מהר"ם שיק על התורה כח

וע"ז בקש אברהם לאחר שגידל הקב"ה שמו כאשר אמרנו לעיל אבל עדיין לא נתקיים ואעשך לגוי גדול וגו' וע"י יחזיקו ידי עוברי עברה וילמדו שבני חיי ונאונא לאו בזכותא תליא מלתא ויחזיקו עי"ז בעשיית צלמים וצורות למלכת השמים תה הי' כוונתו מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ועי"ז נתחזק ידי עוברי עברה ואמר עוד ואפי' לא יהי' חשש זה מ"מ עיקר תשוקתו לבוא ממנו אומה נבחרת רואת במראות אלקים יודעת דעת עליון ומשפטיו ויאמר אברם הן לי לא נתת זרע וגו' כיון לזה (פירש לתכלית שלי לא נתת זרע כנ"ל]:

ויוצא אותו החוצה וגו' הבט נא השמים וגו' עי' פרש"י לשון הבטה מלמעלה למטה דהנה עבודת המזלות וצלמיהם הי' עושים ע"י חשבון על מבטי מזלות זה מול זה ועל פיהם יגזרו הטוב והרע אבל באמת זה שקר נחלו להם וד' מפיר אותות בדים כי זה לפי טעותם אשר לא רמו עיניהם למעלה מכיפת הרקיע וסברו שהם אינם תלוים בגבו' מהם אבל נביא בעת נביאתו הוא משיג העולם לא מן המאוחר אל הקודם אלא מן הסבה העליונה אל המאוחר ויודע כוחותיהם לא מצד הנסיון אלא מצד סיבתם ועילתם וזה הראה כי גבו' עליהם ואי אפשר לספור אותם וליחד להם פעולות שונות והם תלוים באחד אמת אשר אין מספר ושיעור לו [ולפיכך המזלות פועלים לפעמים פעולות אשר איננו מתיחסות להם בעצם ע"י שפע המושפע להם מאתו יתברך ויתעלה] וזה הבט מלמעלה למטה וספור הכוכבים אם תוכל וגו' וכיון שכן אפשר שגם לך יהי' זרע וזה הכוונה כה ר"ל ע"ד זה למעלה מטבע השמים וצבאיהם יהי' זרעך וגו' אפשר להיות לך בנים וגם הכוונה כה יהי' זרען שיהי' למעלה מן המזל ואין מזל לישראל:

והאמין בה' ויחשבה נו צדקה וגו' יש לפרש עפ"י האמור למעלה שהאמין כי הכל נמסר ביד ה' והכוחות אשר נתן ה' בצבא השמים הוא ע"ד צדקה וחסד שאלמלא הי' הכל ע"י השגחת ה' ינערו רשעים מן הארץ וצדקה עשה ה' עם בריותיו וזה הכוונה והאמין בה' ויחשב' לו זה שברא כל אלה לצדקה למען קיום העולם:

במה אדע כי אירשנו וגו' אפשר הכוונה דכבר אמרנו דדרך ידיעה הוא על ג' דרכים או על דרך הקבלה אשר אבותינו ראו דבר ובכלל זה ג"כ המוחשת דברים שרואים בחושים והב' באמצעות השכל והחקירה הג' על דרך נסיי דהיינו למעלה מהטבע ע"י נבואה והנה נתינת הארץ הי' על אופן ידיעה הנבואיית וגם תכלית נתינת הארץ ותאותו עלי' הי' רק בשביל זה והי' קשה אל אברהם איך אפשר שהארץ גורמת לנבואה שהרי אין אנו רואים שום מעלה ליושבי' עתה ואיך אפשר שצריך זה למדרגת הנבואה וכמו שתקשה כן הכוזרי לחבר במ"ב וזה הכוונה במה אדע כי וכו' כי הכוונה כמו אם אירשנה במה אדע אני יותר משאר יושבי' ע"ז אמר קח לי וגו' דהיינו בזכות הקרבנות ושתים אלו צריך להדדי וכמו שביאר היטב הכוזרי במ"ב פ' י"ב או הכוונה של במה אדע הוא לפי מה שבארתי במקום אחר ומבואר ברי"א פ' נצבים דעיקר החיוב לנו ולבנינו עד עולם הוא ע"י שקבלנו חסדי ה' יציאת מצרים וע"ז אמר במה אדע כי אירשנה אולי יהי' דורות שיפרקו עולם מעליהם וע"ז אמר לו וכרת אתו ברית וע"י יציאת מצרים אי אפשר לפרוק עולו מעליהם:

ושרי אשת אברם וגו' בא להורות לן כי בכלל הברית האמור למעלה לא הי' על זרע ישמעאל כי לא הי' כוונתו עליו אלא כדי להבנות מן שרה:

ואתנה בריתי ביני ובינך וכו' הנה הברית הוא לעולם אשר שנים יתאחדו ברצונם ועושים רצון שניהם להיות אחד לפי מה שנעשה עליו הברית והנה כל הבריתות אשר עד עתה הי' הראשון מעשה הקשת הי' התאחדות הרצון בקיום העולם והברית בין הבתרים הברית התאחדות הרצון שיבוא רק מאברהם עם ה' יכירו ויגידו תהלתו ועתה הברית המילה הוא משלים את כלם שעי"ז הברית יקבל כל איש ויתאחד רצונו עם רצון בוראו לעשות כל אשר יצוה ה' חקיו ומשפטיו ובזה הברית כל הדורות נכללין שכל דור ואיש ואיש יעמוד ויחדש הברית הזה ויתאחד רצונו לעשות כל המעשים ולכך נכלל בפ' זו הג' בריתות אשר כבר נעשו מימות עולם:

במדרש על קרא דעמך נדבות ביום חילך אמר הקב"ה לאברהם אבינו עמך הייתי כשהנחת להשליך עצמך לכבשן עמך הייתי לך טל ילדותך וגו' אמר א"א אולי יזכר לי מה שעבדתי ע"ז אמר לו לך טל ילדותך כשם שהטל מפריח כך אתה מפריח וכשם שהטל ברכה לעולם כך אתה כו' וביאורו נראה עפ"י מה שביאר מרן הגאון