיהו הסמ"ע כ' שם דאז הוא גבר בגוברין וקשה דא"כ למה החזיר יאשי' וע"כ משום דחשש דלמא עד י"ח אין דעתו שלימה. מיהו גם בדיני ממונות הוכיח התומים שם דבדיעבד בוודאי דינו דין וא"כ גם כאן שפיר מה שהקילו הפוסקים דהכל לפי מה שהוא איש אם הוא חריף ויש לו כח גברא אין מקפידין שיהי' בן י"ח שנה

השוחט צריך לחזור על לימודי הדינים כמבואר בספרי השוחטי' ויכתוב לו מפורש בכתב הקבלה שרק על אופן זה ניתן לו הקבלה ושצריך לבוא לפני הרב אשר הוא תחת דגלו להראות לו סכינו מידי חודש בחדשו וגם הרב צריך שישגיח על השוחטים לנסותם לפעמים בזמנים ידועים לידע אם הוא חוזר על לימודו ואם יש לו הרגשה כראוי וכל המחמיר לבדוק אחר השוחטים והוא משובח ואותן הרבנים היושבים על מדין בתוך מקהלות עם ה' יתחזקו בעד תורת ה' להעמיד הדת על תילה ולעמוד בפרץ שלא למנות ולהעמיד שוחטים שאינם מתנהגים כפי דתי תורתינו ואליכם אישים עם ה' אקרא הלוא עם ה' אתם ורצונכם שלא להתגאל במאכלות אסורות קבלו ומנו לכם רק שוחטים הגונים ורק עי"ז תהיו לעם קדוש והייתם קדושים שמעו ותחי נפשכם הכ"ד

הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה ב'

שיל"ת חוסט עש"ק כ"ב למב"י תרל"א לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב אל אצילי בני ישראל המחזיקים בתורת ה' המורשה לנו יראי ה' התורניים הקצינים ונגידים אלופי קרוט דק"ק פ' ובראשם הרה"ק הגביר איש יקר רוח מהולל בתשבחות מוה' פ' נ"י ולהרבנים הגדולים מורי הוראה ולכל מופלגי תורה ה' עליהם יחיו

הנה יד שלוחה אלי עם ספר ספירת דברים מאת יקרי רוח יראי ה' מקהלתכם ותוכו רצוף לשאול אותי בשם רבים ושלמים משלומי אמוני בני ישראל לחוות דעתי בענין רב ושוחט שרוצים בהם הכת הנעלאגין איך מחוייבים קהל הקודש המיוסדים עפ"י ש"ע להתנהג נגדם ידעתי גם ידעתי כי עמכם הכרתי והפליתי בי דינא רבא מופלגי התור' והחכמ' על כל זה לא יכולתי למנוע את עצמי מלהשיב כי משא דבר ה' הוא וחזיתא לדעתייהו דניחא למרייהו לשמוע דעתי בזה ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל וכו' לזאת אציע דעתי לפניכם ואשוב כאשר עם לבבי לכבוד מעלתכם הדבר ברור בעיני כי כל איש המאמין בתוה"ק כאשר היא נמסרת לנו מאבותינו אין הוא רשאי להחזיק בחוקי הקאנגרעס וסייעתם אני הגבר ראיתי עני ועלבון תוה"ק בעוה"ר בהיותי בקאנגרעס הידוע ראה ראינו שהמיאיריטעט שקראו עצמם פארטשריטס פארטייא שחקקו חוקי און דקאנגרעס רובם בגדו בתורה ובמצות רבים מהם מחללי שבת בפרהסיא ומהם שהעיזו לומר שאינם מאמינים בתורה ושאר דברי אפיקורסת ופערו פיהם לבלי חוק נגד הש"ע והם הם כותבי פלסתר חוקי הקאנגרעס ואם ס"ת שכתבו מין ישרף והטעם כתב הרמב"ם בהלכות יסוה"ת שהמצוה לשורפם שלא להניח שם ושארית לאפקורסים ולא למעשיהם קו"ח שמצוה לשרוף ולאבד חוקי הקאנגרעס הנ"ל ולא לנגוע בקציהם ויותר מזה כל מי שישים עינו ולבו באמת לבחון תכלית החוקים ההם בעיניו יראה ובלבבו יבין כאשר כבר העידו רבים וכן שלמי' גאוני עולם שתכלית חוקי הקאנגרעס לחתור חתירה מתחת התור' המורש' לנו ולהפילה ולהורסה. כדי לחצוב להם בארות בורות נשברים אשר לא יכילו לא תורה ולא י"ש להרפות ידי יראי ה' החרדים על דבריו ולומדים ומקיימים תורתו ואם החיוב עלינו באיסור לאו שלא להניח מכשולים ודברים המזיקים לחיי העוה"ז לא בבתינו אף לא בארצינו כמ"ש הרמב"ם במנין המצות מצות ל"ת רצ"ח והחיוב ומ"ע להסיר המכשולים ודברים המזיקים כמ"ש הרמב"ם מ"ע קפ"ה. ואם בדבר מכשול בחיי העולם הזה ואשר התועלת הוא רק לנו אנו מוזהרים בעשה ול"ת קו"ח במכשול שהוא מכשול לחיי נצחיי לנו ולזרעינו ולדורות הבאים שאנחנו מחוייבים בעשה ול"ת לעמוד על המשמר לגדור גדר שלא להניח החוקים ההם ולהרים המכשול מדרך בני עמינו וכל מבין יודע שאין מקום להסיר מכשול הקאנגרעס רק בקאנשטאטירונג על אדני ויסודי הש"ע ולחבר עם הקאנשטאטירונג דארטאדאקסען. כי זה לעומת זה צריכין אנו לעשות וגם צריכין לידע כי החוקים ההם הוא אשר החלו לעשות בעלי הקאנגרעס עדיין לא גילו רק טפה מן ההירוס של התור' אשר יחפצו לעשות ועוד ידם נטוי' לבצע זממם לעת מצוא והחיוב עלינו לעשות מעקה למחתרת פרוצי עמינו שלא יפול הנופל וברוך ה' אשר לא עזב חסדו מעמנו והראה לנו הדרך לקיים המ"ע והל"ת הנ"ל ע"י הקאנשטאטירונג עפ"י יסודי ואדני הש"ע להטות לב השרים והיועצים עלינו לטובה והמעכבים מלהתחבר להקאנשטאטירונג דארטאדאקסען עתידין ליתן את הדין

