מהר"ם שיק יורה דעה קמז

תשובה קצ"ח

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי הרב המופלג המאוה"ג המפורס' כש"ת מוה' זוסמאן סופר נ"י האב"ד בק"ק האלאש יע"א

מכתבו קבלתי ועל דבר השאלה הלכה למעשה אשר שאל ממני אשר בעירו יש ב' מקוואות מי גשמים וכדי לנקות ממלאים ומוסיפים על שיעור מ' סאה עד שנתמלא ממנה האחרת ועכשו ניקבה המלאה ונעשה זוחלין ונסתפק מעלתו אם מקוה הפסולה מצד זוחלין אי רשאין להוסיף מים שאובין דנטהרין ע"י זריעה או חיבור וכיון ופסולה איך תועיל או דלמא כיון דאין פסולו אלא מצד אחר מטהר השאובין ובש"ך סי' ר"א ס"ק ק"ך משמע מלשונו זוחלין מטהר וחותנו הגאון נ"י הביא ראי' מסעי' כ"ה מנפסלה מחמת שינוי מראה ואפי"ה לשפוך שאובין ואולי יש לחלק עכ"ל בקצרה הנה ברשב"א כתוהב"א ריש שער הטבילה פליגו הרשב"א והרא"ה לדעת הרא"ה שם ארה" מקוה מרודדת דיש בה מ' סאה אינו רשאי לשפוך שם שאובין והרשב"א במשה"ב דחה וכ' דפשיטא דמותרין לשפוך וליתן בה שאובין ולהגביה עד שיוכלו לטבול ולדעת הרא"ה דאוסר נראה דכ"ש הזוחלין (ומרן הגאון בחת"ס חיו"ד סי' רי"ב קלסה להא דהרא"ה)

אמנם לרשב"א דמתיר עדיין לא שמענו בזוחלין דמרודדת דאין הפסול רק משום דאין גופו עולה בהן משא"כ להשקה להן יש שיעור אבל בזוחלין דפסולין לכל ואין תורת מקוה עליהן לשום דבר גם להשקה איכ"ל דאינו מועיל וראיתי בספר מי השילוח סי' ב' אות ב' מסתפק לי' אי מ' סאה זוחלין נפסלו בשאובין ומעיקרא פשיט לי' מלשון הרמב"ם בפ"ח דמקוואות דין ח' בג' גממיות דאין הזוחלין מערבין משמע כאלו אין כאן שיעור דאינו חיבור ושכן משמע מתשב"ץ מ"ש סי' ל"ד שכ' שאין המים הנצפין משלימין שאין חיבור כזה משלים משמע דבכה"ג אינו חיבור כלל ושוב כ' דמדברי הר"ש והרא"ש המובאים בתויו"ט פ"ג מ"ג בבור שהיא מליאה שאובין והאמה נכנסת וכו' וכ' שאם האמה מ' סאה מי גשמים מטהרים את מי השאובין מוכח דמ' סאה זוחלין אפילו מי גשמים אין שאובה פוסלן אלא אפילו מטהרת את השאובין והש"ך בס"ק נ"ה ג"כ מביאם וסיים ועיין בסעי' סמך והיינו דמשם ראי' דאין הזוחלין מערבין והש"ך שם לשיטתו דפי' שם דהיינו דווקא במי גשמים והסכים עמו מרן הגאון בחת"ס חיו"ד סי' ר"ה וכ' דזוחלין מערבין והוי כחד עם הזוחלין אבל אין מערבין לגרום הכשר מזה נראה שהביא הש"ך ראי' שזוחלין אינם מטהרין בהשקה דמחברין להן והוי כמו הם ודבר פסול אינו גורם טהרה

