מהר"ם שיק על התורה קפה

שיש בהם מחלקות והאחד יש לו הרבה חלקים יותר מן האחר בכמות או באיכות פרי מפרי או אבר מועיל לדבר מועיל או טוב מטוב אזי נקרא הדבר היותר גדול חשוב ויקר נגד האחר שאינו חשוב כמוהו וכמאמר קהלת זין כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחי' את בעלי' והכוונה יש לפרש כי מונה והולך אם אמנם הכסף מועיל ויוכל לקנות ולעשות חיל עם הכסף כמו עם החכמה א"מ מעולת החכמה עדיפא שבכסף אי אפשר לקנות אלא א"כ מוצא הכסף מעמי לאחרים משא"כ החכמה שהוא קנין בנפש ועומדת עמו ואעפ"כ יכול לקנות עמה טוב' וע"ז אמר בצל החכמה בצל הכסף אמת כי כמו שהחכמה יוכל להיות לצל ומגן ולמחסה כן גם הכסף אבל יתרון לדעת כי החכמת תחי' את בעל"י האי את לשון עם הוא ר"ל שהחכמה מח"י עם הבעלים ולא צריכין להוציא הדבר וכן הצדיקים אי אפשר לעולם בלא צדיקים וצדיקים הם יסודי עולם ומועילים לישראל לעמוד מפני חרון אף ה' וכמאמר תהלים ק"י לולי משה בחילו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית אבל הצדיק לו כפלים שהוא בדרכו הטוב מיישר לכת והוא מוסת לדור וממנו יראו וכן יעשי והוא כמקור מים איים והיא נותן מציאותו לבני אדם אחרים כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים ע"ד שאמר שלמה במשלי ד' ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום וכוונתו כנ"ל כשם שאור ניתן מציאות לכל אשר בעולם כי החשך יכסה ארץ וכל אשר בה וכאלו עבר ובטל מן העולם אבל הבקר אור ולהכל יש מציאות כך דרכי הצדיקים הם מופתים לדור אמנה בזה נחלק הנה האור נותן רק מציאות בתחילת האור אבל אח"כ הוא רק מוסיף להאיר להמתיק האור לעינים לא כן אור של צדיקים הוא נותן מציאות דכל יום הוא מקרב את הרחוקים ומחזיק התורה יראה שלא תפול לארץ ולזה אמר ואורח צדיקים כאור נוגה שנותן מציאות אמנם דרכיהם הוא הולך ואור עד נכון היום ולעולם הוא נותן מציאות והולך ועד"ז ית לפרש במלכים ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראוהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרבים והוא כנ"ל דכל זמן שראוהו צעק אבי אבי על התורה והיראה שנחסרה ממנו אבל על המועיל לא צעק כי גם עתה הוא ישראל ופרשיו מתרגם שם דטב להון לישראל בתפלה כרכב ופרשיו ולא ראוהו עוד ואי אפשר ג"כ לבוא בעת צרה להתפלל במקום משכן כבודו ויקרעת לשנים קרעים וא"כ עמדה לנו הקושי' איך אפשר שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם הרי, בחייהם היו טוב ומועיל לעולם והצדיק אבד לדורו אבד משל למרגליות בכל מקום שהוא מרגליות שמה ואיך נוכל לומר גדולים צדיקים במיתתן וגי' והנה היום הזה נקבע להספד לעורר קינים ונהי על העדר קדוש ה' הרב הגאון והחסיד קדוש יאמר לו מהו' משה טריטעלבוים זצ"ל אב"ד דק"ק איהעל והשני אב"ד הגאון הגדול מה"ו שלמה אב"ד דק"ק לאנדן ואם אמנם רחוקים הי' מאתנו מי לא שמע מעוצם תפארת הוד תורתם והיראה והמוסר והמדות טובות ואמרינן בר"ה י"ח שקולה מיתת צדיקים כחורבן בית אלקינו אפי' מתי צדיקים בזמנם הם מעון לשכינה כמ"ש האלשיך ועשית לי משכן ושכנתי בתוכם וכשמת נחרב מעון השכינה וישעי' נ"ז צווח הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספו באין מבין (יש לפרש דהנה כשמת צדיק בנערותו איכ"ל במ"ש במס' מ"ק דלמא מהנך דהן בחסידיו לא יאמין הוי אבל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידן ואי' ס"פ לולב וערבה תורת חסד נקרא הלומד תורה ומלמדה וממילא זיכה לאחרים ועכ"ח אין הטעם משום דלמא יש חשש שיתקלקל וע"ז אמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב שיאמרו אולי מהן בחסידיו לא יאמין הוי ואנשי חסד נאספו באין מבין ר"ל אם הנאספי' הם אנשי חסד שלומדין ומלמדין ואין מבין לומר כי מפני רעה נאסף צדיק שלא יתקלקל ברעה דהרי המחכה רבים אין חטא בא על ידו) ולפי דרכינו יש לפרש דהנה במ"ק. פתח עלי' דר' אבינא האי ספדנא תמרים הניעו ר"ש על צדיק נשים לילות כימים על משים לילות כימים דהנה כבר אמר ירמי' כ"ב על תבכו למת וא תנודו לו בכו בכה להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארג מולדתו ואמרו חז"ל במ"ק בכו בכה להולך בלא בנים והכוונה דעל מה יתאונן אדם חי על המת אדרבה גדולים צדיקים במיתתן ואם אמנם שהקשינו לעיל איך אפשר זה הישוב לזה דהנה יש ג' מיני חשיבותי חשיבות עצמו וחשיבות מצד המקום וחשיבות מצד הזמן והצדיק חשוב בכל אלה בחיים חיותו אמנם יש לחלק החשיבות לב' חלקים אחד חשיבות טבעי' וחשיבות הסכמיי החשיבות טבעיי כמעלות הצדיקים וחכמים המה חשובים מצד עצמם אמנם יש עוד חשיבות הסכמיי שהוא שכרי על החשיבות