מהר"ם שיק יורה דעה קלג

כן בפ"ה דין י"ז גבי מ"ר דתלינין אפילו בהרגישה ולהנ"ל א"ש דכבר נשמע זה מלשונו דבעגול לעולם תולין ובמשוך לעולם אין תולין במאכולת

אמנם לכאור' עדיין קשה איך פסק הרמ"א דגם במשוך אם יש מקום לתלות ובררנו דהיינו בלא ארגשה ולא אמרינין דלפי האמת דגזרו על כתמים בלא הרגשה ועשו שלא בהרגשה כהרגשה הרי לכאורה דין זה תליא בפלוגתא דהרא"ש ורשב"א דגבי בדקה בעד שאינו בדוק להרא"ש דטמאה משום כתם וביררנו לעיל סברתו דלפי מאי שעשו שלא בהרגשה כהרגשה ה"נ לענין זה הוי כהרגישה ואז לכ"ע אין תולין בעד שאינו בדוק ולהרשב"א שם לא אמרינין דעשו לא הרגיש' כמו הרגיש' ולכך בלא הרגיש' טהורה לגמרי וא"כ לפי מאי דפסק בסעי' ל"ו כהרא"ש דטמא' משום כתם ה"נ י"ל אפילו לא ארגש' אין לתלות וצ"ל דס"ל להרמ"א דלא לענין כל הדברים אמרינן דבלא הרגיש' חשיב כהרגיש' ובכמה דברים תולין משום דשומעין בכתמים להקל וה"נ כאן אם יש מקום לתלות עדיף מעד שאינו בדוק או משום דמצד הדין אפילו בארגש' יש לתלות נהי דלא הקיל בארגש' מ"מ אין לגזור לא הרגיש' אטו הרגישה ולכך פסק לכל הפחות בלא ארגש' דתולין וא"ש ובזה אסיים ואחתום בברכה אוה"נ הדוש"ת. הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה קפ"ה שיל"ת יערגין יום ו' עש"ק כ"ב אלול תרי"ז לפ"ק

כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר אהובי תלמידי הרב המופלא ומופלג בתורה ובירא' החרוץ מוה' זוסמאן סופר נ"י האב"ד דק"ק האלאש יע"א

מכתבו קבלתי ביום ד' העבר ושמחתי בו ובשלוותו יהי ה' עמו ויעל ועל דבר השאל' אשר שאל קדמנא אין העת מסכים עמדי וימים נוראים באים לקראתינו וטרידנא בפרקי דכלה לזאת אשיב בקצרה נידון אשה אחת שזה יותר משנה מצאה לאחר טבילה ושימוש בבוקר דם עם ליחה על הסדין ויש לה ווסת בכל חודש ונודע למעלתו שבעל' משתין דם ואמר מעלתו נ"י ששמח בו שיש לה תקוה עי"ז כמבואר בש"ע אלא משום דהסד"ט כ' לתלות רק ג' ימים ולזאת שאל דעתי בזה עכ"ל הנצרך לנו והנ' אם לשון מעלתו נ"י בדיוק שמשתין דם לא נמצא בש"ע שתולין בו ונהי שפסח בש"ע יו"ד סי' ק"ץ סעי' כ' שאם רגיל האיש להוציא דם מפי האמה תולה האשה בו כבר כ' הנוב"י מהדו"ת חיו"ד סי' פ"ז לדייק מדברי רשב"א דווקא ברגיל לראות שלא בשעת הטלת מ"ר וכ"כ בסד"ט ואע"ג שבשב יעקב חיו"ד סי' מ"ה פסק גם ברגיל לראות עם השתא אמרינן דנשאר בגיד ויצא עם הש"ז דבר זה קשה דהרי קיי"ל בסי' קפ"ז ובש"ך שם ס"ק י"ז דווקא באותו מקום שממנו יוצא בעי' מכה ולא אמרינן שקיבל הדם דרך הליכתו וה"נ וודאי בעלה לא עדיף ממנה

