מהר"ם שיק על התורה קצב

ואת כבוד לאנדטאגס רעפרעזענטאטנען שמעשה הזה הוא להם לכבוד ולתפארת ומראה את יושר לבבם ומגלגלין זכות ע"י ולנו להודות ולהלל את כל שרי המדינה על זאת ואנו מחוייבים ג"כ לגלות נגד כל שאנו אוהבים את המלך ושרי וחוקי המדינה ולהשתדל בכל עוז לעשות הטוב והישר שיראו כל עעי הארץ כי טוב עשו וה' אתנו ולקיים נגילה ונשמחה בך בכ"ב אותיות ע"ד שדרשו חז"ל הא"ב אלף בינה גמול דלים כי זה מורשה לנו מאבותינו שלשה מידות גב"ר וזה לומד לנו שמו של הקב"ה שהוא ה"א וי"ו והלכת בדרכיו כתיב ודרשו חז"ל מה הוא חנון וגו' ומה למד תורה לנו וכו' אף אנו נלך בדרכיו וכמו שדרשו ז' ח' שהוא זן וחן טוב וישר לך ונותן לך בכבוד כאילו אתה קניתה לך זאת והיינו כתר לעוה"ב יתנו לך אף אתה בעצמך תפשוט ידך לדלים כי היכא דפשוטה רגל הגימל להדי דלית והדלית מהדר אפי' מגימל ליתן לו בצינעא ובכבוד וחז"ל אמרו תורה תחילתה גמ"ח וסופה גמ"ח ר"ל דנתינת התורה עצמה שירד ה' בכבודו הגדול על הר סיני ללמד לעמו תורה ומצות שהם טוב לנו בעוה"ז שראה ה' שהאדם חלוש בטבעו ולואה בשכלו להכיר בעצמו הטוב והישר וחמל ה' על האדם לחיותנו כיום הזה ע"י תורה ומצות ותורת חסד על לשונו והיינו תחילתו גמ"ח מכח החולשה וחולי נפש הלביש לערומים בכתנות עור בעי"ן וכתנות אור באל"ף שהתורה עצמה שהיא האור שכתובה לפניו באש שחורה ע"ג אש לבנה הלביש בתואר גשמי שהוא דוגמת כתנות עור כדי שנוכל להשיג זאת לכסות ערומיהם ואין גמ"ח למעלה ממנו ומיהו התכלית וסוף התורה והמצות לזכות על ידם לעוה"ב ועין לא ראתה אלקים זולתך וגו' ולזאת סופה גמ"ח ויקבור אותו בגיא וגו' מול בית פעור לכפר על עון פעור שהשי"ת חושב לאדם כל מעשה הטוב שעשה ואילו הי' חי עד השתא כך הי' עושה והאדם שמצטער שאינו חי יותר שלא ימות ויחי' לספר מעשה ה' נחשב לו כאלו עודנו עומד ומשמש לפניו כמו שמבואר בגמרא ספ"ק דסוטה כל התפילות שעשה משה רבינו כד' שיתקיים בחיים ויוכל לעבוד ה' ולכך מחשבה זו הקב"ה מצרפה למעשה וכאילו עדיין עומד ומשמש לפניו וכמו שדרשו חז"ל שמשה רבינו לא מת מדכתיב וימת שם משה עבד ה' שעדיין עומד ומשמש בזה שהראה לו הקב"ה את כל הדורות עד היום האחרון וגלי הים שיעלו בדור האחרון ושטוף אמונת ה' בפתוי' האפקורסים והמסיתים שהם רבים בדור האחרון ולכך קרי לי' ליום האחרון לים האחרון ועל כולם ציער משה והי' חושק אם הי' הוא שם בעת ההיא לחזק ישראל באמונת ה' ולהקים ברכים כושלת וזו המחשבה צירף הקב"ה לו למעשה והיינו דרמז בוימת שם במאי שהי' רוצה להיות שם בזה עדיין עומד ומשמש וחז"ל אמרו שקברו של משה לכך הוא מול בית פעור שבכל שנה בעת שחטאו ישראל מקטרגין עליהם מבית פעור וכשהי' משה שקעו בארץ וכשמת קברו מכפר:

ונראה דהנה העבירה עצמה ראוי לעורר לנו לשמור מן החטא ולהעמיד נגד הפנים חולשת האדם בפרט מעשה של בית פעור חלילה הי' ישראל עע"ז או בועלי נכריות אלא ע"י התקרבות עמהם וע"י קירוב באו לידי זנות ומזונות באו לעע"ז שחמורה מכל עבירות אשר ירעד כל האדם בשומו נגד עיניו את מעשה הרע ההוא וחולשת האדם ואיך אל יאמין בעצמו שאלמלא ראו כזאת לא הי' אדם מאמין שחולשת האדם כך היא שיהי' חשש שיבואו לידי עבירות חמורות כאלו ואפ"ה כך הי' זה יהי' למוסר וללימוד איך כל אדם צריך שמירה וזה שאמר משה רבינו בפ' ואתחנן ונשב בגיא מול בית פעור ורמז בזה איך נפלנו מאיגרא רמא לגיא עמיקתא עול בית פעור ולזאת ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים וגו' למען תחיו וגומר לא תוסיפו ולא תגרעו וגו' והביא ראי' עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור השמידו ה' וגו' ואתם הדבקים בה' וגו' שלא לילך ממנו בשום נדנוד עבירה בשום פסיעה אז חיים כולכם היום וגו' עכ"פ למד משה רבינו מן מעשה העבירה התעוררת ללכת בדרך הטוב ולשקוע העבירה עמוק עמוק וכיון שהרע גורם לטוב זה הוא הגורם הכפרה וזה שכינו חז"ל ששקעו בארץ עד חוטמו אפי' ריח עבירה ילמדו לרחק ממנה ובזה עצמו ניחם משה על מיתתו אולי משום אל תאמין בעצמך לא שמע ה' בקול תפילתו שהרי משה רבינו הי' עניו מכל אדם ותלה זה בעצמו בחשש ההוא:

ואפשר שחז"ל כינו זה שמה שדרשו חז"ל ויקבור אותו בגיא שהוא קבר את עצמו היינו שהוא עצמו הסכים למיתתו והיינו עי' גיא בית פעור אם הוא שמגין ומכפר על עון בית