ומעתה לפי האמור נבוא לבאר דין השוחט שהשכיר עצמו לכת הנעלאגין אשר נשאלתי עליו דזה פשיטא דקהל עם הב"ד שלהם שאסרו שחיטת איזה שוחט משום גדר וסייג שאיסורם איסור כמבואר ביו"ד סימן ר"ה וחייבים כל הקהל ההוא לשמוע וקי"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג דאפילו הנשבע שלא יכנוס בכל תקנות הקהל הוי שבועת שוא אבל בנידון שלנו אין צריכין לאסור שחיטתו דבלא"ה הוא אסור מדינא על שלשה פושעי השוחט ההוא האחד משום שחיבר עצמו לאנשים המשתדלים להפר ולבטל הקאנשטאטירונג המיוסד על דרך הש"ע ועל ידי זה יהי' לבעלי הקאנגרעס מקום לבצע מעשיהם ומחשבותיה' שהם נגד התור' המורש' לנו וילפינן במס' מכות דף ה' מקרא דהנטפל לעוברי עבירה דינו כעוברי עבירה וחלקו עמהם והשני שהוא מסייע עוברי עבירה שעל ידו הם יכולין להחזיק בתרמותם ולסייע לעוברי עבירה אסור לנו מקרא דלפני עור וכו' והשלישית כל שהוא מומחה יותר יש בו חשש איסור יותר. כי כבר אמר שלמה המלך ע"ה במשלי אבן ואבן ואיפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם ופירשו המפורשים מי שמחזיק עצמו לשקול אבן שלימה כדי שיוכל לעות ולשקול באבן חסרה. ולולא השלימה לא הי' יכול לרמות בני אדם א"כ האבן השלימה הוא המסייע לרמות ע"ז אמר הקרא אבן ואבן תועבת ה' גם שניהם שנעשה גם האבן השלימה תועבה. והנה ידוע כי הנעלאגין אין מהדרין אחר שוחט ובודק מומחה אלא א"כ הם יכולין עי"ז להסית ולרמות ולהמשיך בני אדם שאינם יורדים לסוף דעתם ושחיטת השוחט מומחה הוא הכלי המסייע להדיח רבים ומעשה כי האי קראו הכתוב תועבה וכתיב לא תאכל כל תועבה ועכ"פ השוחט הנ"ל בהשכיר עצמו לנעלאגין ועבר על איסורי תורה כנ"ל. ואפשר דמקרי חשוד לאותו דבר כמ"ש הש"ך בסימן א' ואפילו אי מקרי חשוד לדבר אחר הרי הסכימו התבואת שור והפמ"ג דמומר לאחד משאר עבירות קי"ל כהרמב"ם בסי' ב' דאסור לאכול משחיטתו ובדיקתו כנ"ל וכבר הביאו חכז"ל דברי בן סירא כל עוף למינו ישכון ובן אדם בדומה לו ולכך אפילו בלא איסור הקהל אין לאכול משחיטתו

ומכל. אלו הדברים נוכל ללמוד דין הרב שלהם דשייכים אצלו כל האסורים הנ"ל ועוד נוסף על זה שעובר בלאו דחילול השם כמ"ש הרמב"ן במל"ת ס"ג דאדם העומד במעלה והוא בחזקת תם