מהר"ם שיק על התורה נח

ואם לא כן כאלו מבזה הדבר חשוב ההוא ככה הוא לשלוח דבר חשוב ע"י שליח נבזה ופחות השליח ההוא מגנה ומפחית ומראה כי שלא לרצונו הוא עושה רק כאילו המשלח הוא מוכרח ואנוס לעשות כה ודבר כזה כבר כ' בק"י והוא מראה כי נעשה הדבר רק בזכות האבות והבנים אין ראוים לכך בא הדבר על דרך הפחות עכ"פ זה הי' בעיני משה קשה כי האיש מרע"ה הי' עניו מאד והי' פחות ונבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד והי' קשה לו שלדבר חשוב כזה ראוי שיובחר שליח חשוב ואם בודאי לא רצה להורות את השי"ת כדת מה לעשות מ"מ הי' על דרך תפילה שישלח לישראל שליח חשוב למען יראו צדיקים וישמחו ויהי' גאולה שלימה וכל מה שסירב לא הי' ע"ד הסירוב אלא ע"ד תפילה ובסירוב האחרון ביאר כונתו שלח נא ביד תשלח הסירובים הם נכללים בסירוב הראשון אלא שהראשון כלל ואחריהם פרט אמנם כ"ז לפי ענותנותו אמנם הי' הוא מבחר היצורים וד' יראה ללבב ובוחר בענוים וראה אותו טוב מכל בני אדם אשר בדורו ולא יאתה שהשי"ת יאמר לו אתה טוב מכולם כי אין אומרים לאדם כל שבחו בפניו וגם טוב לו ותפארתו שיהי' עניו ולזאת השיב לו השי"ת לפי דרכו ומחשבתו כי לא מחשבותיו מחשבות השי"ת ואין השי"ת בוחר בגבוהים ובגדולים אלא בקטנים ובענוים ולכך בחר השי"ת בהר סיני כמו שאמרו חנח"ל שהניח כל ההרים הגבוהים ושיכן שמו על הר סיני כמו שדרשו חז"ל על פסוק למה תרצדון הרים גבנונים כו' ואין גבהות לפני המקום כי לא המקום מכבד את מקומו אלא האדם מכבד את מקומו וכ"ש אצל השי"ת וכמו שדרשו חז"ל ג"כ אצל הר סיני ובמשוך היובל המה יעלו בהר ולא דמי המשל שאמרנו למעלה משולח דבר חשוב על קערה של חרס לנמשל לנדון שלנו שם אי אפשר שיתן החפץ אשר מונח בקערה מהודו על הקערה זה בחשיבות גופניות שאינו יוצא ממנו לא כן המעלה הרוחניות היא תתקן ותעבור גם על המקום והוא עולה עמו וכנאמר ומשה עלה אל האלקים כו' ע"י הנשמה נתעלה הגוף וע"י העיון והלימוד נתעלו המדות ואף כי ע"י נבואה נתעלו העיון והחכמה והבינה ובהדי' נאמר בשאול בשמואל א' יו"ד וצלחה עליך רוח מאת ה' והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר וא"כ אין כאן שאלה מי אנכי והאות ע"י הסנה אשר אינינו אוכל שנתהפך לחומר אחר ע"י שנתגלה עליו השי"ת ונתהפך מטבעו שהאש בוער את הסנה ולזאת בתחילת המראה אמר אסורה נא ואראה המראה הגדול הזה:

מדוע לא יבער הסנה לא תמה על האש אשר נתהוה בפתע פתאום כי זה אפשר בטבע לפעמים אבל זה הי' תמוה בעיניו מדוע לא יבער הסנה ורצה לידע הסיבה והשי"ת השיב אל תקרב הלום כי אין כאן סיבה טבעית הנמצאת בארץ אלא צריך שיהי' הליכתך למעלה במסלה העולה בית אל ודרך הקודש יקרא לה ולזה אמר של נעליך מעל רגליך כי לא תעבור בו' ' בנעלים בהליכה והשגה טבעיית כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש ואינו נמצא ומושג אלא ע"י הליכה וידיעה רוחנית למעלה למעלה למשכיל ועכ"פ מובן היטב שאלת מרע"ה מי אנכי והרי זה בזיון לדבר השליחות וכ"ש לדבר גדול וחשוב כזה שאוציא את בני ישראל ממצרים וע"ז שפיר השיב לו השי"ת כי אהי' עמך שתתהפך לאיש אחר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' יקרא עליך וגו' וזה האות ר"ל מראה הסנה כנ"ל הוא אות על הפכת החומר או שמעשה השליחות והלימוד שע"י הדבר נתעלה מעלת המקום תהי' לך תאות על שהשי"ת בוחר בענוים וגם הוא אות על קבלת התורה בהר הזה וזה שאמר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך וגם הוא אות שבהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלקים על ההר הזה הר הזה דייקא שהוא קטן:

בספרי איתא על מה שאמר משה שלח נא ביד תשלח שאמר משה שלח נא ביד אלי' הנביא שהוא שלוחך שאתה עתיד לשלחו לישראל לבשר לעתיד והשיב לו הקב"ה אותך אינו שולח אלא לפרעה ואת אלי' אני עתיד לשלח לישראל שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי' וכו' וצריך ביאור ונראה בעזה"י שליחות הזה לפרעה הי' אפשר על ב' אופנים אחד שהי' באמת ששלח לו הקב"ה שישלח לישראל ואם לא יכהו ה' במכות עד שלבסוף הוכרח לשלחם אמנם הי' אפשר ג"כ על אופן הב' שה' יעיר רוחו וישבר לבו בקרבו כעין מלך ננוה כאשר שמע דברי הנביא ובפרט לב מלכים ושרים ביד ה' וישראל לא הי' עבדי מצרים אלא עבדי פרעה ונהי שבודאי הי צריך לניסים ונפלאות ההם כדי שיכירו ישראל את ה' וישתרש אמונה בהם וכעין שאמר הכתוב בפ' בא למען שיתי אותתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך וגו' וידעתם