מהר"ם שיק יורה דעה קלו

סי' מ' על פסק הש"ע כהראבי"ה אבל לפי המבואר התימה ביותר וא"ל דהתם רואין החלחול משא"כ במעיין דמבואר מדברי המרדכי דמעיין כיון שנודע דכל מעיין חלחולי מחלחלי א"כ מאי לי ראי' או ידיעה ועיין לקמן שיש לישב קצת מ"מ מבואר דהרבה ראשונים שהביאו ראי' מהא דארעא חלחולי וכו' פליגו עלי' דהראבי"ה ותימה איך סתם הב"י כוותי' להקל באיסור תורה וצ"ע)

אמנם נראה להביא ראי' דלדעת הרמב"ם לא בעי' מ' סאה במעיין דהנ' הש"ך בס"ק ב' הביא דברי הב"י דמעיין שהוא זוחל מצטרף מראשו לסופו ומותר לאדם לטבול בו בכל מקום שרוצה ולכאור' תימה הא מבואר ברשב"א ריש שער הטבילה ראי' להר"י מהא דאמרינן ביומא דף ע"ח כיון שהגיעה לפתח ב"ד הי' זבין וזבות ונדות טובלת ואמאי מקודם לא הטבילו (אם הי' גופה עולה בה) וע"כ דבעינן מ' סאה ותמהני לדברי הב"י מה הועיל בזה אכתי קשה כיון שע"כ הרשב"א סובר דקודם שבא לפתח ב"ד הי' גוף מקצת זבין עולה בה דאין כל הגופין שווין דאל"כ אין ראי' וכיון שכן אפילו תימא כהר"י דבעינן מ' סאה קשיא למה לא הטבילו קודם פתח ב"ד הרי כל הנהר מחובר להדדי לדברי הב"י ותו קשיא דהרי מבואר במרדכי שם בשם הראבי"ה קשיא איך טובלין בנהר הא קטפרוס אינו חיבור ותי' דלמטה שפיר טובלין דסוף המים לרדת וא"כ קשיא איך כ' הב"י דמותר לטבול בכל מקום וממיל' גם הראי' שהביא הב"י מתוספת' ליתא דשם ב"ש לשיטתי' דקטפרס חיבור אבל לדידן א"א לטבול בנהר אלא א"כ עד מקום הטביל' יש מ' סאה וכמ"ש הרשב"א וראי' שני' מהר"ש בלא"ה לא הבנתי דמשם אין הכרח כלל לא להקל ולא להחמיר להמעיין שם וצ"ע

אבל ראיתי דהב"י לשיטתו דכ' על דברי הראבי"ה דפריך דנהר הוי כקטפרוס ותי' למטה טובלין וכ' דאנן קי"ל דגם למטה אינו חיבור וא"כ עמדה הקושי' ותי' דשיפוע מעט לא נקרא קטפרוס ובאמת בעינן שיהי' מ' סאה למטה מן הקטפרוס יעויין שם וכ' הד"מ אות ו' דלפי"ז מ"ש הב"י רסי' דכל המעיין מצטרף היינו במקום שהוא שוה ואינו מדרון או לב"י שהוא משופע רק קצת וא"כ כיון שכן א"ש ואין כאן סתירה דהמרדכי מיירי היכא דהוי קטפרוס וב"י היכא דהקרקע אינו קטפרוס וממיל' אין קושי' מרשב"א דהרי הרשב"א קאי על הנחל היורד מבית ק"ק והמקדש בהר והנחל קטפרוס גמור ולכ"ע אין מצטרפין והנ' הא דכ' הב"י בענין שיפוע גדול נראה דזה במחלוקת שנוי' דהר"ש סו"פ ח' דטהרות פי' כן אבל הרמב"ם בפי' המשנה כ' שם כל מקום שהמים זוחלין ממנו נקרא קטפרוס וכן כ' הריב"ש בתשוב' סי' רצב דכל שהמים זוחלין ממנו היינו קטפרוס וכן נראה דעת הראבי"ה במרדכי הנ"ל ואין להקל נגדם וא"כ הי' לו להש"ך בס"ק ב' לפרש דהא דמצטרפין דווקא אם הקרקע שוה אבל סתם נהר מקרי קטפרוס

