מהר"ם שיק על התורה פא

ג"כ אין אנו יודעין ומכירין אותו איך נדע הדרך המביא את הנפש לאושר הזה:

וזה שאמר לדעתי צופר הנעמתי באיוב י"א פ"ז החקר אלקי תמלא אם עד תכלית שדי תמצא גבהו שמים מה תפעל עמוקה משאול מה תדע הכוונה אם גם אפשר לחקור אחר אלקי אינו מצד עצמו שהוא בלתי בעל תכלית אלא מצד פעולותיו ונוכל לעלות מן המסובב אל הסבה אבל הוא קשה להשיג כמי גבהי שמים שאין לנו מבוא ודרך לזה ועמוקה משאול מה תדע ר"ל לענין הלא תעשה והעבירות דהעונש אין מושג לנו ואיך נשיג המעשים המביאים לעונש ואם כן שקשה להשיג המעשים הטובים אם לא יגיד ה' מובן אם בכל הקושי הזה הי' נמצא אדם שהכיר ובחן והשיג את ה' ומה שנרצה לפניו והלך בדרכיו כמה גדלה מעלתו וכל שכן אם מבני אדם אחרים לחמו נגד האמת והחשיכו אותו וביד חזקה עמדו על ימין השקר ובכל זאת לא מנע האיש ההוא מלעשות הטוב והישר וזה הי' אברהם אבינו ע"ה אשר עליו אמרו חכמז"ל בברכות פ"ק מיום שברא הקב"ה את העולם לא הי' אדם שקראו אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ה' אלקים במה אדע ועיין בתוס' ברכות ד' ז' ע"ב מה שהקשו והרשב"א ז"ל פי' שם יפה ולפי דרכו יש לפרש אברהם שהכיר ה' חכמתו ויכלתו וטובו וראה איך האמת נכחד מאנשי הארץ אמר עומד ומשתומם איך טוב ומטיב יברא עולם כזה ועם שבשביל צדיק אחד נברא העולם אך כשהצדיק הזה צריך להכחיד האמת תחת לשונו ולהטמין דעתו מיראת עונש אדוני הארץ אשר משאתם יפחד וירעד הוא רעה רבה וחלילה לה' כי לא יצא הרעה יחתו ומאת הכריח אברהם כי אין אלו אדוניו ורק ה' הוא אדון ר"ל ממנו יבוא הרע והטוב לעבדו ומי שעובד סני אדונים אינו עובד אפי' אחד זה הרהיב בנפשו עת לבטוח בה' ולפרסם האמת ולא לירא מאדוני הארץ וע"ד שאמרו פ"ק דחגיגה דעבד פטור מראי' שנאמר פני האדון ה' מי שאין לו אדון אלא ה' וזה הכוונה במאמר הנ"ל שמיום שברא הקב"ה את העולם לא הי' אדם שקראו אדון היינו שמסר נפשו לה' אלא אברהם שהכריח מכח הבריאה שה' אדון לעושים רצונו ומוסרים עליו ובוטחים בו ובזה ההתלהבות למד בניו וביתו אחריו שלא לבטוח על שום נברא רק על ה' גם לא בכוכבי שמים וע"ד זה אני מבין מה שנאמר פ' וירא כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגי' למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו והכוונה לפי הנ"ל כי גם עובדי ע"ז היו שומרים דרך ה' וחקרו לדעת אותו רק הם חקרו דרך ה' בפעולותיו הטבעיות ובכוחות השמים ועשו כוונים למלכת השמים אבל הוא צוה את בניו שלא יחקרו אחרי דרכי ח' אלה רק אחר דרך ה' המביא לעשות צדקה ומשפט [דהיינו מה הוא רחום אף אתה רחום ודרך התורה בכללה] ולא יחקרו אנורי כוחות השמים כי לא מהם יבוא להם עזרה והראי' שאברהם הי' במזל שלא יוליד וה' שידד המערכת לקיים מאמרו ולימד אברהם בזה שמושיע אין בלתי ה' לבדו בטבע ולמעלה מן הטבע:

והנה גם את זה לעומת זה עשה אלקים ית' מדה כנגד מדה באשר שכל תשוקתו הי' רק להטיב לרבים ולהעיר אותם לאמת ולבניו אחריו הי' שכר מצותו הלזו מצוה וזכה לו ולדורותיו שנתן לו השי"ת שכרו והבטיח לו לשכר שזרעו המיוחס אחריו יהי' עם סגולת ה' יודעי דרכיו וכיון שזכה אברהם להיות זרעו עם סגולה יודעי ה' ובוטחים בשמו רצה הקב"ה לזכותם שלא ימעדו קרסולם עולמי עד ולכן חשב מחשבות שאם יהי' צדקתם צדקתם מיוסד רק על הכרת השכל לא רבים יחכמו בראותם רשעים מצליחים ורשע מכתיר צדיק וכש"כ בהיותם מסובבים מארבע כנפות הארץ בדיעות כוזבות מאנשי גויי הארן לא יעמוד צדקתם לעד אף בזרע המיוחס של אברהם הנולד גם מצדקת שרה אמנו, ועוד שלתכלית הזה להיות עם סגולה לא די באושר הנפשיי אלא גם לגופניי לזכות לנבואה ולהשגחה פרטי פרטית אשר אין למעלה ממנו ולזה כמו בכל דבר שראוי שיהי' יחס בין הסבה למסובב ככה בשכר אם יהי' העיקר העבודה בלב ונפש ראוי לזכות על ידה רק לאושר הנפש ולא לדביקות בס' בעודנו חי בגוף ורק ע"י המעשה הטוב הנרצה לה' מה שהוא עושה בגופו עי"ז ראוי ומיוחס לו השכר והדבקות והוא דביקות הנבואה והשגחה פרטי פרטית וע"ז אמר בקהלת סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם כל האדם היינו גוף ונפש. ואמר במשנה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא הכוונה כבר בחייהם יש להם חלק מעוה"ב והארכתי בזה במקום אחר והנה המעשים המביאים לדביקות לא נודעו לאדם מצד שכלו כי אין מבוא להשיגם רק ע"כ צריך לזה שיגלה אותם השי"ת בפהרסיא אך היות כי גם בזה אין עוד קיום וחיזוק לעבוד אותו בהוב"ס כי האדם המבין לא יטה שכמו