מהר"ם שיק על התורה נו

הארץ כי גדול יום יזרעאל שגם זה בעתו טוב והמדרש אמר על עת לקרוע לקרוע להם הים ועת לתפור והי' לאחדים בידך והיינו שצריך עת לתפור כשיהי' תכליתם אחד לעשות רצון ד' אבל כשכל אחד רוצה דבר אחר ע"י זה אין אחדות ואין טוב והם נמשכים אחר המיות וגלי התאוה ועניני החושים שנמשלים לים ולכך כשהם נמשכים אחר התאות אז עת לקרוע ובמדרש אמרו ותהי אמת נעדרת שנעשה עדרים עדרים דהיינו שאם שכל אחד רוצה האמת אבל כל אחד מחשיב ומתאר האמת באופן אחר והמקדש שהוא מקור האמת אבן השתי' ונקרא בשם צואר כשהוא בלשון רבים שכל אחד רוצה בצואר עי"ז נחרב והיינו ויפול על צוארי לשון רבים לכך ויבך על החרבן שכך הי' אצל אביו שגם הם רצו הטוב אלא שסברו שזה טוב:

ויחי אמרו במדרש כיון שביקש יעקב לגלות הקץ נסתלק השכינה ממנו אמר שמא יש חלילה פסול בזרעי פתחו כולם ואמר שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד וענה יעקב בשכמל"ו ואמרתי לבאר עפי"מ שאמרתי לבאר במקום אחר דברי המדרש יכול יקרא אדם ק"ש כשהוא מהלך כך שנו חכמים עד על לבבך בעמידה ואמרנו עיקר תלוי' באמונה ובא חבקוק והעמיד על אחד אמרו חז"ל שנאמר וצדיק באמונתו יחי' כי רק העושה מצד אמונה הוא עומד ישר בל ימוט לעולם בפרט עניני אמונה כמציאת הבורא ב"ה אם אמנם שגם בעל החובת לבבות בשער היחוד והרמב"ם במורה הנבוכים כ' לברר זה על דרך המופת לא הי' כונתם שיעמיד האדם אמונתו על זה כי כל הדברים כאלה אין יסודתם חזק ויש לשטן וליצה"ר להשיב ולהרהר אחריהם ולא באו הרבותינו הנ"ל אלא להראות לנו שאמונתינו אמיתיית עפ"י שכל הישר ג"כ ואינה נגד השכל אדרבה שאדם נכרי וכיוצא בו אפי' אם ע"י סיבה אין לו קבלת אבותיו יכול לבוא לידי אמונה זו אבל אין זה דבר המתקיים נגד הרהורים רעים ויצה"ר לכך אנו חייבים לקבל עלינו עול מלכות שמים מצד אמונה והשכלת השכל וחקירתו ומשאו ומתנו קורא בדרך מליצה מהלך ולכך אמר יכול שיקרא ק"ש כשהוא מהלך בחקירתו ע"ז השיב עד על לבבך צריך להיות בעמידה באמונה לפי מה שנמסר לנו והוא עומד וקיים עד על לבבך אמנם כדי לחזק ושיהי' גם לבבו ושכלו מסכים לזה אז כשהוא חזק באמונה אז רשאי להשכיל וימצא גם עפ"י מופת כן עי"ז הדבר יותר מוזכר לו והוא יותר לנגד עיניו ולכך בעל לבבך רשאי להלוך והנה היודעים אמונת היחוד וקבלת עול מלכות שמים מצד המופת א"כ כל אדם הוא נפרד משא"כ אם הוא מצד אמונה וקבלת ומסורת אבות אנו אדוקין בכלל ואחד ואז ראוין יותר להשראת השכינה ולכך כשנסתלק ממנו השכינה אמר שמא יש פסול בלבבכם שאתם נפרדים ונפסלים בסילוק לבבות שאין מעשיכם באמונה וע"ז השיבו כשם שאין בלבך אלא אחד שהרי הוא יחיד כך אין בלבינו אלא אחד וכולם מאמינים מצד הקבלה ומסורת אבותינו וע"ז שפיר אמר בשכמל"ו שרק באופן זה יתקיים אמונה:

בפסוק יששכר חמור גרם כו' וירא מנוחה כי טוב כו' ויט שכמו כו' למס עובד נראה לפרש אנו מחוייבים לשמור התורה מצד מצות הבורא וכחוק אפי' במצות שכליות שאנו משיגים מצד השכל אנו מחוייבים לעשות לא מצד שנראה לנו טוב וישר אלא שכך צוה ד' והנ"מ שאז אנו נחשבים לעבדי ד' ועבד מלך מלך וזה שאמר יששכר חמור גרם מקבל עליו עול תורה ואע"ג דירא מנוחה היינו מנוחת התורה כי טוב ואת הארץ היא רק נעימה דטוב היינו טוב אמיתיי אבל הארץ רק נעימה לפי שעה תאות הערב כמו שפי' בעל עקידה וראה כן בשכלו אפ"ה ויט שכמו לסבול עול לעשות כאילו לא הי' מבין נעימות וטובות של התורה ועי"ז ויהי למס עובד שנעשה כעבד ד'