) ועפ"י האמור א"כ לפי מאי דפסק הרמב"ם בפ"ח דמקוואות גבי ג' גממיות דאפילו בתחתונ' אין טובלין בו ומינה למד הב"י דאפילו בסופו לירד לא אמרינן קטפרוס חיבור וכן פסק ס"פ ח' מה' מקוואות דלא כר"י דאפילו רגליו של ראשון במים אינו חיבור דלא אמרינן גוד אחית אפילו בסופו לירד וא"כ אי ס"ד דבעינן במעיין מ' סאה קשיא איך קאמר מקרא דטבלו בנהר היוצא מבית המקדש כשהגיע לפתח ב"ד איך הי' אפשר לטבול בו הרי הי' קטפרוס ואינו חיבור וכמו שהקש' הראבי"ה על כל הנהרות אלא שתי' כיון שסופו לירד הוי חיבור משא"כ לדעת הרמב"ם דאפילו בכה"ג אינו חיבור עמדה הקוש' וע"כ מוכח דלהרמב"ם באמת מעיין או נהר א"צ מ' סאה והא דלא הטבילו בנהר היוצא מבית המקדש מקודם שהגיע לפתח ב"ד היינו שעד התם לא הי' כל גוף מכוסה והקרא באדם בינוני קאמר וא"כ עמדה שוב הקושי' דלעיל מגל שנתלש דבעי' מ' סאה ואפשר דהרמב"ם סובר דמה"ת לא בעינן מ' סאה אבל מדרבנן אפילו במעיין בעינן אלא משום החילחול דארעא חלחולי מחלחלי והוי חיבור אפילו מדרבנן לא בעינן ולכך בגל שפיר אמרינן דבעינן מ' סאה מדרבנן דומי' דכלים דהוי מדרבנן וא"ש הכל כנ"ל

ועפי"ז יש לישב הא דפסק הש"ע דבענין גם במעיין מ' סאה ואע"ג דחלחול מחלחלי והוא בעצמו בסעי' נ"ב כ' דחלחול מהני כדעת הראבי"ה היכא דניכר וכאן כיון דנודע הוי כניכר ולפי הנ"ל א"ש דאיכ"ל דלא מהני דשמא יש קטפרוס עד מקום המעיין שיש שם מ' סאה ואינו חיבור ובאמת אם נודע דאינו קטפרס הי' מותר (וכן צ"ל ע"כ דאל"כ יסתרו דברי הראבי"ה דהרי הראבי"ה עצמו סובר דמעיין בעי מ' סאה מקושיא שהקשה דאיך טובלין דנהר הא איהו סובר דמהני חיבור למעיין מיהו משום הא לא אריה דהנה נראה הא דשייך דארעא חלחולי היינו במקום המעיין בעצמו אבל בנהר שפושט ממנו שם אין שום חילחולי דארעא וא"א לטהרו רק משום שמחובר למעיין ושפיר ק"ל הא הוי קטפרוס)

וכיון שזכינו למה שאמרנו למעל' עכ"פ כך נראין הדברים לדעת הרמב"ם מעין מן התור' מטהר בכ"ש כמו שהוכחתי מהא דטבלו גבי פתח ב"ד מיהו מדרבנן איכ"ל דמודה הרמב"ם דצריך מ' סאה כמו שבטלו רביעית דמקוה לענין כלים אמנם לענין דין דרבנן אמרינן שוב קטפרוס חיבור כמ"ש הרא"ש פ"ו מ"ח וכן פסק הרמב"ם בפ"ח ממקוואות והכ"מ הביאו שם על הרמב"ם ומשמע דסובר כן ולכך רשאי לטבול בין במעיין בכ"ש משום דארעא חלחולי וכו' ובין בנהר דלרבנן קטפרוס חיבור אמנם בגל שנתלש בעי' מ' סאה כ"ז דעת הרמב"ם אבל דעת הר"י והראבי"ה דמה"ת בעי' מ' סאה וממיל' לא מהני חלחול דמי יודע כמה קטפרוס יש ובנהר מותר משו' דסופו לירד וא"ש הכל

ועפי"ז נתיישב לן מאי דקשה לי על מה שכ' הש"ך בסי' ר"א ס"ק קכ"ט דוודאי בג' גממיות אין המים הזוחלין מערבין דווקא מי גשמים אבל מעיין מערב אף בזוחלין וקשה הא ב' טעמים מצינו על הא דאין הזוחלין מערבין הריב"ש בסי' רצ"ב כ' דהיינו מטעם שאין הקטפרוס חיבור וכן הביאו הב"י והכ"מ ומשמע דהכ"מ והב"י רצו לומר עוד אפילו הזוחלין בלי קטפרוס אין מצטרפין ומערבין וכטעם שני דיש עוד טעם שכ' מרן הגאון בחת"ס סי' ר"ט כיון דזוחלין אין מטהרין גם מחברין אין מחברין והפנ"י בגיטין דף ט"ו כ' דאין הזוחלין מערבין מטעם דסופן לפסוק והנפ"מ בין הנך ב' טעמים דאי הטעם משום דאין קטפרוס מערב א"כ גם בימי מעיין ג"כ אינו חיבור ואפילו לפי מה שהסביר מרן זצ"ל שם בתשוב' סי' ר"ח דווקא אין מערבין אבל מחברין דהיינו לאותו משהו דמעין בכ"ש זהו אפשר לומר אם מעין מטהר בכל שהוא לאדם

