מהר"ם שיק על התורה צט

התורה כל כך בשלימות כמו משה רבינו ואפי' בימי אבלו של משה רבינו אמרו חז"ל שנשתכחו כמה אלפים הלכות וכיון שרק משה רבינו שלמד התורה והי' ג' פעמים מ"ם יום בהר ללמוד התורה וכל סודותי' לכך רק הוא זכה למדריגת הנבואה הגדולה ההוא:

ובזה אפשר להבין מאמר חז"ל בר"ה ספ"ק שאמרו על ביקש קהלת למצוא דברי חפץ אמרו ביקש קהלת להיות כמשה יצא בת קול וכתוב יושר דברי אמת לא קם נביא עוד בישראל כמשה וצריך ביאור ובמקום אחר בארתיו ולהנ"ל יש לפרש בקצרה דברי אמת נקרא מדרגת נבואתו הוא במראה ולא בחידות ולא במשל ובמחזה ומדרגת התורה בשלימות מי שמשיגה בכל סודותי' הוא כתוב יושר שאז מבין שאין אות ושום חק שבתור' מיותר או חסר בה דבר ומי שמשיג כתוב יושר הוא משיג דברי אמת וכיון שלא בשמים היא ואין הקב"ה נותן תורה שנית וכמו שאמר ליהושע שביקש מהקב"ה בימי אבל משה שישמיענו שנית אמר לא בשמים היא ממילא לא קם נביא עוד בישראל וזה שאמר ביקש קהלת להיות כמשה וביקש לידע טעם למה לא קם עוד נביא כמשה ויצא בת קול וכתוב יושר דברי אמת היינו שהנך תרתי שייכים להדדי רק מי שמשיג השלימות התורה הוא יוכל להיות בדברי אמת וממילא לא קם נביא עוד כמשה הואיל שכל שאנו מתרחקים משורש ומקור התורה מתמעטת התורה מעת מיתת משה רבינו, ולזאת אם נתמעט התורה ממילא נתמעט הנבואה ורוח הקודש ונתמעטו המוכיחים והמיישרים לאדם וגם אין קולם נשמע כיון שלא נראה על ידיהם מופתי השם ונתמעט עוד יותר התורה והיראה וכאילו השם יתברך חפץ במעשיהם ולכך הואיל והתורה מתמעטת אבל יראת השם אם אמנם שידיעת התורה מרבה יראה וראשית חכמה יראת ה' וממילא כל שמתמעטת חכמת התורה מתמעטת היראה אבל באמת אינו מוכרח שהיראה הוא קנין בנפש וע"י שמרבה ציורים ומשים לנגד עיניו גדולת השי"ת וחסדו וטובו ירא לחטוא נגדו וכשם שחיות האדם שליחות שלו מתמעט ע"י חום הטבעי וצריך להשלימו ע"י מאכל ומשקה ואעפ"כ כולי האי ואולי ואפ"ה נחלש לבסוף ועי"ז יוכל כל האדם ללמוד שאיך ראוי לו לחזק בעניני יראה שכשם שליחות הטבעיי יותך ע"י חום הטבעיי כך היראה הקדושה ע"י היצר הלוחם כנגדו מתמעט וצריך להשלימו ע"י תורה ומצות וציורים קדישים ועל יש לפרש בקהלת טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו מן בית האבל איך הכוחות והליחות יתמעטו ע"י הלוחם כנגדו כך יוכל גם בענין היראה שצריך להוסיף ביראת השם וחיילים יגבר וזה והחי יתן אל לבו היינו בעניני הלב במוסר ויראה יתן להם לחזק ולכך אמר כאן אמור ואמרת שתי אמירות וכמו שאמרו במדרש העליונים שאין בהם יה"ר ואין מצוה בהם די באמירה אחת אבל התחתונים שיש בהם יה"ר הלואי ויעמדו בשתי אמירות הה"ד ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן:

במדרש אמר ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר משל וכו' אמר הקב"ה לישראל בני אם אתם רוצים לזכות לפני בדין ביום הזה תה מזכירים זכות אבות ואתם זוכים לפני בדין באחד זה אברהם שנאמר אחד הי' אברהם זכרון תרועה זה יצחק שנאמר וירא והנה איל אחר מקרא קודש זה יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי ואימתי תהי' מזכירין זכות אבות ואתם זוכין בדין בחודש השביעי עכ"ל וצריך ביאור והנראה בעזה"י עיקר תכלית האדם לאהוב ולירא את השם הנכבד הנורא כנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך וללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו וכו' אבל אם אמנם החיוב הזה עלינו אין אדם מגיע לזה בידיעת החיוב הזה אלא צריך להשתדל לעסוק להביא מידה זו בנפשו לירא ולאהוב את בוראנו כי מידת הנפש אינו נקנה בזריעה בלבד אלא צריך לשדד אדמתו ולזרוע בה זרע אהבה והיראה וכאשר אני מפרש מה שקרא הקב"ה לאברהם אבינו יען עשית הדבר הזה ולא, חשכת את בכך את יחידך ממני כי ברך אברכך וגו' דאהבה ויראה זו שהי' לאברהם אבינו שלא לחשוב בנו יחידו צריך להקדים לו לימוד הרבה ולקבוע בלבו אהבתו ויראתו על הרבה ציורי קודש וצריך פעולה רב לזה וא"כ נהי דהפעולה האחרונה להקריב בנו לא בא לידי מעשה אבל אותן הפעולות שקדמה לה לזרוע זרע אהבה ויראה בלבו הם פעולי אמת שפעולתם אמת וזה שאמר יען עשיה הדבר הזה ולא חשכת את בנך יחידך שזה עשית וקנית בעצמך מידת האהבה והיראה הגדולה הזאת