מהר"ם שיק על התורה כט

בעל חתם סופר זצ"ל שאנו רואין שאברהם אבינו באור כשדים השליך נפשו מנגד וכאן שבא לארץ כנען שמר נפשו וחיותו כמו שאנו רואין האוותלאות שעשה בלכתו למצרים למען וחיתה נפשו בגללה אמנם האדם לצורך עצמו תכליתו שיעבוד ד' ומה לו אם הוצרך לטרוח כל ימיו או מוסר נפשו בפעם אחד לד' ויש קונה עולמו בשעה אחת אמנם כל זה הוא רק לצורך עצמו אבל באמת תכלית האדם לקרב רבים לעבודת הי"ת וא"כ צריך לשמור חייו ומה תועלת לאחר אם הוא ימסור נפשו ויעבוד ד' בגופו ולכך באור כשדים שראה אברהם שאי אפשר שם לתקן שום דבר ולעבודת עצמו מסר נפשו אבל כשאמר לו הקב"ה לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך ויצא טבעך בעולם שוב אסור לו למסור חייו וא"ש וכיון שתכלית אברהם הי' לצורך העולם א"כ גם מה שעבד מתחילה ע"ז הי' תועלת שעי"ז אדרבה יוכל להשיב רבים מעון כיון שגם הוא עבד ונלכד ואפיה הכיר בוראו ויהי' לימודיו עושים פרי לעולם יותר דאדם לומד יותר מאיש כזה שאפשר לו להיות למופת כמ"ש במקום אחר וא"כ ממ"נ אי נימא דאברהם לצורך עצמו בא והי' יכול למסור נפשו א"כ הי' זה חסרון וגריעותא במה שעבד ע"ז בילדותו ואם נבחין מדרגת א"א לקרב רבים יש שוב חדא לטיבותא שאין חסרון במה שהי' מעיקרא עע"ז אבל יש חסרון במה שמסר נפשו לכבשן אש ולא הציל עצמו בבריחה והליכה והוצרך לעשות לו נס ומנכין לו מזכיותיו ועי"ז ירא אברהם אבינו ממ"נ והשיב לו הקב"ה דשניהם לטיבותא דאז שראה שאין העולם רוצה לקבל לימוד ורק הוא הי' בעצמו הי' חיוב ויושר שישליך עצמו לכבשן והיינו עמך הייתי ביום חילך הייתי רק עמך ולא לצורך אחר ואפ"ה מרחם משחר לך לאחר שהוצאתיך לך טל ילדותך שעי"ז מפריח והוא ברכה לעולם שאדרבה עי"ז יקבלו לימודיו ומוסריו וא"ש:

וירא ויאמר שוב אשיב אליך וגו' ותצחק שרה בקרבה וגו' נראה לפרש כל הענין הזה להסיר הקו' אשר היא נופלת בעיני כל רואה פרשה זו על שרה אמנו ובאמת גם על אברהם יש לתמוה דלא מבואר במקרא שהעתיר בתפלה כמו ביצחק ואפשר הוא דהי' מובטח בהבטחת ה' שיהי' לו בנים הי' סיבה לזה או אע"ג שאינו מבואר בקרא הרבה בתפילה אבל שרה אלמלא התפללה לא צחקה על בשורת המלאך וכי תימא שהאמינה כי ה' טוב ובעל יכולת ומשגיח לעשות כל אשר חפץ בשמים וארץ אבל לא החזיקה עצמה בערך זה שראוי לה לעשות ניסים כאלה והענוה הזאת הי' סיבת זה הצחוק אבל גם זה לא טוב בעיני ה' לסבור שכל אשר נעשה לו בעולם שהוא ראוי לו במעשיו וגמול ידו שיבוא לו אלא צריך שידע שרק בחסד ה' יבנה ארץ וא"כ חסדו ואמתו לא יכלא ואפשר לעולם להתפלל גם על דברים אחרים ומי שקיימנו עד היום בחסדו הוא לא ישוב אחור ימינו ברחמיו וחסדיו הגדולים כמו שכ' בזה העקרים מ"ד פט"ז אלא נראה לבאר באופן אחר כל מעשה ניסים המה הירוס מהלכי הטבע אבל לא כל אפין שויין פעמים הוא מיד ה' בלי אמצעות הטבע כלל ולפעמים הוא באמצעות הטבע ומזה נמשך דניסים אשר אין אמצעי להם בטבע כלל אין שייך להיות נעשה אלא ע"י השי"ת ולו לבדו נתיחס הדבר אבל ניסים אשר נעשים באמצעות הטבע אלו נפעלים ונשלחים מלאכים ושלוחי השגחה מאת ה' כפי אשר הם פקודים ושומרים על משמרת הטבע ולו נתכנו עלילות ועד"ז אמרו פ"ק דתענית דג' מפתחות ביד השי"ת בעצמו מפתחות של חי' וגשמים ושל תחיית המתים דכל אלו אפשר שיהיו על ב' האופנים הנ"ל דמניעת הלידה וכן הגשמים אפשר שיהי' או מצד חסרון האידים והליחות אשר צריך לזה ובאלו אשר נמצאו אין די בהם או שיחסור מכל וכל והנה על אופן הראשון שישנם בעולם אלא שהם מועטי' כבר נמצא שהשי"ת עושה ע"י נביא לשלוח ברכה ולעשות ממעט הרבה כמבואר בהפטורה פ' זו במעשה דאלישע ועי' בט"ז הל' חנוכה בשם הזוהר אבל כשיחסור הכל ולעשות דבר חדש על אופן זה אמרו שהוא נמסר רק ביד הקב"ה ורק שמו יקרא עליו ובזה מיושב הקו' שהקשו מן גשמים של אליהו ע"ש בעין יעקב ולהנ"ל מיושב דתרי גווני נינהו וכן בתחיית המתים יש לחלק דיש חילוק אם הגוף עדיין קיים כמו גוף מת קודם קבורה שאמרו עליו חז"ל מת יודע מה שמספרים לפניו עד סתימת הגולל וא"כ יש עדיין קצת לשלוח ע"י נביא או מלאך הכשר ותיקון עד שיהי' החומר ההוא ראוי לצורה ואז תחול עליו אבל לאחר שנעשה עפר ונשתנה בכמה מיני שנויים להחזיר ולהחיות זה