מהר"ם שיק על התורה סו

אמר אשר ילכו בה בא לגלות שיאמר להם שכח בידם לילך בדרכי ד' ואת המעשה שירגילו בהם כדי שלעתיד יעשון מעצמם וזה את המעשה כדי שיעשון וזה שאמר נמי לקמן ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ר"ל שאפשר זה בכחכם ולהיות מלך על כוחות גופכם מצד מעלות הנפש ורש"י פירש לא פחות ולא יותר אפשר שכיון של ילמדם על דרך שיפחידם בשכר ועונש גופניי שהוא מכונה בשם פחות ויתר אלא בשכר הנצחיי שאין לו יחס ודמיון לעניני העוה"ז וכנאמר כגבוה שמים מעל הארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם שאין לו שום יחוס וערך לעניני העוה"ז וזה גוי קדוש נבדל או ע"ד שפי' המהר"י מינץ] בדרשותיו כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ר"ל שאין התורה דבר שאפשר להיות רק ממנו ואפשר להתקיים בלעדיו כי הוא חייכם ואי אפשר בלעדו כמו החיות וזה שפי' ג"כ רש"י לא פחות ויותר אלא כי הוא חייכם:

וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום כו' בדרך דרוש יש לומר מצד שימנה שופטים יהי' אפשר להם בפשרה אבל אי אפשר לעשות פשרה כאשר יהי' משה עצמו השופט כי קודם שמיעת הטענות אי אפשר לעשות פשרה כי גם הפשרה צריכה להיות ע"ד צדק כמ"ש צדק צדק כו' אחד לפשרה כו' ולאחר ששמע הטענות משה הי' יודע מיד היכן הדין נוטה ואז לעשות פשרה אסור כמבואר בש"ס פ"ק דסנהדרין וע"י פשרה העם יבוא בשלום ועוד יש לומר כי אי אפשר למשה לידע דרכי האנשים פחותי הערך ולידע ערכיהם כי כל האדם יכיר עצמו וממנו יראה לאשר סביבו ובדין צריך לידע ערכי האיש ותעלומותיו ויותר טוב שיהי' האיש אשר הוא מגודל בין אנשים כערכו לעשות דין ומשפט:

כה תאמר לבית יעקב כו' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ופרש"י לא פחות ולא יותר וצריך ביאור וכבר בארתי במקום אחר וכעת נראה לי בעזה"י לפרש דכבר אמרו חז"ל ועשו סייג לתורה והוא מעלה בכפליים שנראה שחשוב בעיניו מצות ד' והוא ירא חטא והשני שנראה מזה שקטן הוא בעיניו ואינו סומך על עצמו וירא שיתפתה מיצרו או ישכח מעשות דבר ד' והוא מידת ענוה שעקב ענוה יראת ד' והב' מעלות חביבים וטובים ומוכרחים ומעלה הב' שקטן וחלוש הוא בעיניו הוא מעלה בכפליים שעי"ז יזכה לכפרת עונות וכעין שאמרו בברכות דף כ' על שאלה למה אתה נושא פנים לישראל איך לא אשא פנים שהם מדקדקים על עצמם עד כזית והיינו כנ"ל שיראים מעבירה והמשכה והרגל ולכך מחמירים על עצמם וכיון שהם קטנים וחלושים בעיני עצמם ראוי להם מחילה וכפרה כנאמר עובר על פשע לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים ומעלה השנית שעי"ז נבחרו ישראל מכל האוה"ע כמי שאמר השי"ת לא מרובכם מכל העמים כו' כי אתם המעט ודרשו חז"ל כי אתם ממעטין עצמיכם והוא ע"ד הנ"ל אמנם אע"ג שטוב וחיוב לעשות גדרים וסייגים מ"מ טוב יותר אם ישראל במדרגה גדולה שאינם צריכין לגדרים וכמו שפי' מרן הגאון בעל חתם סופר זצ"ל בפ' ואתחנן ולא תוסיפו ולא תגרעו ממצות אשר אנכי מצוה אתכם לשמור מצות ד' שאע"ג לפעמים צריכין לגרע כגון אלי' בהר הכרמל כדי לשמור התור' וכן תקיעת שופר בשבת וכיוצא ולפעמים צריכין להוסיף לסייג כדי לשמור ולעשות אבל מ"מ יותר טוב שלא תוסיפו ולא תגרעו לשמור מצות ד' אפי' לצורך שמירת המצוה והיינו אם ישראל קדושים וכלם עובדי ה' מקטנים ועד גדולים והיינו דקאמר כאן ועת' אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי היינו גדרים וסייגים שנקראו שמירה שתהיו יראים מחטא שאתם קטנים בעיניכם ועי"ז והייתם סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ כי יחשוק בכם ה' מטעם כי אתם המעט והקב"ה אוהב המשפיל עצמו ומשים עצמו כעפר הארץ והיינו כי לי כל הארץ אבל באמת אתם תשתדלו שתהיו ממלכת כהנים עובדי ד' כלם וגוי קדוש ואז אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ופרש"י לא פחות ולא יותר שלא יצטרכו לגדרים וסייגים לא לפחות ולא להותיר:

כה תאמר לבית יעקב כו' עד פסוק זין כאן גילה ד' למשה ולישראל עמו תכלית נתינת התורה לפי האמת כאשר בארתי במקום אחר כי עתה לאחר יציאת מצרים וגודל הניסים והנפלאות הי' אפשר לישראל להשיג מצות השכליות והמפורסמות כשבע מצות וכיוצא בהם ולכך בחר ה' באלה להראות כי לא די באלה המצות השכליות כי זה כל האדם ואי אפשר להשיג החיות הנצחיי בלעדם אשר לאדם