מהר"ם שיק על התורה ל

לא נמסר רק ביד השי"ת ואין כאן מקימו לבאר זה ונשוב לענין הפרשה הנה לידת שרה הי' אפשר על ב' אופנים או שתברך ותדושן עצמותי' ותחזיר לנערותה והי' על דרך ברכה יש מיש ואז הלידה אינו נס אלא קודם הלידה הנס והדרך הב' שלא תחזור לנערותה ואעפי"כ תלד ואז הלידה נס בתוך נס ומצד השי"ת אין חילוק כי מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק והחילוק הוא רק במקבלים שאם נעשה נס גדול נס בתוך נס הוא יותר יקר וכבוד לו מאלו נעשה רק נס על אופן הראשון והב' דבנס בתוך נס על אופן הנ"ל אינו נמסר אלא ביד השי"ת אבל באופן הראשון אפשר לעשותו ע"י מלאך ונביא וזה הוא ענין הפרש' לענ"ד המלאך אמר שוב אשוב אליך כעת חי' ר"ל שתעמוד במעמדך ולא תחזור לנערותך ויהי' בן לשרה וזה יהי' יקר וגדולה וע"ז ותצחק שרה וגו' ר"ל שצחקה על המלאך הזה שדבריו סותרין את עצמו דאם הי' זה אמת הא אינו נעשה ע"י שליח והיא סברה שהמלאך אמר שהוא שליח לזה לעשותו ולכך אמרה אחרי בלותי היתה לי וגו' דהיינו לפי אמירת המלאך צריך שיהי' לי עדנה וכנ"ל ולכך אמר ה' לשרה למה זה צחקה וגו' היפלא מד' דבר וגו' שאינו מאת המלאך וגו' ותכחש וגו' כי יראה וגו' אפשר לפרש כי יראה שיחשוד אותה בכשרים ויוסף על פשעה לדונה כמסתפק בהשגחה או ביכולת ד' ולכך אמרה לא צחקתי וכונה שלא צחקה מהדבר ההוא אלא מהמלאך ויאמר אברהם לא ר"ל לא תירא כי צחקת כי אני יודע מחשבותיך כי כבר גילה לו ה' ואפשר הא דשרה חזרה לנערותה שהרי לקוחה לבית אבימלך כמ"ש הרמב"ן הוא הי' לה לעונש על הצחוק הנ"ל:

וה' אומר המכסה אני מאברהם וגו' הודיע ד' לאברהם כדי שע"י ההפיכה הזאת לכל הפחות יבא התיקון הזה שלאברהם יתברר יותר חסדי ד' ואיך העולם נברא בשביל הצדיקים ולכך הם יגינו על הדור הרע כי העולם צריך לצוות ולחבר אל הצדיקים ומגוי גדול ועצום אפשר שיעמוד צדיק אחד כאברהם וכלם בשבילו וגם קודם היותו כבר ידעתיו ולמענו עשיתי למען אשר יצוה וגו' וא"ש לשון למען ישמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט אפשר שכיון נמי על אופן הזה שמאופן הנ"ל ומבחינה הזאת שהשי"ת הוא נושא וברא עולמו ומכלכל רשעים עבור הצדיקים יבחנו וילמדו ג"כ שלא יעמדו הכל על המשפט אלא לעשות צדקה:

כי ידעתיו וגו' יש לפרש דכל המחכה את הרבים אין חטא בא על ידם שלא יהי' הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן ולכך אין חטא בא על ידו ועד"ז אפשר לומר שלכך בחר לו הקב"ה באברהם וייחד שמו עליו אע"ג שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם שאין אדם בטוח בעולם ואל תאמין בעצמך עד יום מותך מ"מ הואיל וכל מגמת אברהם הי' לא לבד בהשלמת עצמו רק בהשלמת רבים להדריכם בדרך ישרה והיו בו מדרכי קונו שידריך ויורה חטאים בדרך והי' ג"כ מידותיו בהפך ממש מדרכי סדום אשר לא פשטה ידה לעני ואביון ואברהם ביתו פתיח לרווחה ואחר שהאכיל והשקה אותם אמר כסבורין אתם שאכלתם משלי ממי שאמר והי' העולם אכלתם והי' אברהם קטן בעיניו וצוה בניו להטיב דרכם כדי להיטיב עמו למען הביא ד' על אברהם או שע"י שיעשו צדקה ומשפט הארץ נתן לבני אדם כדאי' ריש כיצד מברכין וקנה להם חפצם:

עוד אמרתי לפרש הפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' למען הביא וגו' שצוה לבניו לחזק בעבודת ד' הואיל והשי"ת ג"כ מעלה אותו ועושה לו יותר מלשאר בני אדם ככה גם הם יחוזקו כי צריך שיהי' העבודה מיוחס לטובת ה' עליו:

כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' יש לפרש עפ"י מה שכ' הרמב"ם בה' דיעות האדם לומד מבני אדם שהוא מגודל אצלם ושוכן עמם הן לטובה הן לרעה ושלמה אמר במשלי הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע והכונה נראה הנה התחברות הראשון הוא האדם בעצמו בב' חלקיו יצר טוב ויצה"ר שהוא נמי הגוף והנשמה והאדם ששכלו שלם הוא יחבר הגוף לנשמה ויתן לחלק הנשמה יד העליונה לשאול את פיו ועל פיו יעשה כל מעשיו והכסיל הוא בהיפך כל מעשיו יעשה לפי גופו ויצרו הרע ויחבר כל מעשיו לגופו זה החיבור הראשון החיבור השני הוא עם בני אדם שחוצה לו גם כן יש המתחבר לרעים ויש לטובים ולרוב הנך תרווייהו הם אגודים המתחבר לחכמים הוא יחבר כל מעשיו לשכלו וחכמתו ובהיפך ההולך את הכסילים הוא מתחבר גם כל מעשיו לגופו ולזה אמר הולך את חכמים יחכם ר"ל שהוא ג"כ יחכם בעצמו ורועה כסילים ירוע מעצמו כנ"ל כי הפעולות שחוצה לו הם המורים והם אות על פעולתי הפנימית וכבר הזהירו חז"ל בפ"ק דאבות יהי ביתך בית וועד