מהר"ם שיק על התורה קפז

כרשב"י וחבריו והם ראוים לפטור העולם מן הדין ההיא והרשעים יענשו בעונש פרטי והנראה לי בזה כי עונש המבול לא הי' ע"ד עונש אלא ע"ד שכתב הרמב"ם במורה שהוא מיתת כופר ולא מצד העונש אלא להכביר רשעים מן הארץ ולא יהי' להם שם וזכר בעולם שהם לא היו חוטאים אלא היו כופרים אפיקורסים כמו שסיפר באיוב קפיטל כ"א וכ"ב האומרים לאל סור ממנו וגו' מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע וגו' הן לא בידם טובם וגו' והרבה פסוקים כאלה הכל על דור המבול המבאר כי כפרו בה' ר"ל בהשגחתו כי סברו שאין השי"ת משגיח על הארץ שאין זה כבוד לה' ועי"ז כפרו בשכר ועונש והכל הלכו בשרירות לבם והישר בעיניו יעשה וזה פי' הפסוק בפ' בראשית וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וגו' והכוונה כנ"ל שע"י הארץ אמרו כי עבים סתר לו וגו' ומיראת עונש בני אדם הם היו במורדי אור כאמור עליהם באיוב כ"ד לאור יקום נוצח וגו' ובלילה יהי כגנב ועין נואף שמרה נשף וגו' כי יחדו בקר למו צלמות וגו' וא"כ להם רק רע כל היום היום הוא להם לרע ולזה אמר וירא ה' את הארץ והנה נשחתה וגו' ויאמר וגו' קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ והכוונה לאפוקי מדיעותם [שפקרו לומר שעזב ה' את הארץ ואין שכר ועונש כנל"פ] כי מעשיהם באו לפני ועל זה אני משחיתם את הארץ ר"ל אע"ג שהם ארץ וגם שלא יהי' להם. זכר בעולם כלל וכלל ולזה לאחר המבול אחר שהביא נח קרבן והודה בה' ובהשגחתו ונקנה לו העולם כולו ואי אפשר לענוש עולם שאינו שלו ומצינו נער על משרה כמו שפי' הרמב"ן בפ' כי תשא על פסוק ומשרתו יהושע בן נון נער וגו' וא"כ זה אמר השי"ת כמו שבבריאה הי' רצונו בשביל בני עלי' שהמה מעוטים יהי' הרבה בני אדם לשמש את הצדיקים והטובים לפני אלקים וא"כ, אי אפשר לקלל את האדמה בעבור בני אדם שהמה רק משרתים בעולם והעולם אינו שלהם וע"ז אור ולא אוסיף עוד לקלל האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ממשרתי האדם שנבראו רק לשרת וא"כ אי אפשר להכות את כל חי כאשר עשיתי ר"ל שמרמז על סדר בריאת העולם שנברא בשביל הצדיקים ואיך אפשר לחרוב העולם בשביל משרתי העולם ועפ"י האמור באמת למעלה יתמה בעיני כל המעיין כיון שהעולם כולו לא נברא אלא בשביל צדיק איך אפשר שהצדיק נתפס בעון הדור והרי תחת שלש רגזה ארץ תחת שפחה כי תירש גבירתה והנראה לי בזה לבאר ע"ד שאמרה האשה הצרפת לאליהו באת אלי להזכיר את עוני וביאורו עפ"י מאמרם ז"ל מיום שברא השי"ת את עולמי נתאוה להיות לו דירה בתחתונים לחבר העולם התחתון בהעולם העליון כי ה' אחד וגם כל העולמות ברא על האופן זה להיותם אחד מחוברים זה בזה ונפש הצדיק הגדול הוא באמת המעון לשכינה וכמ"ש האלשיך ועשית לי משכן ושכנתי בתוכם דייקא בתוך גופם וכמו שכ' הכוזרי והוא הצינור להשפיע תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ו ו' ובאמת כל זמן שהתחתונים שואבים ממנו ונתחבר להיות אוהל אחד תתאוה השי"ת להניחו בתוכינו ובכל יום ויום נתוסף קדושתי והשפעתו עליו ואם באופן זה אם נתוסף השאיבה מן התחתונים נתחזק הקשר לעולמי עד אבל אם יחלוש השאיבה קדושתו נתוסף אז לא די שאינו נתחזק אלא אדרבה עי"ז יגרום עונש לבני אדם שיש להם צדיק זה בתוכם ואינם מקבלים ממנו ולא ניחא לצדיקים שיענש העולם עבורם וגם כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצה וכו' ועי"ז נתפרד הקשר תה הפי' בגמרא בכתובות ק"ד שאמר בר קפרא על רבינו הקדוש אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה הארון הקודש והוא כנ"ל דאראלים היינו המלאכים ומצוקים היינו התחתונים כמ"ש המהרש"א שם:

ועל אופן הנ"ל נכונים דברי חז"ל ר"ה י"ח דאמרו דשקולה מיתת צדיקים כחרבן בית אלקינו שהצדיקים הם מעון להשראת השכינה וממש ניכר הי' השראת השכינה ורות הקודש על אוריני ורבינו רבן של כל בני הגולה מה"ו משה סופר זצ"ל אב"ד דק"ק פ"ב יע"א אשר נקבע עת ספוד עליו כי נשבה ארון הקודש מי ששמע דברי מוסר ואגדה היוצאים מפיו בקדושה ובטהרה ואלמלא לקחו ה' בעון הדור כאמור בודאי הי' אפשר לו לחיות עוד הרבה שנים וע"ד שכתב הרמב"ם בפ' חלק על אריכת ימים המיועד לנו בביאת גואלנו שהוא ג"כ על דרך הטבע כיון שהעולם יהי' שקט ובטח לא יהי' צרה ויגון והחיות יהי' על מזג שוה ובשמחה ובטוב לבב וזה יאריך ימים והחיות ועד"ז אפשר שכיון הפסוק בפ' ואתחנן ושמרת את חקיו ואת