אבל לדעת הר"י וסייעתו דבעי' מ' סאה ולא סגי אלא אם נימא שכולן מעורבין ומחוברין וכיון שקטפרוס אינו חיבור ולדעת הרמב"ם אפילו סופו לירד וא"כ אפילו במעיין אסור ואינו חיבור משא"כ אי הטעם כטעם השני משום דזוחלין אינם ראויין להתערב ולטבול בם לכך אינם חיבור משא"כ במעיין שפיר מערבין וא"כ קשה נהי דהש"ך דייק כן מלשון הש"ע אבל תמהני כיון דהב"י משמע דסובר טעמי' דריב"ש דעל דברי המרדכי והראבי"ה הנ"ל שתי' דנהר מצטרף אע"ג קטפרוס הואיל וסופו לירד כ' דלפי מה שפסקינין כהרמב"ם דג' גממיות וכו' מוכח דאפילו בסופו לירד ג"כ אין קטפרוס חיבור ואע"ג דנהר מעיין וקטפרוס סופו לירד אינו חיבור וא"כ קשה האיך העתיק בסעי' ס' דווקא מי גשמים נהי דהרמב"ם לטעמי' דסובר מעיין מטהר בכ"ש וא"כ במעיין נהי דאינו מעורב מ"מ מתחבר וכמ"ש מרן זצ"ל אבל הב"י דפסק כר"י דגם מעיין בעי מ' סאה ופסק קטפרוס אינו חיבור אפילו סופו לירד וא"כ קשה טובא למה נקט דווקא במי גשמים אפילו במעיין נמי נימא הכי כיון דקטפרוס אינו חיבור ובעי' מ' סאה א"כ לא יהא רשאי לטבול אפי' בתחתונ'

ואפשר דלכך פי' הש"ך בס"ק קכ"ח דנחל היינו בקעה ואינה קטפרס ואע"ג דנקט עליונה ותחתונ' מ"מ המה לטעמייהו דבשיפוע מעט אינו קטפרוס וכיון דאינו קטפרוס ע"כ הא דאין זוחלין מערבין היינו מטעם שכ' מרן זצ"ל כדלעיל וזה שייך במי גשמים משא"כ במעיין ולפי"ז היכא דהוי קטפרוס גם הב"י והש"ך מודה דאפילו במעיין אין מתערבין ועפי"ז הי' מיושבין דברי הנוב"י מהדו"ת חיו"ד סימן קל"ו דפסק אפילו במעין אין הזוחלין מתערבין ותמה עליו מרן הגאון בסי' ר"ח ור"ט ולפי הנ"ל דבריו מיושבין דשם איירי שהי' זוחל בקטפרוס או ניצוק ולכך שפיר אפילו במעיין אינו חיבור אלא דהנוב"י ס"ל דאפילו בדרבנן קטפרוס אינו חיבור וזה אינו מוכרח כמ"ש לעיל בשם הר"ש בפ"ו מ"ח דמקוואות דרבנן חיבור

אמנם אין מזה תפיסה כולי האי על הנוב"י שהרי בש"ע שם סעי' נ"ג הביא רק דחיבור כשעורה מהני בדרבנן אבל זה דקטפרוס מהני לא הביא וא"כ אפשר דלא פסק כוותי' ולכך החמיר בתשובה אפילו בשאובין ומכ"ש מה שכ' בדגו"מ ס"ק פ' ניחא [ ובלא"ה לא ידעתי מה החרדה הזאת על הדגו"מ ס"ק פ' דנהי דשם מיירי בנהר דדינו כמעיין מ"מ הא קיי"ל לעיל סעי' י"ב דמעיין שהעבירוהו ע"ג כלים ואפילו על גבי ספסל בטל ממנו תורת מים ואינו מטהר בזוחלין והאי גלגל בוודאי לא גרע מספסל וא"כ בטל מינה שם מעיין והוי כמקוה ובמקוה לכ"ע אין הזוחלין מערבין ולפי ענ"ד דברי הדגו"מ נכונים ולא זכיתי לירד לסוף דעת רבותי

אמנם הבאר הגולה כ' טעמא דאין הזוחלין מערבין היינו מטעם קטפרוס וכן מוכח מדברי הב"י עצמו ממה שהשיג על הראבי"ה ומזה נראה שלמד מרן זצ"ל שאפילו בקטפרוס מעיין מחבר בזוחלין וקשה למה אמנם לפי הנ"ל א"ש וליישב כיון שאמרתי דלהרמב"ם דסובר קטפרוס אף אף שסופו לירד אינו חיבור קשיא מפתחי ב"ד וע"כ דסגי בכ"ש וא"כ הרי תלי' זה בזה אי אמרינן כה"ג אינו חיבור אמרינין דכ"ש מטהר ואי אמרינין כ"ש אינו מטהר ע"כ הוי חיבור ונהי דהב"י פסק בתרווייהו להחמיר דאזיל הכא והכא לחומרא מספק אבל אם יש קטפרוס שסופו לירד למטה ויש מ' סאה מותר ממנ"פ אי אינו חיבור א"כ לא בעינין מ' סאה ואי חיבור הא איכא