אמנם לפי דעת הדגו"מ ונוב"י מהדו"ת סי' קל"ו ולפי מ"ש הריב"ש בסי' רצ"ג דהטעם משום דהוי קטפרס ואינו חיבור וא"כ אין ראי' מהתם נגד מה שנראה מדברי הר"ש והרא"ש וכן דעת ספר גידולי טהרה שם ולכאורה הו"א ראי' מפ"ו דמקוואות מ"ח דתנן דאם הי' בעליון מ' סאה ואין בתחתון מ' סאה ממלא בכתף עד שירדו לתחתונה וביו"ד סעי' נ' הביא הרמ"א דעת י"א דאם נפרץ הכותל של מקוה אפילו אם נשארו מ' סאה למטה נעשה הכל כזוחלין דהכל מתנוענע לצאת ולא אדע חילוק בין אם נפרץ הכותל לבין הגבהו המים למעלה מן הכותל וכן מבואר במהרי"ק שורש קנ"ו שאין חילוק בזה וא"כ קשה כיון דהגבהו המים ע"י שממלא בכתף א"כ נעשה הכל זוחלין ואיך יטהרו השאובין ואפילו הפוסקים החולקים על שיטה זו לא הקשו עליו כן אלא וודאי דמים שאובין מוטהרין ע"י מ' סאה מים זוחלין של מי גשמים (ודוחק לומר דמקוואות היינו מעין ואפי' לפי מאי דפליג הש"ך שם ס"ק ק"ך על המהרי"ק וס"ל אם יוצא בע"כ גם המרדכי מודה מ"מ גם לדעת ר"ש אינו ברור דמים שאובין נוגעין עם תחתון המים ואפשר דנגע עם חלק העליון דהוי זוחלין ונהי דכשר מכח ס' שאובין מ"מ אסור לעשות ספק דרבנן בידים וע"כ דגם זוחלין מטהרין)

אך מה אעשה שהמהרי"ק עצמו בתשובה ההוא כ' דאין הזוחלין יכולין לטהר את השאוב אלא א"כ הזוחלין מועטין שבטלו לגבי רוב מקוה שאינו זוחל עיי"ש וע"כ צ"ל דתליא בב' שיטות דסעי' נ' הנ"ל וגם בספר לחם ושמלה ראיתי דפסיקא לי' דזוחלין אינם מטהרין שאובין ומסעי' כ"ה דמקוה שנשתנה בשינוי מראה דמכשיר שאובין אינו ראי' דשינוי מראה הוא רק פסול דרבנן כמ"ש הראב"ד דמתחזי נמי פירות ועוד תי' שם בספר לחם ושמלה ולפי ענ"ד ראי' מפ"ק דמקוואות דמונה שש מעלות ואי ס"ד דמ' סאה מי גשמים מטהרין שאובין הו"ל לתני עוד מעלה זו דמי גשמים זוחלין במ' סאה מטהרין שאובין אפי' כולו שאוב דאורייתא כשם דתנא ומנה מי תמציות שלא פסקו שמטהרין מים טמאין וצ"ע ועכ"פ מידי פלוגתא לא נפקא ותליא בפלוגתא דרברבתא וכבר כ' מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' רי"ב דאם יש ב' ריעותות דמרודדין וריעותא דרוקח וודאי יש לחוש וכ"ש בנידון הנ"ל כן נראה לפי ענ"ד לדינא

(ולכאורה נראה ראי' גדולה מלשון הת"כ דזוחלין אינו מועיל לטהר שאובין דאיתא בת"כ פ' אות קמ"ה מנין אם טמא יטהרנו ת"ל מקוה ומעין יהי' טהור אין לי אלא מעין המקוה מקוה את המקוה ומקוה את הבור וכו' ומה מעין מטהר בזוחלין אף מקוה ת"ל אך וכו' ולשון אם טמא יטהרנו הוא כעין לשון המשנה פ"ו דמקוואות משנה ח' ושם קאי או על חסר משיעורה או שהוא שאובין ולדעת הרמב"ם בפ' ט"ו מטומאת אוכלין דין א' דפחות ממ' סאה מקבל טומאה ברצון הלשון בדווקא והא דמסיים הת"כ אי מאי מעין מטהר בזוחלין כ' בקרבן אהרן דיש להגיה דמקומו לעיל לפני זה. ולפי הנ"ל נראה דאדרבה דבא ללמד דגם לענין השקה בעינן מקוה אשבורן וגם משמע בת"כ הנ"ל דדווקא מקוה מ' סאה מטהר מים בהשקה ומיושב קו' ספר אמרי אש סי' פ"ו כיון דמה"ת סגי לכלים רביעית דמקוה יהי' מועיל השקה ברביעית כמו דמועיל לדידן במעיין לאדם דלהנ"ל הוא גזה"כ דיליף מקרא בת"כ דאך מיעוטא קאי גם על השקה ולהרמב"ם פט"ו מטומאת אוכלין הנ"ל בלא"ה לא קשה שהרי פחות ממ' סאה מי גשמים מקבלין טומאה לרצון משא"כ מעין וגם לאידך שיטות הא דמים המבצבצין דתנן במשנה ו' פ"א דמקוואות אפילו אינם מ' סאה אם באו להם מים המבצבצין מועיל השקה הוא הלכה לממ"ס וא"כ כל מעין חולחולי מחלחלא ולא גרע מביצבץ ולכך מועיל השקה משא"כ במקוה והשתא דאתית להכי י"ל מסברא דכיון דבעי' רק השקה ומעיין מחולחל הוי כהשקה לכל המימות משא"כ במידי דבעי' טבילה בתוכו וכיון דביצבץ הוי כהשקה שפיר מועיל אפילו במעין כ"ש