אמנם הסד"ט בסוסי' קפ"ז ישב דברי השב יעקב דמיירי דווקא בקרטין דאינה רגיל לצאת אלא בשתן יעויי"ש ומ"מ לפי ענ"ד דבריו תמוהין דהרי אמרינן בבכורת דף מ"ד ע"ב דנקב מ"ר לחוד וש"ז לחוד ואם ניקב אחד לחברו אמרינן שם וביבמות דף ע"ה ובש"ע אהע"ז סי' ה' דהוי עקור ואוקי גברא אחזקתי' וא"כ איך נימא דהזרע קלט מה שנשאר מן השתן ובלא"ה הרי כבר הסכימו דווקא ביוצא ממנו דם גם בלא שתן וכ"ש לדידן שכ' הש"ך בסי' קפ"ז ס"קב לענין ז"נ בעי' שנדע שמכתה מוציא דם אפילו ביש לה ווסת א"כ בוודאי לא תלינן בספק שמא נשאר מהשתן וא"כ אם רק בשעת הטלת מ"ר מוציא דם אין לתלות בו אמנם אם מוציא דם בלא"ה או זרעו אדום בזה פסק ומבואר בש"ע דתלי' בשעת תשמיש בו דהוי לי' כאית לי' מכה באותו מקום אמנם המהרי"ט בח"ב סי' ל' חידש דגם עד ג' ימים זמן פליטה תלי' ובסד"ט סימן ס"קמו כ' שלמד זה מרבא בנדה דף מ"א ומכח זה פקפק עליו

ולפי ענ"ד הדבר בלא"ה תמוה איך אפשר לומר דהוציא דין זה מרבא הלוא לפי גירסא שלנו בש"ס שם דווקא בנטבלה ועודה במטה אבל הלכה לא הוי וודאי שפלטה אלא דחיישינן ותו בלא"ה הדבר קשה לי דנהי דבשעת תשמיש נודע לן שהי' לה מכה באותו מקום דהיינו בבעל והי' באותו מקום וודאי דבר שמוציא דם ונוכל לתלות בו אבל לאחר תשמיש אין כאן דבר ברור שנשאר שם דבר שדינו כמכה והרי באשה בעי' דווקא שיש לה עתה בשעת ראי' מכה כלשון הש"ס ופוסקים וכי סגי אם הי' לה מכה שמוציא' דם באותו מקום ועכשו אינו נודע אם יש לה עדיין אותה המכה והרי אין תולין בה ואיך יהי' כאן עדיף לתלות בכה"ג ואע"ג שמהרי"ט כ' שם להסביר זה דאמרינן זה שבלע זה הוא שפלט ותולין במצוי ואין ספק מוציא מידי וודאי דנהי דבסי' קצ"ט ביו"ד בש"ך ס"ק י"ו דאפילו בנתעסקה אין תולין במצוי התם משום חזקת טומא' שהי' לה משא"כ כאן דאיכא חזקת טהרה מ"מ גם הא דאמרינן זה הוא שאבד זה הוא שנמצא רק בדרבנן . סמכינן עלה באור"ח סי' תל"ט וברמב"ם פ"ב מחומ"ל אינו מחלא מיהו בלא"ה דבריו קשים ואין כאן מקומו ולא הזמן מסכים וא"כ בשלמא בכתם דהוי רק מדרבנן שפיר י"ל סברות דתלי' והיינו כמו שהסכים עמו הסד"ט ולא מטעמי' אמנם גבי בדיקת עד דהוי חשש הרגש' וחשש דאוריית' קשה לסמוך ובאמת במהרי"ט שם אינו מבואר רק בכתם תלי' רק האחרונים העתיקו דבריו סתמא (וי"ל עוד דסברת מהרי"ט משום כ"נ וכ"ה ומעיקר' הי' כדאמרינן גבי מומין ואפילו אי בעלמא לא אמרינן ולא מחזיקין מחזקה דהשתא על מעיקר' אבל כאן דנודע לן מעיקרא שהי' בה דם מזרעו אמרינן מדהשתא מעיקר' נמי וא"ש)

מיהו המעיין שם במהרי"ט יראה דעובדא דידי' הי' רגלים לדבר שהי' מפליטת זרע כמ"ש שם וגם שאותה אשה היתה רגילה לפלוט ומאז ואילך לא היתה פולטת ולכך שפיר יש לתלות כעין שכ' בתה"ד סימן מ"ז ופסקו בש"ע סי' קפ"ז סעי' ז' דהוי כאלו ידענו ובזה נסתלק פקפוק הסד"ט דהאיך פסק שיעור פליטה ג' ימים הא פוסקי' חולקים עיי"ש דבאמת רק בגוונא דידי' התיר מיהו בכתם דרבנן לפי ענ"ד יש להקל מטעם הנ"ל דאמרינן זהו שנבלע זהו שנמצא וגם הסד"ט פסק להתיר בכתם אבל יותר מג' ימים כיון דלא מצינו בש"ס ולא שמענו מנשים דרגילה למיפלט יותר מסתמא לא תלינן

