מהר"ם שיק על התורה קצא

הוא שאלה ודרישה על תכונת נפשם ומידתם כנגד שונאיהם איך הוא האם מראים שנאתם ונפרדים ומסוגרים מהם כיושבי מבצרים בל קרוב אליהם בכל ענינים או הם מדוברי שלו' עם ריעיהם ורעה בלבבם ר"ל וזה הוא מה הערים הוא מלשון שונאים כמו תהלים קל"ט נשוא לשוא עריך מה הנה כלומר באיזה אופן מחנהים בשנאתם הבמחנים כלומר שמתערבים עם שונאיהם וחימה מבדלת ומחיצה מפסקת אין ביניהם ואך בקרבם ישימו ארבם או במבצרים להיפוך כנ"ל. ולזה נתעוררתי ע"י ספר הקודוש זאת זכרון.] (והנה זה היום זי"ן אדר יום מיתת משה ראוי לנו להרהיב עוז לעלות ולחזק ולאמץ את התורה) והנה אבותינו שחיו בעת שהי' גזירות ושמדות ואפ"ה עמדו בנפשם וסבלו כל היסורין וענויים ונתנו כל אשר להם בעד תורתנו הקדושה תורה צוה לנו משה וכל צו מיד ולדורות מורשה לקהלת יעקב ואל תיקרי מורשה אמרו חז"ל אלא מאורשה שקדשו התורה בקדושת השם יתברך בדמים ובנפשם כדי להנחיל לבניהם אחריהם (ואיך לא ניבוש בפני אבותינו) א"כ ק"ו אנו שאנו חיים בדור שרשות לכל אדם ניתנה לקיים דתו וכ"ש עתה שגם כבוד זה נעשה לישראל שניתן להם שיוי זכיות איך ראוי לנו להחזיק בתורת ה' ולהחזיק תודה להמלך ולהשרים עבור המעשה הטוב ולאהוב את כל שרי' ולאשר חוקי המדינה להראות לעמים ושרים את יופי ישראל כי ראוים הם לכך ולא יהי' הדבר סיבה חלילה שיבעטו ישראל ולא יחזיקו בתורה שהנחילו לנו ויהי' זה לנו לאות על קיום נבואת ישעי' ס"א וראו גוים צדקך וכל מלכים כבידך וגו' והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף א"ו וגו' ורק בדרך זה נוכל לשמוח בזה אם נכיר שהוא מאת ה' ודהע"ה אמר זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו ואמרו במדרש אמר ר' אבין אין אנו יודעין במה לשמוח אם בהקב"ה אם ביום בא שלמה ופי' נגילה ונשמחה בך בך בתורתך בך ישועתך שלולי שאנו מאמינים שה' עשה זאת איך נוכל לשמות שהרי לפ"ז בא נסיון חדש לנו וא"כ בני עם ה' התחזקו והתאמצו לעבוד ה' ולעמוד בפרץ ולעשות כאשר צוה ה' לנו שרשעים גברו בארץ וזה עצמו ראוי שתתן לנו עוז וגבורה ולהשכיל לעשות עת לעשות כי הפרו תורתיך והקב"ה הספיד משה מי יקום לי עם מרעים שהי' משה עומד ואמר מי לה' אלי שצריך לאסוף נגדם ולהראות שרק ה' מחשבתו. וממילא עברו ושובו אפי' איש באחיו והביאור על אופן הנ"ל נראה בתפילת בראשית קרא לן הקרא לאור יום ואור הצלחה נקרא ג"כ אור וכן יום וכ"ש אם ההצלחה קשורה עם אור הדעת והשכל כאשר הוא בנידון הנ"ל שנותן לישראל שיווי הזכיות של אזרחי הארץ שהדיעה הזאת שראוי ליתן לכל אדם שנושא בעול הארץ גם הזכות המדינה בשוה מבלי הבדל דת נתפשט בכל המדינות ורואים העמים החמס שנעשה לישראל בימים שעברו ומודים כן בפיהם ולפי הנראה לי היא ניצוץ מן אור המיועד לישראל בבוא גואל צדק לנו שיראו גוים בכבוד ישראל ושעשו להם שלא כדין כמו שניבא ישעי' ב"פ אז ישכיל וירום עבדי רם ונישא וגבה מאוד וניצוץ הדעת ההיא מאור חדש אשר על ציון תאיר שיכירו את האמת והצדק שתורת ה' שלנו היא אמיתית ויאמרו כי מציון תצא תורה ואז ראוי לשמוח בו לא מצד עצמו אלא מצד היעוד של הנביאים כמו שאמר ישעי' וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך ושזה לנו האות על הגאולה שלימה שקרובה לבוא במהרה בימינו וע"י זה יש ב' כתות בני אדם יש ששמחים בחירות שניתן להם וסודרים וחושבין רק את אשר לפניהם אשר הוקל משאם ונתעלה כבודם ויש ששמחים שסוברים שזה אות על העתיד והראי' שכן ראוי להיות שאם רק ישמח בהוה לפנים ואינו בוחן על העתיד הלא כבר צוה שלמה המלך ע"ז דהבל הבלים ויש עושר שמיר לבעליו לרעתו ויש אשר נתן לו אלקים עושר ונכסים ולא השליטו להנות ממנו וכיוצא בזה וזה שאמר במדרש הנ"ל דפשטא דקרא דזה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו אינו מבואר אם הכוונה בהצלחת היום שלפניו כלשון זה דמשמע על מה שלפניו או הפי' דזה שלפנינו הוא אות או ניצוץ מהיום אשר עשה ה' מימות עולם ואז השמחה אינו ביום כיון שהבל ואינו חשוב בעינינו עניני עוה"ז אלא בהשי"ת וע"ז אמר שבא שלמה ופרשו שהוא העיר כן בכמה מקומות בספרו קהלת שאין לשמוח בשמחה שאינה של מצוה וכמו שאמר ולשמחה מה זו עושה וכמו דמתרץ בשבת פ' במה מדליקין אלא הכוונה נגילה ונשמחה בך ובתורתך שכבר יעדת זאת ובישועתך שהישיעה של עתה הוא אות על ישועה אמיתית ואור חדש אשר על ציון תאיר והיא דוגמת עלות השחר ועל כל פנים עלינו לפאר ולרומם את כבוד המלך דמדינת אונגארן ואת יושבי על מדין הרוזנים דאם הקיאה מניסטעריום