מהר"ם שיק על התורה סה

קם עוד רוח באיש ומיד באיזה שבועות אחר זה בא עמלק וקרך בדרך וזה שפטו על גודל היצר ושכחת האדם את מעשי ה' והשכיל בדעתו שצריך שיהי' זה לנגד עיניו ימים רבים עד שיקבע בלבו ולכך בא אצל ישראל לראות עין בעין מעשה ד' ונפלאותיו והיינו מה שמע ובא שמע קי"ס ואפ"ה לחם עמלק וא"כ אין תקנה אל לחבר עם טובים וישרים אמנם התעוררת לדרך הטוב יש מב' אופנים או בהשתכל חוסר ופחיתות האדם ואיך פרעה ועמו ברוב גדלו וגאותו טבעו במצולות הים וכן כל עניני העוה"ז גז חיש ונעופה ועכ"ח האדם נברא לדבר קיים והוא דרך ד' ועבודתו וזה אפשר שרמז ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני דהיינו מרפידים שראו כי רפו ידיהם והם מעוללי ההירוס ואבדון ורק כאשר ירים ידו וגבר ישראל וזה עצמו באו לתשוקה והוא שהם צריכין לחון במדבר סיני לקבל תורה וזה הדרך הראה התעוררות מפחיתות והדרך השני עדיף ממנו בשם על לבו גודל מעלת עבודת ה' שעי"ז יגבה למעלה למעלה וצדיק יסוד עולם ובשבילו נברא ויגזר אומר ויקם לו וכל ברואי עולם משבחים ומהללים ד' כנאמר השמים מספרים כבוד ד' ומעשה ידיו מגיד הרקיע אמנם יש מדרג' שלישית לא מצד פחיתות העוה"ז ומעלות העבודה ועניני הרוחני שהוא עדיין אינה עבודה אמיתית רק ליראה את ד' בשביל ד' ולאהבה אותו ולדבק' בו בגין דהוא רב ושליט עיקרא ושרשא דעלמא וזה שאמר אתם ראיתם כו' ואשא אתכם על כנפי נשרים היינו ע"י פחיתות והשתנות עניני עוה"ז עי"ז כשאתם למעלה בתחילה ועתה תוסיפו לעבוד מצד יתרון עבודת ד' והיינו אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי מצד שעי"ז והייתם לי סגולה מכל העמים וגם כי לי כל הארץ שכל העולם ילמדו מכם לעבדי שכם אחד וזה תכלית העולם להיות לה' גם כן טוב והוא יתר שאת לכם לפי מדרגתכם הראשונה [הג"ה ואם שמוע תשמעו בקולי כמו לו שמוע תשמעו כמו אם הקטול אלוק רשע] אולם גם במדרגה זו לא תעמדו רק תשתדלו ותוסיפו להלוך מעלה מעלה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש בעצם גם בלי סיבת היתרון מהעבודה והיינו מדרגה הג' רק בשביל ה' ואהבתו ועי"ז מסיים אלה הדברים אשר תדבר ופרש"י לא פחות ולא יותר היינו ב' מדרגות הראשונות שהם מיוסדי' על פחות ויתר כדלעיל:

וישמע יתרו כו' ע"י פרש"י מה שמועה שמע ובא כי' יש לפרש דקיי"ל אין מקבלין גרים לא בימי שלמה ולא לימי משיח כי' וכן כאן מחמת קי"ס אשר נמוגו כל יושבי ארץ מפניהם כאמור בשירת הים וכמאמר רחב הי' לחוש שמא באו מחמת יראה אבל אמרו חז"ל והביאו רש"י סוף פ' כי תצא על פסיק אשר קרך בדרך שע"י מלחמת עמלק פרח פחד ויראת מלכות ישראל וא"כ שוב שפיר מקבלין וזה כונת הש"ס מה שמע ובא שלא יהי' מקום לומר דמחמת אימה בא קי"ס ומלחמת עמלק ופרח פחד האומות ושפיר הי' לו אפשר לבוא:

אשר הציל את העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול ד' כו' הכונה לפי המבואר למעלה פ' וארא שלפי ערך המזלות והאצטגנינות היו ישראל ראויים להיות מושפלים עד לעפר תחת מזל מצרים ומצד הוצאה זאת נראה כי אין מזל לישראל וזה אשר הצילו מתחת יד מצרים ועי"ז ניכר כי גדול ד' מכל אלקים ויש להסביר עוד בלשון הכתוב כי באמת אין יחס וצירוף בין ד' לכל נבר' אפי' הצורות בשמים לאמר עליו שהוא גדול מהם כי בדבר שאין לו דמיון כלל אי אפשר היחס אבל ניהו שאין יחס לד' מצד עצמו אבל יש לו יחס מצד פעולותיו שהוא פועל בארץ ופעולתו גדלה מכל פעולת הכוחות אשר בשמים וארץ וכל זה מצד שד' הודיע והראה לנו שהוא פועל בארץ אבל לדעת האומרים עזב ד' את הארץ ואין מיחסים לו פעולה אי אפשר ליחס לו הגודל ויציאת מצרים הוא השובר זרוע רשעים האומרים עזב ה' כו' ולזה אמר עתה ידעתי כי גדול ד' ואפשר ליחס לו הגודל:

והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעש' אשר יעשון ויש לדקדק כיון שכבר אמר והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות מה ביאר עוד ונראה כאשר כ' ג"כ בס' טל אורות לא די כשילמוד את האדם זה הדרך הטוב אלא צריך שיורנו על איזה דרך יוכל לקנות הדרך הטובה ובראשונה צריך שידע האדם כי יש לו כח וממשלה על תאות נפשו והוא מלך על יצרו וטבעו ושהמדות הנעלות ופחותות נתונים נתונים הם תחת יד האדם ושנית שבמה יזכה ארחו על פי הרגלו וע"י ההרגל יטה נפשו לטובה והכל לפי רוב המעשה ולכך הרבה ד' לנו תורה ומצות למען לא יפרוד ממחשבותינו ונקנהו לקנין בנפש וזה שאמר אחר שהזהיר להם התורות וחוקים אמר להם והודעת להם הדרך ילכו בה ושלא