מהר"ם שיק על התורה לה

כו' כמו שאמרו חז"ל אם רואה שיצרו מתגבר יזכיר לו יום המיתה אמנם צדיקים אחרים שכבר הוא אצלם אהבת ד' בטבע ורצונו לעשות רצון קונו החילוק הראשון עיקר עבודתו מחמת יראה הוא חמשוה אותו לילך ביראת ד' כל הימים אבל הב' המה העובדים מאהבה ואצלם לעולם כאלו אינם בני עונשין ואפ"ה אינו עוברין וזה שאמרו בת ק' כבת כ' לחטא שהרי אינה בת עונשין כך בת ק' לא חטאה שלא מיראת עונש אלא מאהבה ואע"ג שהי' יפה כדרך בת כ' כבת זין ליופי לא הי' לה זה לקלקל אלא לטובה ומסיים ימי חיי שרה ר"ל שלא הצריכה להזכיר יום המיתה שכלם שוין לטובה:

ואברהם זקן בא בימים כו' כשם שהפריד ד' במין האדם לבראו בצלמו בצלם אלקים כן הפריד באדם לבת זוגו לברוא בצלמם ודמותם הראשון ומבואר כי האדם הראשון אשר הי' יציר כפו ולא נולד חומרו אלא גם חומרו הי' יציר. כאחת מהיצירים והברואים בעולם אשר בקומתן וצביונן נבראו מושלם בכל השלימות שאפשר ואמיץ וחזק ממתג במזג השוה אשר ביחידות דר לו בעצמו וכשם שנברא האדם על אופן זה שלא יהי' לו רק מה שיזכה לפי פעולתו ולא הי' תכליתו במציאת:

אלא צריך שיהי' מציאתו אמצעי לתכליתו להשלים כוחות נפשו ולהוציאם לידי פועל ואז אשרי לו שגמול ידו יאכל ולא נתן לו ד' רק רל הכוחות והגבורה לפעולם בכוחות האלה והיא חיי הגוף אבל לא די בחיותו זה היום אלא החיות צריך שיקויים ויועמד על ב' אופנים לקיים חיותו ע"י צרכים ומחסורים הצריכים אליו להשלים המותך מגופו ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני לקיים החיות אבל לא על דרך שוה בין כל המין כי אילו הי' שוה הי' זה בטבע כמו בשאר החיות והי' זה גנאי לאדם להמשילו בחיות היער אבל בהאדם הוא באחד רב ובאחד מעט ובאחד על דרך קל ולפעמים בדרך קשה השגה להורות ניתן בלב האדם כי כל מחסורם הוא ניתן להם לפי פעולות ידיהם ולא פעולת ידיהם והשתדלות בצרכים האלה כי אנו רואין לפעמים אדם משתדל ואין לו ולפעמים אינו משתדל ויש לו אלא הכל הוא מושגח ומיועד לו מפי הבורא אשר לו נתכנו עלילות על דרך שכר ועונש והיותר ראוי וקשה הוא דאין אדם יודע במה משתכר ולפעמים הוא יגע לריק וזה אפשר כונת חז"ל שאמרו קשים מזונותיו של אדם כקי"ס ר"ל שודאי כל אדם בטיח בעולמו שיהי' לו צורך מחיתו בעולם דוגמת קי"ס שכבר ידע משה שהקב"ה יצילם אבל לא ידע מה לעשות אם ללחום או ליסע ולכך ויצעק משה אל ה' עד שאמר הקב"ה דבר להם ויסעו או אפשר שכונו דבקי"ס מצינו אע"ג דעביד הקב"ה להם נס מ"מ לא עשה נס מתחילה עד שירדו ישראל וגדוליהם לתוך מי הים ואחר כן נקפאו תהומות וכך דרך הקב"ה בכל מפעליו בדרך השגחה וכן במזונות של אדם ע"ד שאמר כל המקיים את התורה מעני סופו לקיימו מעושר ועכ"פ כמו שקיום החיות גופו לא תלה הקב"ה. רק בזכותו ובהשגחה ככה הקיום השני שהוא קיום מינו באמצעות אשתו לא שם הקב"ה לו אשה בטבע כמו שברא לכל מין זכר ונקיבה אבל האדם לא יהי' קיומו במינו בטבע אלא הי' נברא יחידי שאם יזכה יותן לו אשה בשכרו ואשה יהי' שכר מעשיו או לשכר או לעונש ואז יהי' קיומו במינו על דרך שכר ועונש ולכך האשה תחת הבעל כי היא שכרו אשר ניתן לו ולכך היא צריכה לשמשתו והיא תהא תלוי' בו ולא תעשה רק מה שמכוון לצרכי בעלה וכאילו הבעל הוא סיבת עשיתה ויהי' הבעל חשוב בעיני' אשר כל דעתה אליו והוא חביב בעיני' והיא מזוגת אליו ומדרגת עצמה תחתיו היא האשה אשר הוכיח ד' בשכר על מעשה האיש ואז יהי' שלום ואמת ביניהם כי בפשע ארץ רבים שרי' ורק ע"י אחד יתקיים הכל כלב באברים וזה פי' הקרא לא טוב היות האדם לבדו אין הכונה יחידי כי אפי' הי' אשה בעולם רק שלא היתה נתונה תחתיו במדריגה הי' האדם לבדו והיא לבדה כמו בכל בהמות וחיות אין הזכר והנקבה אחד מודרג תחת חבירו והזכר לבדו והנקבה לבדה רק לצורך קיום המין הם מתחברין יחד אבל באדם לא הי' טוב אלמלא לא היו בניהם בני אדם מדרגות מדרגות וראש אחד לכולם ולכך ברא הקב"ה אשה מודרג תחתיו אשר הוא יהי' שורר בביתו ועי"ז ירגיל מאשתו אל חבירו לפקח על צרכיו והיא יהי' תחתיו לשמשו בצרכיו ומזה ישתלשל בבני אדם השתוקקות והכח לחוק חוקים ולצוות אשר הוא דבר מוכרח מצד רב התחלפות בין בני אדם אשר אין שני אנשים המסכימים כמו שביאר הרמב"ם במורה ח"ב פרק מ"ם ולכך אעשה, לו עזר כנגדו שתהי' היא עזר כנגדו היינו זיווג האחר שיהי' היא מכונת כנגדו ומודרגת תחתיו וזהה כונת הש"ס ריש סוטה דאין