והדרן להנ"ל דמת"כ נראה דגם לענין השקה בעינין אשבורן וא"ש ראיות הש"ך בס"ק נ"ה מסעי' ס' וכמ"ש דהיינו כדעת מרן זצ"ל בחת"ס סי' ר"ח ודרך אגב ראיתי להעיר שלא זכיתי להבין שם דברי מרן זצ"ל דנהי דמעין מטהר בזוחלין מ"מ בעי' שיהי' מונח ע"ג קרקע דהרי קי"ל דאין מטבילין באוויר א"כ הא דמטבילין בזוחלין דווקא במאי דמונח בקרקע וכפרש"י בחולין דף ל"א ע"ב דמטבילין בראשון בגל שנתלש היינו במאי דמחובר בקרקע אבל בנידון מרן זצ"ל שהיו הזוחלין באוויר א"כ אפילו במעין אינה ראויים לטבילה וצ"ע (ואפשר כיון דקי"ל בשבת דף ה' ע"ב מים ע"ג מים היינו הנחתן ומיד שבאו ע"ג מים הם כמונח בארץ ורשאין לטבול בם ולכך מועיל השקה)

והנה לדעת הרמב"ם בפט"ו מטומאת אוכלין הנ"ל א"כ לאחר שגזרו בי"ח דבר דמשקין מטמאין כלים א"כ איכ"ל דמה"ט בטלו לרביעית דמקוה למחטין דהמים היו לרצון ויקבלו טומאה ושוב יטמאו להכלי והי' א"ש לשון בטלו רביעית דמקוה שנתבטל מיהו הרמב"ם לשיטתו סובר בפ"ז מטומאת אוכלין דווקא משקין שנטמאו משרץ מטמא כלים

לנ"ד דלכל הפחות במחלוקת תליא אי זוחלין מטהרין שאובין ולכך בוודאי אין לסמוך לעשות מקוה בכה"ג כנ"ל ומ"מ לא ידעתי מהו כל החרדה הזאת בנידון מקוה שלו דנהי דנעשו זוחלין היו יכולין להגביה מי המקוה שנעשו זוחלין על ידי שישליכו לתוכן אבנים ויגבהו המים וילכו למקוה החסרה כעין דקי"ל ביו"ד סי' ר"א סעי' ס"ו והנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי ידידך הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע

תשובה קצ"ט בעזה"י יום ה' ב' דחנוכה תרל"ג פה ק"ק חוסט יע"א

החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב המאוה"ג כש"ת מוה' מרדכי ני' האבדק"ק אסענפ"א יע"א

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי אם יש לסמוך בשיעור מקוה שכ' בספר כרם שלמה שכ' שהוא ששה עממע"ר ורביע שאם נשער באצבע שהוא ז' שעורים נמצא יותר וגם מסתפק לי' אם אצבע של ז' שעורים הוא של שיעור מצומצם או מרוחקות וגם לבאר לו צמצום שיעור אצבע והנה אמת נכון הדבר שיצאה שגגה מלפני הרב כרם שלמה שחשב שיעור מקוה עפ"י חשבון ט' קבין שכ' הטו"ז באו"ח סי' תר"ו וחלילה לסמוך על זה שהרי כבר כ' הצל"ח בפסחים דף קי"ו וטרח ומדד שיעור דרביעית עפ"י בצים דהיינו ביצה ומחצה ושוב מדד רביעית עפ"י אצבעות ב' אצבעות על ב' אצבעות ברום ב' אצבעות וחצי וחומש אצבע כמ"ש הרמב"ם בפ"י מביכורים ומצא שהוא כפול וכבר האריך מרן זצ"ל בעל חת"ס בתשובה הנדפסת אצל חידושי הרמב"ן על קידושין ג"כ לישב סתירה זו עכ"פ גם מרן זצ"ל הסכים דשיעור רביעית הוא בכפלים לערך ג' בצים והטו"ז כ' חשבונו לפי חשבון הבצים וע"ז עלה ט"ו קוואר"ט תשעה קבין שהם ל"ז וחצי זיידי"ל מעהרי"ש אסטרייכע"ר זיידי"ל

אבל באמת מה שאנו צריכין לשער במקוה ע"י אצבעות הוא בכפלים. ע"ה זיידע"ל שיעור ט' קבין ומעהרי"ש ואסטרייכע"ר