מהר"ם שיק על התורה עז

בד' ואז עולה במעשיו ובנבואה ממדרגה למדרגה אמנם הזוכה עפ"י האמצעי אפשר שיגיע לנבואה אפי' אינו מוכן ואין שאר כוחותיו שלמים ע"ש כמו בישראל שעמדו על הר סיני וזכו למדרגת הנבואה כמו משע"ה פנים אל פנים ע"ש עכ"פ כך הי' משה רבינו צוה ארון קודם שהוא עיקר ויסוד להשראת השכינה והנבואה וזכו לזה אפי' בלי מדרגה הקודמת אבל בצלאל זכה בזכות עצמו ואז הוא עולה ממדרגה למדרגה דוגמת משכן שהיא המרמזת על ג' חלקי האדם וג' חלקי העולם עולם תחתון אמצעי ועליון וכן האדם ויש לפרש בזה קרא בפ' כי תבוא ונתנך ד' לראש כו' והיית רק למעלה ולא תהי' למטה כו' הפי' דאפי' לא תעלה ממדרגה למדרגה ויהי' הלמטה שלך איני מתוקן בגדר הויה הראוי ואפ"ה תהי' למעלה ויהי' ניכר שד' נותן לך עליון וראש, עכ"פ זה כונתו דבצלאל היית וידעת שראוי לעלות ממדרגה למדרגה שלא זכית בזכות אחרים ע"י משה וכיוצא וא"ש ועפ"ז א"ש אמר ראו קרא ד' בשם בצלאל בעצמו ולא בזכות אחרים וימלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ר"ל ממדרגה למדרגה והיינו עכ"ח בזכות עצמו ואפשר לפרש ג"כ בזה קרא דתהילים צ' ויהי נועם ד' עלינו ומעש' ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו והוא כנ"ל דאם הדביקות והשראה הוא בזכות עצמינו אז מעשה ידינו עכ"ח הולך ממדרגה למדרגה אחד על חבירו וכל אחד דוגמת בסיס לחבירו ולזה לא ימעדו רגלינו במהרה דאם הוא רק בזכות אבות או לטעם אחר אפשר שיפסק ולכל הפחות אינו מוסף והולך משא"כ בזכות עצמו:

פקודי אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד עפ"י משה וגו' ופרש"י משכן העדות שנ' ב' פעמים משכן לרמז על ב' טעמים שנתמשכן המקדש בעונותיהם של ישראל וצריך ביאור עפ"י המדרש מה שייכות זה לכאן ונראה הכונה בעזה"י ונקדים לבאר קרא במשלי מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים כמו בנדבת המשכן מצינו שהזכיר והזהיר הכל על נדיבות הלב כי זה עיקר המתנה כי גוף הכסף לד' הוא כנאמר לי הכסף ולי הזהב וכמו שהמליצו במדרש פ' תרומה על ויקחו לי תרומה הה"ד לי הכסף ולי הזהב וגו' ביארו דקרא מרמז דהואיל ותרומה עצמה היא לד' א"כ עכ"ח שיקחו רק הנדיבות הלב וזה שאמר ויקחו לי תרומה ר"ל התרומה [שהוא שלי] קודם שנעשה תרומה וע"כ מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וכיון שכל הנתינה הוא הנדיבות הלב ועיקר היראה הוא מסירה ללב וכמו שאמרינן בעלמ' בדברים המסורים ללב נאמר ויראת מאלקיך וכיון דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים אמר מכל משמר נצור לבך כי רק זה בידך ורק מזה תצא החיים, אמנם עם שעיקר הוא הלב ורחמנא לבא בעי מ"מ הודיענו השי"ת שצריך ג"כ המעשה וגם המעשים נרצים להשי"ת ורק ע"י המעשים אפשר שנזכה להשראת השכינה והטעם כמו שאוהב נאמן דורש ומבקש לחבר ולחזק חוטי האהבה ולהראות לאוהבו את אהבתו וניצוצי האהבה צריך שיראו חוצה ואם האדם מראה אהבתו אהבת הי"ת לד' ומפרסמה ע"י מעשיו גם השי"ת יגלה ויפרסם אהבתו לנו וישרה שכינתו בינינו וכיון שפרסם השי"ת את אהבתו לנו ע"י מעשיו בענן יומם ואש לילה ושאר מעשי ד' איך לא יפרסם האדם אהבתו לד' וזה יש לפרש ויהי נועם ד' עלינו ר"ל שאם תבקש שנועם ד' יהי' מפורסם ובגלוי עלינו עכ"ח שצריך שתגלה ותפרסם גם מעשה ידינו שיהי' המעשה ידינו כוננה עלינו ויחזק ויגלה את טוב המצפון ועי"ז יהי' נועם ד' עלינו ואז יהי' לכל אדם אות ומופת שצריך שיגל' במעשים את טוב כונתו ק"ו מהשי"ת וזה ומעשה ידינו כוננהו ע"י השי"ת עכ"פ זה אחד מן הטעמים שהשרה השי"ת השכינה בינינו בגלוי להראות אהב' וחיבה ושילמדו בני ישראל שיפרסמו אהבתם לד' ומ"מ יהי' להם הוראה ג"כ שדוקא מעשה הנעשה בציבור ובכלל ישראל הוא אהוב להשי"ת והוא גורם השראת השכינה וזה תכלית הב' מן מעשה המלאכת המשכן לקבץ ישראל ולחברם זה בזה ושיראו שזה אהוב להשי"ת מאד ושרק ע"י החיבור הזה השי"ת שורה בתוכנו ובמדרש אמרו ע"ז אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבזו לו אבל ישראל יעשו לי משכן ואני שורה בתוכן והיינו כנ"ל ע"י יחיד אפי' יתן את כל הון ביתו אינו גורם שיגלה השי"ת אהבתו אבל ע"י ישראל יגלה ואפשר לפרש המדרש ויקהל שאמרו שם מראש הספר עד כאן לא נאמר קהלה עד כאן שלמד משה לישראל שיהיו מקהילים רבים בשבת ויו"ט וא"כ אפשר שלמד אותן זה כאן קודם מלאכת המשכן ללמדם שזה אחד