מהר"ם שיק על התורה צב

קיימו כל ישראל בנפשותם בכל דור ודור מואסים בכבוד המדומה ובעושר מפני כבוד שמים, לקיים את כל התורה הזאת כי עליך הורגנו כל היום וגו' וישראל עצמם הם אות על אמונתם בעוה"ב וזה ג"כ יש לפרש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וגו' שהם אות ע"ז וכיון שרק זה חשוב בעיניהם ובעבור העוה"ב הם מואסים בעוה"ז והוא חלקם ותפארתם והצרות באים רק על דרך שאמרו חז"ל בפרקי אבות כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני ולכך שלח ה' גם בעת כזאת מהומה וצרות ר"ל והוצרכו מדוחק לחלל יו"ט וחיינו בפחד ובהלה מקול השמועות רעות הנשמעים מפה ומפה וה' ירחם על עמו לא לנו וגו' לשמך תן כבוד וגו' והארכנו בדברי מוסר הראוים לפי העת הזאת אשר שודדים שרדו נאות ישראל בהרבה קהילות שבו ויבוזו למען ישובו ויפחדו את ה' אלקינו ויקויים בנו כי לא יטוש ה' את עמו בעבור הגדול שמו כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם אמר בלשון ק"ו שאם הואיל והתחיל ה' עם ישראל ואז לא הי' חילול השם אם לא עשה ה' לנו כ"ש עתה כשנקרא שמו עלינו ויש בזה חילול השם כי שמו נקרא עלינו תה שאמר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל וגו' ר"ל בדרך ק"ו אם הואיל ה' כ"ש שיוגמר ה' בעדינו לטובה ומעשה ידיו אל ירף ובא לציון גואל במהר' בימינו אמן:

[ הדברים אלו נאמרים בשבת שאחר פסח תר"ח לפ"ק כאשר נסמן בקונטרס מרן המחבר זצלה"ה ובשנה ההוא היתה שערורי' גדולה במדינתנו כידוע הי"ו]:

ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעש' אותם האדם וחי בהם אני ה' כפילות הלשון ושינוי מן הקרא הראשון נראה בעזה"י חז"ל אמרו ספ"ק דקידושין הצדיק נמשל לאילן העומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה נקצץ נופו כולו עומד במקום טהרה וכו' עיי"ש במהרש"א הנה שורש האדם וחיותו הוא בתורה ובמצות שהם מכוונים נגד חיי הגוף רמ"ח אברים נגד המ"ע שהם האברים המקיימים את האדם בעולם שס"ה ל"ת וכיון שאדם יודע שחיותו הוא נשרש למעלה ומשם הוא שורשו וכל דבר יש לו נטי' למקורו ומצד זה יש לו לאדם המאמין נטי' לטוב לולי שנעשה לו הרגו בעניני עוה"ז וכמ"ש החובות הלבבות בשער עבודת ה' אמנם אם האדם משים לנגד עיניו חולשת עניני העוה"ז ושחיש מהרה ימללו ואינם אלא זמן מועט אז יראה כמו שקרא קהלת הבל הבלים וכו' ומה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואיכ"ל דזה קרא לי' נקצץ נופו כיון שקרא עניני עוה"ז בלשון הנפה שמניף לפניו אמר נקצץ נופו כשישים לנגד עיניו קציצת הנוף וחולשתו וקוצר זמנו אז כולו עומד במקום טהרה וזה קאמר הקרא לאחר שצוה בקרא הראשון לעשות חוקי ה' ואת משפטיו ללכת בהם דהיינו להרגיל בהם שיהי' עומד נגד הרגל עניני עוה"ז וכמו שכ' ג"כ בחובת הלבבות שזה אחת ממעלות התורה שמצותיה הם בעניני עוה"ז שעי"ז נעשה מורגל בדעות ומדות ההם ושוב אמר שישים ג"כ לנגד עיניו כדי להתעורר לשמור ולעשות אם יבחין שהאדם יעשה אותם וחי בהם שרק בהם יש חיי נצחיי משא"כ בשאר עניני העוה"ז וזה ראוי לאדם להתעורר לשמור ולעשות ואפשר שמרמז עוד להתעורר לשמרם דהרי כל העולם לא נברא אלא בשביל התורה ואפי' העולמות העליונים ומלאכים תלוים בתורה כמו שדרשו חז"ל תנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית אם יקבלו התורה מוטב ואם לאו אחזיר העולם לתוהו ובוהו והיינו שרמז כאן שאפי' המלאכים שנקראים חי כמו שדרשו חז"ל על כי לא יראני האדם וחי דוחי קאי על המלאכים וע"ז קאמר. וחי אפי' המלאכים בהם וכל העולמות תלוים בזה ובעשייתם תכריע כל העולמות וזה תשים לנגד עיניך, ובענין זה אמרתי לפרש דברי המדרש בפ' אמור שאמר על הקרא דוספרתם לכם ממחרת השבת וגו' שבע שבתות תמימות תהיינה ואמר במדרש אימתי הם תמימים כשעושין רצונו של מקום ואמרתי לבאר יציאת מצרים ומתן תורה צריכין להיות מחוברין כמו שבארתי כבר במקומות אחרים לענין כמה ענינים ועכשיו במה שאנו בו אמרתי לשמירת התורה ומצות צריכין אנו בטחון בה' ולולי בטחון אין אדם נזהר בתורה ובמצות והבטחון הוא יסוד לשמירת המצות שעי"ז לא יפנה אדם אל רהבים ושטי כזב וישמור שבת כראוי אפי' אם יהי' לו היזק רב על ידי שמירת שבת לבו בטוח בה' שה' ישלים לו וכבר חקק פ' אמונה בקרב לבות בני ישראל הרבעים שנה במדבר מזה ששבת לא הי' בו מן לא הי' להם חסרון אלא בא הברכה בערב שבת הי' לחם משנה וכל ענין המן הי' לחקוק הבטחון בלב ישראל לבטוח בה' הנותן דבר יום ביומו וכמו שאמר ורמי' הדור אתם ראו את דבר ה' ולכך הזכיר ה' בדברות האחרונות גם יציאת מצרים לקדושת שבת