מהר"ם שיק על התורה קצ

עומד אלא הולך ממדרגה למדרגה וזה שאמר אל תבכו למת וגו' ר"ל בלי שתתפעלו להיטב דרכיכם בכו בכו להולך שתבכו על אופן שתזכו אותי ותעשו אותו הולך וגם לעצמיכם הולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתי על כן יהי' מעשיו כאלו הוא קיים ות"ח שמת הכל כקרוביו הכל חולצין עליו והכל קורעין עליו יכל המתעצל בהספידו של ת"ח ראוי לקוברו בחיים כדאי' פ' האורג והטעם יש לפרש ע"פ המדרש פ' ויחי ויקרבו ימי ישראל למות א"ל הקב"ה חייך שאין אתה מת אלא נטמן אתה ויקרבו ימי וגו' היום קובל עליך והכוונה כנ"ל שאין הצדיק מת לעצמו וכמו שאמרו משל למרגליות כל מקום שהיא מרגליות שמה רק שהוא נטמן מבני דורו וא"כ הוא כאלו נקבר בחיים שבמותו נקרא חי וכיון שהוא נטמן רק מבני דורו ולו אין מות א"כ ראוי להדור שיספדו עליו ואם מתעצלים ראוי מדה כנגד מדה שיקבר הוא בחיים כיון שאינו מאמין שהצדיק הוא כאלו נקבר בחיים:

ועפ"י האמור נראה לפרש המאמר שהתלנו דהנה הצדיקים הגדולים שכל העולם כולו הוא קנין שלו והאחרים רק לשמשו אין צריך לאות קצת שהרי אין העולם של עוברי רצינו אימתי צריכין אנו לקשת כשאין ראוי לו להכריע העולם כולו ורק הקב"ה זוכר הצדיקים שיהי' והם המאירים עולם מתוך הענן ולכך אמרו במדרש את קשתי נתתי בענן דמות שהיא מוקש לי דהיינו הצדיקים והת"ח שהוא ביקש להשי"ת והם המקיימים העולם והשי"ת נתן הקשת בענן וזוכר בריתו בינו ובין הארץ ולכך כשקראו לריב"ל פנו מקום לבר לואי להורות כי המקוה שלו והוא המקיים העולם א"ל אם נראה קשת בימיו כיון שבכה"ג לא צריך וכשאמר לו שנראה, בימיו אמר אין אתה בר לואי שלך אין צריך לאות כי אתה יסוד עולם ומקיימו והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפי ולא יעיר כל חמתו ובלע המות לנצח במהרה בימינו אמן:

ויקבור אותו בני בארץ מואב מול בית פעור וכו' איתא במס' סוטה סוף פ"ק אר"ב סימן בתוך סימן ואפ"ה ולא ידע איש את קבורתי וכבר שלחה מלכות הרשעה אצל גיסטרא של פעור הראוני היכן משה קבור עודו למעלה נדמה להם למטה למטה נדמה להם למעלה נחלקו לשתי כיתות אותם העומדים למעלה נדמה להם למטה ואותן העומדין למטה נדמה להם למעלה לקיים מה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה וכו' יצריך ביאור מה הי' ברצון מלכות הרשעה לידע מקום קבורתו והנראה בעזה"י אחת מאמונתינו האמיתיות שתורתנו ואמונתנו הוא נצחיית ולא נשתנה ולא תשתנה ואפי' כל הרוחות שבעולם באים אינם מזיזים אותם ממקומם כנאמר וע"י הנביא ישעי' כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקים אתך למשפט תרשעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי ופי' האברבנאל שעל ב' אופנים באו עלינו יש שעמדו עלינו להרוג ולאבד ולעקור תורתנו בגזירות ושמדות ויש שעמדו עלינו ע"י פתויים ונגד שניהם הבטיח ה' לנו שלא יועיל להם (אמנם זה נגד שונאים הנראים אבל יותר מסוכנים הצבועים והיראים תומה ותוכם טומאה אשר פיהם שלום ידבר ובתיכם ישים ארבו) וכבר מעיד הנסיון שכמה פעמים עמדו לחתור חתירה תחת התורה והאמונה כדי להפיל ולקבור אותה בעפר לפעמים ע"י מעלה שמגביהין ישראל ועי"ז רוצים למשוך את התורה והאמונה כשיר לטבח יובל פ"ד וישמן ישורון ויבעט וגו' או ע"י מצור ומצוק שעי"ז רוצים להביא את ישראל לידי חוסר אמונה ובכל זה תעיר לנו הנסיון שלא הועילו במעשיהם ותורתנו ואמונתנו הקדושה הוא עומדת דקיים לעד לא נתיישנה מרוב שני' יותר מג' אלפי שנה כמו שהראה הקב"ה מיד ע"י שליח התורה משה רבינו לא כהתה עינו ולא נס ליחו (ואמרו במדרש גדול הנאמר במשה ממה שנאמר ביצחק שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהנה עיניו מראות) ומיתתו לא הי' העדר כוחות וליחות אלא מיתת נשיקה שנתעלה עד שנתחבר נשמתו למקורה וכמאן דאמר לא מת משה אלא עדיין עומד ומשמש ולא תפסק תורתו ואמונתו וזה הראה הקב"ה בזה שלא ידע איש את קבורתו לאות שאי אפשר לקבור את התורה שנתנה ע"י וע"ז המליצו חז"ל שכבר היתה מלכות הרשעה שלחה עבור זה עמדו למעלה וסברו שע"י מעלה והרמה לישראל ימצא לקבורת תורת משה או ת"ח שנקראים בשם משה שפיר גמיר סברו שוב למטה וכשעמדו למטה להכניע ישראל ולהורידן גם זה לא הצליחה וסברו שוב אדרבה שהוא למעלה לקיים מה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו דהיינו שזה אות שיקויים כל מה שנאמר ולא ישתנה [וע"ד מרן זצ"ל יש לפרש דברי מרע"ה בשילוח המרגלים בפ' שלח באומרו ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים כי