מהר"ם שיק על התורה צג

ואמר וזכרתם כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' משם ביד חזקה וגו' על כן צוך ה' לעשות את יום השבח דבשבת יהי' בעיניך כל מלאכתך עשויה ע"י הבטחון וזה בא לן ע"י יציאת מצרים ולכך אמר וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' ביד חזקה ועי"ז תוכל להבחין כי הכל ביד ה' ולזאת אנו מצוך לעשות את יום השבת ויציאת מצרים הוא תלמדנו שלא יגבה לב האדם לילך בגדולות ונפלאות ולא יקשה לבו ובהיפך תלמד לאדם איך קצר עינים הוא האדם ובכל האותות לא ראה פרעה את אידו זה תלמדנו לילך בתמימות כרצון ה' וזה אומר תם מה הוא אומר דדרך התמימות במאי יצדק דרכו ומה הוא זאת הלא חכמה תקרא אני חכמה שכנתי ערמה וגם למה נקרא בלשון זאת דהיינו לשון נקבה ומי שהוא בדוגמת נקיבה שאין לה משל עצמה אלא משל בעלה ומקבלת נקרא בלשון נקיבה ולשון זאת והמשפיע נקרא בלשון זכר לשון זה ולזה מי שמלמדים אותו במידות התמימות והקבלה דווקא ישאל מה זאת וע"ז תשיב לו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים שהאדם קצר עינים ובכל האותות וחוזק יד ואפ"ה הוכרח ה' להוציאנו ממצרים ולא ראה פרעה האמת לשלוח אותנו מרצונו חפשי ולזה מתן תורה טוב שיתאחד עמו יום יציאת מצרים לא מבעי' דיציאת מצרים בעי יום מתן תורה דזה פשיטא דלולא תורה וגאולת נפש לא היה היציאה חשובה כלום ותו רק בזכות] התורה נגאלו כדכתיב בהוציאך וגו' תעבדון וגו' אמנם גם יום מתן תורה בעי' הגאולת מצרים שרק עי"ז ישמעו ויבטחו בה' וידעו כי באלקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו וידעו כי האדם עלול לטעות כמו שראינו בפרעה וחכמיו וזה יעיר את האדם לשמוע לימודים וזה הוא שהעיר ישראל בשעת קבלת התורה לאמור כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע הבינו וידעו שאין האדם יכול להשיג מעשה ה' וסודות התורה והמצות ורק אם עושה על הכוונה שכיוון נותן התורה אז בעשי' זו כאלו ידע וקיים כל הנרמז בה וזה השכילו אבותינו בעלי מקבלי התורה שיש סודות התורה ושאין תקנה לזה אלא בעשי' וזה שאמר השי"ת מי גילה רז זה לבני לשון שמלכי השרת משתמשין בו והיינו הרז וסודות התורה שעי"ז אין תקנה אלא בעשי' ומסלה עליו כאילו השיג ופועל פעולת בעולם העליון והמלאכים כאילו כיוון והיינו שהמלאכים משתמשין בו וח"ש ויציאת מצרים מחייב לכל אדם לשמור אפי' חוקים שאין אדם משיג אותם והיינו דכשם שעשה הקב"ה לנו ניסים למעלה מן הטבע והשכל לעשות אותנו חפשי כך אנו מחוייבים לעבוד ה' למעלה מן השכל וא"כ יציאת למצרים צריך ליום מתן תורה ויום מתן תורה צריך ליום יציאת מצרים ולכך צוה ה' לספור, אלו הימים שבינתים לחבר אותם והיינו דמסיים תמימות תהיינה שב' המועדים יהיו תמימים יום מתן תורה ויציאת מצרים יחדיו יתאימו ויחזקו אחד את חבירו אמנם החזקה זו עצמו לא דיברה תורה אלא כנגד יה"ר כמו שכ' המדרש שמואל לפרש בפ"ב דאבות הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה וגו' וקשה שהרי דאמר שם שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות וביאר הכוונה דאם בא היה"ר להפסיד המצוה, ולהסיתו שלא יעשה ואין אתה יכול לכובשו אז תבין ותשכיל ותשיב לכנד עיניך מה יהי' בסופו ואיזה הפסד ואיזה שכר ועי"ז תוכל לכבוש היה"ר וכמו שדרשו חז"ל במקום אחר ע"כ יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון וכו' והיינו דלא דיברה תורה אלא כנגד יה"ר וא"כ איכ"ל זה כוונת המדרש דתמימים תהיינה היינו כנ"ל הא דברי תורה אין צריכין חיזוק דחיוב עלינו לשמור ולעשות בלי טעם ע"ז בא ליישב אימתי הם תמימות כשעושין רצונו של מקום ופירוש עושין היינו הפי' כלשון הגמרא מעשין ע"י גוי והיינו כשצריך כפי' לכוף יצרו אז תמימות תהיינה וא"ש וסיימתי בדברי המדרש על קרא דעורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו אמר במדרש דצפון אמר אני אביא בניך מגלותם ותימן אמר אני אביא אמר השי"ת הפיחי גני יזלו בשמיו מתרוו מתרווייהו עי' בלשון המדרש ונראה ב' דברים אמרו חז"ל שמקרבין הגאולה אמרו צדקה גדולה שמקרבת את הגאולה שנאמר ציון במשפט וגו' ואמרו חז"ל אין הגלות מתכנסות אלא בשביל המשניות שנאמר שם יתנו בגוים עתה אקבצם דהיינו ע"י הקבלה שאנו מחשיבים לאבותינו ומקבצים דעות ותורת אבותינו ועי"ז גם הגלות מתכנסות אמנם האמת תרוויהו צריכים דאין כל העולם יכולין ללמוד ולאו כל אדם זוכה אמנם ע"י המחזיקים נתפשר הכל ויש תקנה לכולם ובס' מטה נפתלי כ' דצפון מרמז על הממון ותימן דדרום על החכמה כמו שאמרו הרוצה להעשיר יצפין ולהחכים ידרים וא"כ איכ"ל זה כוונת המדרש דצפון אמר אני אביא בניך היינו בזכות הצדקה להזהב והכסף הבא מצפון ודרום אמר בזכות החכמה והתור' והמשניות והקבלה ותורה שבע"פ שהוא מקבץ הגלויות ומידה כנגד מידה וע"ז השיב הקב"ה כיון דאי אפשר לכולם ללמוד הפיחי גני נתבסמו כולם יזלו בשמיו