מהר"ם שיק על התורה צה

שהוא בעולם העתיד ולזה מניח אחת על באשו ושתים בראש בניו כדלעיל דשתים היינו בב' זמנים העבר וההווה מניח הקב"ה העטרה על ראש בניו דהיינו בעטרה של לעתיד שהוא מוכרח עכ"ח בזה יעטרו בניו ויכבשו היצר ויבחרו רק בטוב והיינו והתקדישתם והייתם קדושים היינו שיתעלו באמת להיות קדושים כי קדוש אני ה' אלקיכם כדלעיל ויודע הקב"ה עתידות ועפ"י דרכו זצ"ל יש לפרש ג"כ דשני עטרות שכנגד השני זמנים העבר וההוה שניתנו בראש בניו הם לתהלה ולתפארת אשר בהם ישראל יתפאר כי עבדו את ה' בימים אשר חושך סתרו סביבותיו ית' ואותותינו לא ראינו ונהפוך הוא עליונים בני מלכים למטה דווים סחופים ומדולדלים שפלים נבזים ונרדפים בגוף ונפש מקוצר רות קדושה אשר ישראל בין עמים מתבולל ומעבודה קשה על המחי' ועל הכלכלה אשר שפע אגמים יינקו ע"כ זו שכרם מהמלך העליון ית' אשר חפץ ביקרם, מלבד שכר הצפון עין לא ראתה, להנתן כתר מלכות כליל תפארת בראשם. אולם עטרה השלשית הוא כנגד זמן העתיד וזה מניח על ראשו כי לו לבדו לאה התהל' ולו לבדו יאה התפארת כי רוח הטומאה יעבור מן הארץ כלה גרש יגרש אותו והקל מעלינו לעבוד את ה' בלב בשר וטהור וגם ירחיב ה' את גבולנו ואנחנו נעבוד את ה' בשובה ונחת איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, ועד"ז פ' בהושע י"ד שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך כלומר אל תתיאש מלשוב גם כי הרבית לפשוע ואל תדמה בנפשך להיות מרוחק מה' רק שובה ועד ה' אלקיך תגיע להיות קרוב אליו ואהוב וכל עין לא יבדיל בינך ובינו ית' כי כשלת בעונך הכוונה כי מאפס טהרה ומיעוט קדושה אשר הגלות גורם רק לכשלון ושגגה יחשב לך עונך, ויש להמתיק יותר בעונך ע"י עונך היינו מכח שאתה בעצמך ובנפשך מעווה אתה בגלות החל הזה אשר לא ישר יחזו פניך פנים אל פנים אני לדודי ודודי לי כקדם כי הסתיר פניו מפני הצאן קדשים וימנע אורו וע"כ תעית מדרך השכל נכשלת ונוקשת וקלקולך תיקונך אך ע"י תשובה שלימה ישוב העקוב למישור וזהו שאנו אומרים בתפלתינו החזירנו בתשובה שלמה לפניך, לפניך דייקא וע"כ מן ההכרח לשוב בתשובה שלמה לפניו ית' דהיינו עד ה' אלקיך כי כבר כשלת בעונך כנ"ל ולא תכשל עוד בעותיך ואמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' דברים היינו דברי הלל ושבח שפתי רננות במקום קרבן ואמרו אליו כל תשא עון פ' כל עבירה אפי' עון שהוא במזיד הגם שקרבן גופא אינו בא על המזיד אך הזמן גרמא עת פזורינו להיות דיבור כמעשה קרבן דמי ועוד ממעל לו מצד המניעות והטרדות והצרות כנ"ל עד שאנו מבקשים ומתפללים ונשלמה פרים שפתינו פ' הלואי כשיבנה במהרה המקדש ואז יעלו על מזבח ה' פרים יהא רעוא שנשלם עם הפרים ההם שפתינו כלומר תשלום עבודת ארשת שפתינו כהיום הזה אשר מאוד גדלה בערכנו ובערך מעמדינו ומצבנו ועל העת הזאת דיבר דוד המלך ע"ה זי"ע ברוח קדשו באמרו תהלים מ"ד ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלקים והכוונה דלכן יושב בסתר העליון ית' ומרחוק ה' נראה לנו כי מנסה אותנו אם ישנו אוהבים את ה' בכל לבבנו ובכל נפשנו כדי להרבות שכרכו וזהו ה' משמים השקיף ולא יראה אותותיו בארץ הוא כדי לראות היש משכיל דורש את אלקים והוא רק נסיון לטובה וכמאמר הגמ' בסנהדרין ארשב"ג א"ר יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין וכו' וכי מאחר שמה"ד מעכבת אנו למה מחכים כדי לקבל שכר שנאמר אשרי כל חוכי לו ע"כ. סוף דבר כדברי מרן זצ"ל שעתה עת לעשות לה' הפרו תורתך כשאחרים מפירים התורה וכבוד ה' נראה בענן ובזה נכף לאלקינו ית' ונמצא חן ושכל טוב בעיניו ית' והמאמין לא יחיש כי יבא יומו יום ה' הגדול והנורא וחשף ה' את זרוע קדשו וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו בב"א והדבר הנ"ל מוכרח כיון שכלי מה שברא הקב"ה פעל למענהו והכל משיג התכלית שלו ואין דבר מכל הבריאה שלא יושג התכלית. וכבר ניסו חכמי החקירה ומצאו שכל עשב ועשב וכל דבר שנברא הוא לתכלית ובזה עצמו הוא תכליתו וקיומו ואיך האדם שהוא מבחר הבריאה לא יהי' לקיומו תכלית והי' טוב לו שלא נברא ועכ"ח שעוד יבואו ימים אשר טובים מאלה והאחרון משלים ועפ"ז נרא' שלזה סיים שלמה המלך ע"ה קהלת לאחר שפרט כל הדברים ואמר לכל עת תחת השמים וגו' אמר סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם והביאור עפ"י הנ"ל שסוף הדבר ר"ל אם אנו מבחינים ורואין שיש לכל תכלית עכ"ח נשמע ממנו מה שראו ויקובל לכל דהיינו את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם דהיינו עכ"ש תכלית כל האדם משום הסוף של עולם התיקון וע"י זה נתעלה האדם ונעשה קדוש: