מהר"ם שיק על התורה נ

מידה כנגד מידה נקרע הים בשבילו וכמו שדרשו חז"ל על הקרא הים ראה וינוס שראה הנס זה יוסף שינס ויצא החוצה למעלה מן הטבע ולפניו אין ראוי שיוגדל עפ"י דרכי הטבע ולכך נקרע והנה השבטים שהי' שונאים אותו על חלומותיו ועל דבריו שהביא דיבתם רעה מצינו שראובן דן אותו בכל עת לכף זכות באמרו הילד איננו ואמרו אל תחטאו בילד שמעשיו אלו הם רק מעשה ילדות וטבע הילדות גרם לו זאת וכמו שאמרו ילדות הי' בי והעזתי פני אמנם לפי הנ"ל שאביו עשה לו כתונת פסים שפס ים היינו שהוא מושל על טבעו ומי של ברוחו א"כ אין תירוץ ראובן תירוץ ולכך משום דפס לפניהם הים שנאו אותו על דבריו כן נראה לי לפרש [ואף שמעשה זה שכנס ויצא החוצה הי' אחר זה שהביא דיבה על אחיו כאשר הי' כבר במצרים אולם כח הנסיון הזה כבר פרח ויגמל בו ואשר לזה עשה לו אביו עוד בזמן ההוא כתונת הפסים] בפסוק וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום כו' כאן גילה הכתוב כי הסבה הי' ששנאו אותו מצד כי אביהם אשר הוא אב לכלם אהב אותו יותר מכל אחיו וגם הראה בפהרסיא את אהבתו והאדם נתפעל יותר מראי' מידיעה שבתחילה ג"כ ידעו זה אבל עתה ראו זה בעין וסברו כי בודאי הי' זה מצד שהוא מדבר עליהם לשון הרע ומבזה דרכם בעיני אביהם ולכך הראה זה להם שקנאת סופרים תרבה חכמה ואדרבה שנאו אותו עי"ז:

בפסוק ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו כמו שפתרו החלום ג"כ על אופן הנ"ל שעל אשר אין דרכם ישר כמו דרכו ואין רצונם לקחת מוסר לזה ביד חזקה ימלוך עליהם ויכריחם ללכת בדרך הישר ולפי אופן הנ"ל נאמר שאמרו המלוך תמלוך עלינו אה משול תמשול עלינו ר"ל שאם תמשול בנו ולא תקיים ברית אחים אזי שוב אין ראוי לך המלוכה וישנאו אותו על חלומותיו ועל דבריו שמדבר לשון הרע עליהם והוא כמו הריגה דחמירא לשון הרע כשפיכות דמים וא"כ אינו משמר ברית אחים ואיך יחלום שימלוך והא תרתי דסתרי אהדי:

בפסוק הבא נבא אני ואמך ואחיך כו' שהרי האם שמרה ברית אחים ואינו ראוי שיחלום לך שאמך תבוא להשתחות לך שהרי אתה זכית לזה מצד אמך שעשו יפול בידך ומצד זה סבר שיעלה לגדולה וכן באחיך שכולל כולם והלא הי' ביניהם בנימין:

בפסוק ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר אפשר שהכונה ששמר לזה שיקנאו בו אחיו וירבו חכמה דקנאת סופרים תרבה חכמה:

בפסוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו כו' הנה ממעשה המכוער הזה יש לזכות את אבותינו הקדושים וראוי לסלקו מעליהם שרק חטא קטן שקנאו בו היא גרמה כל אלה ונתעור עיניהם ולא יוכלו להוכיח אותו ולהיות רודף שלום ונשאו עליו חטא לחשדו שהיא דורש רעתם ובא לתור את מעשיהם ולהביא דבה אצל אביהם ולהתכבד בקלונם ומרגל הוא ביניהם ולסוף יביא עליהם קללה מאביהם ולא ברכה ודנו אותו כמסור שדמו מותר בשעת מעשה ולזאת יתנכלו להמיתו בטרם יקרב עליהם ויאמרו הנה בעל החלומות הלזה בא ר"ל שמצד חלומותיו שהוא דורש ומבקש להשתבר עלינו הוא בא לידע את אוצפונינו:

בפסוק ועתה לכו ונהרגהו כו' נראה לפרש דהנה באחיו שהי' בהם שהי' שונאים אותו לגמרי ויש שלא הי' שונאים אותו כל כך ומ"מ מצד שלא מיחו והי' בידם למחות מעלה הכתוב עליהם כאלו כלם עשו המעשה הזה והנה מקצתם הי' אומרים כי עתה קודם שיבוא אצל אביהם וירגל בהם יהרגהו כי דמו מותר להם מצד תורת מסור שהי' בעיניהם מוחזק למסור ולמען ישמרו עצמם שלא יבואו לידי היזק שהבא להרגך השכם להרגו ואין בזה תורת עונש אלא שמירה ממנו והנה מיתה כזו היא רעה מאוד יותר ממיתת עונש על עברה שעבר דבמיתת עונש יש לו קצת תכלית שעי"ז יתגדל ויתנשא כבוד היושר בהשמע דבר הזה וגם רבים יראו ולא יוסיפו לעשות כזאת אבל כזה היא רעה יותר וע"ז אמרו שגם הטוב הזה יעשו שיאמרו ויפרסמו שחי' רעה אכלתהו והוא עונש מכוון חטא בפה ונענש בפה החיות וכדאי' בפ' דאבות דחי' רעה בא לעולם על שבועת שוא כו' דהיינו' החטא הלשון וכפי' המדרש שמואל שם והם אמרו אדרבה שיזהרו שלא יוציאו כזה בפיהם ויהי' יוסף להם למשל ולכך אמרו שישליכהו באחד הבורות שיש שם נחשים ועקרבים חולדה וברדלס ובפרט בבשר לא משיירו ויאכלו אותו כדאי' פ"ק דפסחים ט' ולזה לא נכזב ויהי' לנו לשנינה וזה פי' הקרא ועתה לכו ונהרגהו קודם מעשה ונשליכהו באחד הבורות