מהר"ם שיק על התורה פו

גבר כוננו כי לא לאדם דרכו והיינו כיון דלא לאדם בלבד דרכו אלא לכל העולם עכ"ח ראו שמה' מצעדי גבר כוננו זה ליעוד אחד ויסוד אחד שנוכל ללמוד מן היסוד הנ"ל לפי רובו אמנם עוד לימוד שני המועיל מאוד נוכל ללמוד מזה לשמור עצמו מכל חטא ופשע שאיך אעשה הרעה הגדולה הזאת חטאתי לאלקים שע"י החטא ההוא לאלקים אפשר שיעשה רעה גדולה לכלל העולם ויהי' ע"י עבירה שבין אדם למקום גם עבירה שבין אדם לחבירו ועבירה שבין אדם לחבירו קשה יותר התשובה שאפי' יוה"כ אינו מכפר עד שירצה את חבירו ועד"ז אני מפרש הקרא בקהלת תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה תהי' רעה מל הארץ ואמרו חז"ל תן חלק לשבעה אלו שבעה ימי שבת וגם לשמנ' אלו שמונה ימי מילה ונראה עפ"י הנ"ל כל העולם נכלל בכלל שבעה ימי שבת והוא בנין העולם וכאשר אמרנו שבכל מעשיו פועלים על כלל העולם ועי"ז ראוי לאדם להרחיק מעבירת שהוא הנקרא בשם שמונה ימי מילה למול את ערלת לבבו כנא' ומלת' את ערלת לבבכם ונאמר ומל ה' את לבבך להרחיק מתאוות וזה שאמר תן חלק לשבעה היינו שכל מעשיך הוא חלק לשבעה והעולם נידון עפ"י כולו ולזאת וגם לשמונה ועי"ז תסובב לבבך למול אותו ולחתוך מתאוותך לשם ה' כי לא תדע מה יהי' רעה על הארץ אולי תכריע אתה את כל העולם כולו שב לחובה חלילה או תזכה להכריע לזכות, ולימוד ויסוד הנ"ל שפעולת האדם פועל ונידון עפ"י רובו יש לה עוד יסודות טובים שעי"ז יהדר לסבב את טובת חבירו ויראה להוכיח ולשוב רבים מעון כי ידע שגם לעצמו הוא עושה וכנאמר הוכח תוכיח את עמיתך שע"י שתוכיח לעמיתך גם לעצמך תוכיח ותפעל לך כנ"ל השתדל להשיב רבים מעון וכבר אמרנו שיסוד הנ"ל הוא גורם שלא יהי' אדם עומד על דעתו אלא יתערב דעתו עם דעת הבריות בכל נידון ונידון וזה יש לקרוא בכלל מסכה יינה דיין נמלץ לתורה ולחכמה והמיזוג והמיסוך היינו לערב דעות כל איש איש ואיש לערבם ולעשות מהם על ידי התערבם משקה אחד להוציא הדין והדיע' לאמתו ובזה יכנה התורה והחכמה והלימוד הד' כיון שהעולם נידון בשביל רובו א"כ אפשר שהוא זוכה גם בשביל אחר ועי"ז ישפיע מחלקו גם לעניים וירבה בצדק' ובגמ"ח הועיל והוא ג"כ נהנה הרבה פעמים בזכות אחר ובמעלתו וטובתו והיינו בכלל ואף ערכה שולחנה וזה כוונת המדרש הנ"ל שביאר חכמות בנתה ביתה על אוהל דהינו בריאות עולם שנברא בחכמה כנא' וחכמה יסדה ארך וכדי לקרב התכלית להיות נגד הפנים קרבת אלקים כדלעיל לכך בנתה אוהל מועד להיות לציור ולמופת נגד כל איש שקרבת אלקים יחפצון חצבת עמודי' שבעה חצבה ותיקנה ועשתה החכמה כה לעמודים שבעה דהיינו לפי הנ"ל שיהי' הכל תלוי' בכלל העולם ויכפר ויתקן זה על זה ויהי' העולם נידון בכלל והיינו שבעה ומפרש איך יקרא זה עמוד ומה יש מעלה ביסוד הכלל הזה אמר טבחה טבחה שעי"ז יסבב שגם אחרים יזבחו לה' ויקרבו ושנית ומסכה יינה שעי"ז לא יהי' עומד על דעתו אלא יערב דעתו ויהי' דעהו מעורבת עם הבריות ואף מעלה שלישית שערכה שלחנה וחז"ל המליצו במדרש הנ"ל טבחה אלו הקרבנות שע"י הקרבנות מקרבין גם אחרים ומסכה יינה אלו הנסכים שעי"ז יהי' אות שמנסך יינו היינו שישפוך שכלו ע"ג המזבח דהיינו כרצון הבורא ב"ה ולא יעמוד על דעתו לא נגד התורה ולא נגד חבירו ואף ערכה שלחנה זה לחם הפנים שעי"ז יתן לעניים בסבר פנים יפות וא"ש:

אמנם עדיין צריכין אנו למודע' שלא די שמעש' עבודה פועל על כל העולם הזה אלא גם על העולמות העליונים שמתקיימים במעש' העול' התחתון וזה שהמליצו חז"ל במדרש פ' ויצא והנה סלם זה המזבח מוצב ארצה וראשו מגיע השמימ' והיינו החיבור ע"י הקרבנות מוצב ארצה וגם ראשו בשמים ומלאכי אלקים הכהנים עובדי ה' עולים ויורדים בו והמופת על זה היא היציאת אש מן השמים לאכול את העולה ואת המנחה ואיך תפעול תפילת הצדיקים להשלים רצון יראיו עד למעלה למעלה ואיך ע"י המעשים קרוב ה' לנבואיו ומשלח את רוחו אליהם ובשם יקראם ובחר בכהני שלוחי דרחמנא לקבל הקרבנות ולעבוד אותם ואם כח המעשה גדול כל כך איך לא יפול לב האדם החוט' בשם לו על לבו איך ע"י מעשיו הי' יכול לפעול גדולות ונפלאות ולא די שלא פעל זאת אדרבה הלך אחור ופגם בכמה ענינים עד למעלה הלא יבוש ויכלם יציר חומר על זאת ולזה בצאת אש מן השמים ותאכל הי' ישראל בין השמחה והעצב והבוש' השמחה על שבאמצעות קרבנותיהם נתגלה כבוד המעשה ורצון ה' ולכך כשיצא אש ירונו בשמחה וגם נפלו על פניהם בבושה ובכלימה איך בכל זאת חטאו