וא"כ בעובדא דידי' לא ידעתי לפי לשון מכתבו נפ"מ בזה לפי מ"ש מעלתו שמצאה בסדין בבוקר א"כ עדיין אינו בכלל רואה מ"ת כדאיתא רסי' קפ"ז ואם בעלה רק בהטלת מ"ר מוציא דם נהי דאינו תולה בו וצריכה ז"נ מ"מ אינה נאסרת עליו כל זמן דלא אתחזק' ותבדוק סמוך לשימוש ג"פ אמנם הואיל והיא צריכה לבדוק עצמה סמוך לשימוש וכדי שלא תאסר על בעלה טוב לה שתתעסק מעיקרא ברפואות כי אח"ז נודע הפלוגתו' אם נסמוך ארופאים וקודם דאתחזק' הוא רשאי לשהות עם בעלה וכמ"ש הנוב"י שם וגם לכל הפחות טוב לה שלא תשמיש בליל טבילה אולי זה גורם ועכ"פ אם תראה סמוך לשימוש אחת או שתים מדינא הוא צריכה לפרוש ליל טבילה וחכם עיניו בראשו ודי לחכימא ויברכהו ה' ויכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ויזכירני ג"כ בתפלתו ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה קפ"ו

בדין כתם שנמצא מראה כשר ובתוכו או בצדדי הכתם נראה אדום יש בזה ד' חילוקי דינים א) אם הרגיש' שנפתח מקורה או שנזדזע גופה א"כ הוא בחזקת איסור עד שתבדק א"כ אם בדקה נהי אם נמצא כל המראה מראה כשרה תלינן ההרגש' בה כמבואר ביו"ד סימן קפ"ח מתה"ד מ"מ כיון דבעי' בדיקה ואם נמצא על העד או על החלוק שבדקה בו מראה אדום אפילו פחות מכגריס נהי דיש לתלות במאכולת מ"מ אותו מקום לא נבדק א"כ בלא"ה יש לחוש אולי הי' שם דין דסתם הרגשת פי מקור וזעזוע הוא מחמת דם ולא מחמת מראה כשרה ולכך אפילו נמצא שם דם עגול נרא' דיש לטמא וכן כ' מרן זצ"ל בחת"ס סי' ק"ן

ולזה נראה שכוון הרמ"א בתשוב' סי' צ"ז שרצה להביא ראי' דאם נמצא מראה אדום אצל ליחה לבנה אמרינן כשם שלחה לבנה מן המקור כך המראה אדום והמשוך אבל בעגול יש הכרח בהיפוך ולכך טהור ולפי"ז מאי פריך שם על שמואל מעד הנתון תחת הכר דממנ"פ וכו' דלמא מיירי שפיר בארגש' אלא דאפשר לתלו' ההרגש' במראה לבן ואפי"ה המשוך טמא משום דאמרינן כשם שהלבן מגופה כך המשוך משא"כ בעגול אלא וודאי דאין תולין אחד בחברו וע"ז תי' הרמ"א דלמא לעולם תולין ונהי דהלבן מגלה על המשוך שבא מגופה מ"מ כיון דליכא הרגש' ונוכל לתלות ההרגש' בלבן הוי האדום המשוך כאלו בא בלא הרגש' ולשמואל בלא הרגש' טהור אפילו בא מגופה וה"ה הכא כיון דמהרגש' אין ראי' לדם ונוכל לתלות במראה לבן תולין ההרגש' בה ואפי' גם הדם מגופה יהי' טהור וע"כ אם מטמאין הוא משום דמסתמא ליחה לבנה באה בלא הרגש' זעזוע או עקיצה כמ"ר או פתיחת פיה"מ וא"כ כיון שהרגיש' הרגש' כזו הוי לי' כאלו נודע שמדם הוא

ולכך, א"ש דמשוך טמא דנהי דאם לא מצאה אלא לבן תולין בה ולא תלינן שנאבד משום דגם זה מלתא דלא שכיחא וא"כ לעולם יצאה מרוב אי נאבד יצאה מרוב ואי בא לה הרגש' ע"י לחה לבנה יצאה מרוב ולכך מוקמינן אחזקת טהרה אבל בנמצא דם שפיר תלינן ואמרינן ראי' ע"י הרגש' והוי שפיר כהרגיש' שיצאה ממנה דם והוי בחזקת איסור וכמו שהסביר מרן זצ"ל הנ"ל וכיון דיצאה מחזקת' ובעינן דווקא בדיקה לטהרה הוי לן לומר אפילו עגול טמא דדלמא במקום אדום מכבר נמצא המאכולת וא"ש זהו הנרא' לפי ענ"ד כוונת הרמ"א

והרב הגאון בסד"ט סוף סי' ק"ץ אות צ' עמד בכוונתו ולפי ענ"ד