מהר"ם שיק על התורה נב
Maharam Shik Torah 52 · מהר"ם שיק על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →בד' מבטוח באדם ר"ל בשעה שאפשר לחסות באדם אבל באמת כאשר איש שם על לב שאין שום אדם שיכול להטיב לו מצד כי קצר כח האדם והאדם כזר בעולם כמ"ש החו"ה בשער חשבון הנפש וא"כ שוב הבטחון לו בטבע רק שכבר יפלא לו הקשי' נגד הבטחון את גדולת וטובות הרשעים לעוה"ז ורעות הצדיקים לעוה"ז רשע וטוב לו וצדיק ורע לו ואם שיש לזה תי' וישובים שונים מ"מ מצד זה ראוי שיהולל האדם על זה המדרגה וזה אשרי הגבר כו' שהוא מהולל בזה מצד שלא פנה אל רהבים:
ונחלמה חלום בלילה אחד וגו' איש כפתרון חלומו וגו' יש לפרש דהנה לפי הנרא' חלום פרעה הי' על אופן שכאשר הי' מדרך מלכי מצרים להשכם בבקר אל היאור לראות המים הואיל והרעב והשובע תלוי' בנילוס ועל המלך לראות לפקוח עינים על איזה אופן יעלה המזונות לכלכל לפי מצב היאור כמבואר במפרשים לקמן פ' וארא וחלם לו שכאשר הוא עם מרכבתו כדרכו עומד על היאור ומעיין בתיקוני ונימוסי המדינה על איזה אופן יכלכלם עלו כנגדו אלו הפרות ואח"ז ישן שנית וחלם מהשבלים ואפשר לומר שחלום של הפרות רומז על השבלים והי' נראה לו שהחלום השני הוא פתרון על חלום הראשון וכאלו פתרו אותו ואח"כ כשהקיץ ראה והנה חלום ר"ל שהשני אינו פתרון אלא חלום ולכך אין פותר אותם לפרעה מצד הב' דברי' אחד שנדמה לו שהשני פתרון הראשון והב' שראה בחלומו שהי' כשעמד לעיין בתיקוני המדינה ומה המשך הוא זה לפתרונם ולזה אמר השר המשקים שחלם להם כפתרון חלומו ר"ל בכל פרטים ולא דרך כלל כדרך הפותרי החרטומים שפתרו רק הכלל ולא כל פרטים ופרטים אבל יוסף כבר אמרנו למלה שפתר לגמרי כל פרט ופרט שישוב כמשפטו הראשון ולא הי' החלום גודל יותר מהפתרון והפתרון מהחלום וזה אי אפשר לשארי הפותרים רק הפתרון אשר הוא מאלקים והחלום ג"כ צריך שיהי' מאלקים כדמשני הש"ס פ' הרואה על פתירה דחלומות שוא ידברו ובחלום אדבר בו כאן במלאכים כאן בשד ע"ש וזה כיון כאן שהי' הכל מכוון ולזה פי' פרעה ליוסף הכל על אופן הזה ועי' וארא בחלומי ופעם הראשון אמר רק בחלומי הוא הנראה כמ"ש שקאי וארא בחלומי ר"ל שראה הראשון הפתרון לו וע"ז השיב יוסף שהוא באמת את אשר אלקים עושה ר"ל חלום שהמלאך עשה הגיד לפרעה או שעי"ז יהי' ניכר שה' פעל בהשגחתו את שני השבע והרעב הואיל שבטרם יבואו ישמיעם או שכבר אמרו שאין הקב"ה מזכיר שמו על הרעה כמו שפי' המדר' שמואל גם חשך לא יחשיך ממך שלא נכתב בו שם ה' וזה הכוונה את אשר אלקים עשה מה שהקב"ה מיחד שמו דהיינו השבע הוא העיקר אשר הראה פרעה ולכך אמר לו ועתה ירא פרעה איש וגו' או הכוונה שאמר כן הואיל וחלום לו בעמדו לעיין על תיקוני המדינה כנ"ל וזה הכוונה ועתה או שהכוונה לפי' דלעיל שעיקר הראי' הי' על הטוב ועכ"ח שהוא מצד התקנה שאפשר לעשות שאע"ג שהקב"ה משגיח בהשגחה פרטית יעשה פרעה צריך שיעשה תיקונים והכנות:
כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי כו' נראה דהכונה ג' דברים ראוים לעורר אדם לעבודת ה' אחד כשמשים לנגד עיניו איך הוא עמל בעניני עוה"ז וגם בלילה לא שכב לבו כמ"ש אני עמל ע"י שהם עמלים שהם אינם מקבלים ואני עמל ומקבל שכר וכבר הביא החובת לבבות מעשה באחד איך חזר בתשובה ע"י ששם לבו על שאין לו מנוחה מתאות עוה"ז וכל אמתלאות והצטדקאות וערמות שעושים לעוה"ז ק"ו לעוה"ב ואפשר לכוון זה בלשון עם לבן גרתי וראיתי כל הרמאות והשתדלות לעוה"ז ואיך נשתקע בהם ולזאת תרי"ג מצות שמרתי והב' המעורר גידולי האבות וישים אל לבו אבותיו ואבות אבותיו ודורות שלפניו וכמו שפי' הבינה לעיתים על ויצו על שלמה בן דוד לאמר שיאמר וישים לנגד עיניו שהוא בן דוד והתעוררת הג' אם רואה הטובות והחסדים שעשה ד' לנו ולכל איש ואיך הקב"ה מביט מראשית אחרית והאדם סובר שזה לפעמים לרעה ומתאונן ובאמת סובב הקב"ה לטובה ומי לנו מופת גדול מיוסף איך סיבב השי"ת גדילתו שכ"ב שנה קודם גילה לו בחלומו זה שאמר יוסף שהשי"ת עשה שישכח את התעוררת מן העמל ומן בית אביו ודי לי בזה כי הפרני ד' בארץ עני' ועד"ז יש לומר הפי' במדרש שאמר יעקב עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי אבל יוסף שכח והיינו כנ"ל:
בפסוק ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא כו' יש לפרש דהנה הם עשו ק"ו הן כסף אשר מצאנו בפי אמתוחותינו השבני אליך כו' וזה אינו ק"ו רק על שאר אחים אבל לא על בנימין והנה באמת מדין ומנהג הוא שאם בין עשרה אנשים נמצא אחד מהם גנב כלם נתפסים וכמ"ש הרשב"ם