מהר"ם שיק על התורה מז

ויעקבני זה פעמים ר"ל עם רשע אבל לעתיד שיהי' מלאה הארץ דיעה וגם גוים רבים ילכו לאו ה' אז שפיר יכונה בשם ישראל שיהי' אפשר לו להיות ישר כאשר היא רצון ה' ולזה אמר לו המלאך לא יקרא שמך יעקב אלא לעתיד כעלות השחר יהי' כל העולם מתוקן ויקרא שמך ישראל ובזה א"ש שאמר ה' לו שמך יעקב ר"ל המלאך הי' כאן לסימן הגאולה אבל השי"ת אמר לו שמך יעקב שעד עתה עדיין שמך יעקב וא"ש:

עוד בפסוק הנ"ל ויאבק איש עמו וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב ובמדרש הובא בילקוט אליעזר בערך מדרשים שונים בשם מדרש הנעלם שכף ירך רמז על כף של נדב ואביהו ונראה להסביר כי אם אמנם העוה"ז הוא העולם הנסיון לחבר גשמיי ורחניי וללחום מלחמת ה' ולהגביר הרוחניי על הגשמיי עד שיהי' אפשר לעשות ב' הדברים כאחד וכמ"ש החובת הלבבות בפ"ז משער הפרישות שאבותינו הי' להם כח הירא' שהיו יכולין לעסוק בעניני העוה"ז ואפ"ה היו דבוקים בה' ולא הי' צריך להם הרבה פרישות והרבה מצות מכח רוב קדשותם ויראתם ואפ"ה מנעי מהדביקו' וחיבור עם רשעים כמצוה עלינו הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע שאע"ג שיעקב אבינו אמר עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי אפ"ה לא קיבל התדבקות מעשו שאמר לו נסעה ונלכה ואלכה לנגדך השיב ילך נא אדוני לפני עבדו שאפי' הי' בטוח בעצמו מ"מ הי' ירא בשביל יוצאי חלציו ומעשה אבות סימן לבנים ואע"ג שאנו למדים מקטורת שהי' בו חלבנה שכל תענית ציבור שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית שגם החלבנה הי' בקטורת וכמו שהביא הטור או"ח סי' תרי"ט אין אנו רשאין לעשו' זה אלא דומי' דקטורת בשעת מצותו דמצוה מגינה ומצלי ודווקא כשהם טפלים לנו ולכך באמת נדב ואביהו שהקריבו הקטורת שלא בשעת מצותו נכשלו ונענשו ונקרא אש זרה והיינו אפשר דרמז כאן דהאיש הוא שר של עשו ס"ו דיש ע"י עשו ב' נסיונות אחד שרוצה להרוג ולאבד ולענות ואז אינו יכול שישראל חוזרין בתשובה וה' עוזר להם והב' שמקרבין אותם ומדבקין אותם ואז ישראל חוטאין ויערבו בגוים וילמדו מעשיהם ואז רע להם ולזה אמר ויאבק עמו לענות ולייסרו ולא יכול לו וירא כי לא יכול לעשות לו רע בזה האופן ואז השכיל לעשות באופן אחר ויגע בכף ירכו דהיינו התדבקו' והתערבות בו כעין הנאמר כל אשר יגע בבשרה יקדש שדרשו חז"ל עד שנבלע בבשרה ה"נ כן הכוונה על התערבות והבליעה אז ותקע כף ירכו של יוצאי ירך וכן שמעתי לפרש ממרן בעח"ס זצ"ל וע"ז המליץ במדרש הנעלם הנ"ל ויגע בכף ירכו בכף של נדב ואבי' היינו בכף הקטורת לחבר עמו באגודה חלבנה ועי"ז ותקע:

המלאך אמר לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל וה' אמר שמך יעקב לא יקרא עוד וגו' ואמרתי המלאך ראה אז שיש צורך לקיום העולם ביעקב וה' הרוצה בישוב העולם ואי אפשר זה אלא ע"י תורה וישראל הלומדים ומקיימין אותה וכאלו יש ביעקב צורך גבוה ולולי יעקב אין עולם ואין מלאכים וזה שאמר לו לא יעקב יקרא שמך אלא על שמו של הקב"ה שר ה' ועי"ז עכ"ח תוכל אבל בזה עדיין לא נתיישבה דעתו עליו דשמא ע"י ריבוי הצרות ואריכת הגלות שהי' התאבקות הזה מורה כמבואר במפורשים עי"ז יוחלש אמונת ישראל ויתמעטו כי אותותינו לא ראינו אמנם כבר ביארו ואמרו שקיום ישראל בגלות הזה אע"ג שרבו גזירות ושמדות ובכל זאת לא שכחנו שם ה' ועם ישראל הוא עם אחד אע"ג שנתפזרנו בכל כנפי ארץ והרבה אומות אע"ג שלא סבלו כזאת אין זכר למו זה אות ומופת על נצחיות ישראל ושעוד ידו נטוי' עלינו ושתכליתינו הוא לפרסם שם ה' בכל הגוים עד אשר יכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' אחד ושמו אחד וזה שאמר לו הי"ת שמך זה שנשאר לך שמך אע"ג שהיית במדרגות יעקב שהשם הזה בבחינ' הגלות אפ"ה קיים שמך דבשם אנו מבינים עצמיות וקיום הדבר ומהותו ומזה יהי' לך מופת שלא יקרא עוד שמך יעקב אלא ישראל:

לא יקרא עוד שמך יעקב כי ישראל כי שרית עם אלקים וגו' נראה ליישב כוונת הקרא וגם מה שאמר השי"ת שמך יעקב לא יקרא עוד שמך יעקב וגו' ונראה ה' אלקים עשה את האדם ישר וגם את זה לעומת זה ברא אלקים אם אמנם יש בעולם הרבה דברים המרגילים לאדם לעבירה יש כנגדן דברים המכניעים אותו ומלמדים אותו להכיר בוראו ולעמוד על משמרתו לעבוד עבודתו ולא די בזה כי האדם מורגל מנוער לשמוע בקול תאותו ויצה"ר אשר לפתח חטאת רובץ והרגל נעשה טבע גם את זה תיקן ה' ונתן לנו מצות חקים ומשפטים המחזיקים אותו בדרכי ה' כמו שאמרו חז"ל כל מי