מהר"ם שיק על התורה קפב

של משה רבינו הוא ראה הכל כל שרשיה ויסודי התורה ורמזיה וסודותיה ופנימיית כל התורה באספקלרי' המאירה וממנו ראו ושמעו בני דורו ומהם ליהושע ודורו וכן מיהושע לזקנים וכפי סדר הקבלה המבואר במשנה וברמב"ם ובהקדמה ליד החזקה ולפי' המשנה וכיון שהדור זה רואים כל שרואי' ויודעי' פנימיית הדברי' וסתריהם ושרשיהם הם הם היודעים ומשיגים מה שאין הדורות שלא ידעו זאת יכלו להשיג מזה עצמו יוכלו להבין ולידע בעניני התורה והמצו' שידעו הדורו' שלפניו והבינו מה שאנו אין יכולים להשיג ואין לנו אלא לעשות אזנינו כאפרכסת לשמוע מה שנאמר לנו וקבלנו וכבר כ' הפלאה שהמשנה רמזה לן התמוטטות הדורות במה שתנן בפ' דאבות דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים שרמז לן על הדורות מעיקרא הי' לנו כמו אלף שנים מימי משה עד מ"ם שנה לבנין בית שני נביאים שראו בעין הנבואה ואח"כ השתמשו בבת קול כמבואר בגמרא ועתה אין לנו שיור רק התורה הזאת והיינו דקאמר דע מה למעלה ממך איזה דורות שהי' לפניך מעיקרא הי' עין רואה נביאים ואח"כ אוזן שומעת בת קיל ועתה כל מעשיך בספר נכתבים כן השכילו ואמרו בעלי המשנה ואנן מה נענה בתריי' מאז ועד עתה ירדה ידיעת התורה עשר איך יעיז איש לדון ולבחון לבטל דבריהם הקדושים:

וזה נראה לומר שרמז משה רבינו בשירת האזינו שראה כל הדורות התם וגם ראה שבעניני התורה והיראה שהם עניני עולמיים תרד המעלה מעט מעט ולכך נראה דנקט ימות עולם וכבר כתב האבן עזרא דימות וימי הם ב' שרשים משונים זה מזה ונראה דלכך בחר בימות לרמז לשון ימים ומיתה דמתמעט והולך עניני עולמיים והיינו דקאמר זכור ימות עולם איך הם פוחתים בדברים עולמיים ושהראשונים ראו וידעו כל שורש ופנימיית התורה ואח"כ אמר שוב בעניני עוה"ז ודברים טבעיים שהם נקראים שנות דור ודור בהם יהי' שנות שינויים לטובה שינויים נאות (ואפשר דאלף של נאות נבלע כדרך אותיות אהו"י) אבל בינו מה טעם וע"י מה באו לידי שינוי ולחכמה גדולה הזו ועכ"ח תבינו שהוא מטעם דלעיל שדורות האחרונים בחנו ונסו הפנימית של הדבר וא"כ זה עצמו תלמד אותך דשאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך דהיינו בדברים המגיעים לך היינו תורה ומצות שהם חלקך ונחלתך ולכך בחר לשון ויגדך ולא אמר ויגידו לך ועד"ז צריך שיהי' שוה לנו איסור שעטנז ותער וחזיר ושקצים ורמשים הכל שוה בשוה מה הוא וכ"ש לנו בני ישראל שאפי' עניני העוה"ז אינם באים לנו כדרך שהם באים לאוה"ע ע"י השרים שלהם וטבעי הדברים והשתדלותם אבל אצלינו עיקר תלוי במעשינו בתורה ובמצות כמו שגילה זה מיד לאדם הראשון ולאברהם יצחק ויעקב שהבטיח ה' להם עניני העוה"ז נאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי ונאמר יען עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך כי ברך אברכך וגו' ומיד בדור הפלגה הראה ה' זאת הציב גבולות עמים למספר בני ישראל כפרש"י שבעים אומות נגד שבעים נפש וכן בכל עת הכל בהשגחת הי"ת וקיום ישראל שה אחת בין שבעים זאבים הוא אות שאין למעלה ממנו וכמו שביאר בהנחל לשון נחלה שאין להם הפסק זה אפשר רק שיעשה עליון על כל והוא הציב גבולות עמים שלא יוכלו לעשות כל אשר יזמו לעשות וכמו שהראה ה' זאת בבנין עיר והמגדל וכנאמר שם ועתה לא יבצר מהם וגו' שם הראה שהוא נותן גבול דבר שרשאין לעשות ואשר אין רשאין לעשות וזה למען תהי' הבטחה למספר בני ישראל אע"ג שהם מספר מעט בין האוה"ע אפ"ה יהי' להם קיום והטעם כי חלק ה' עמו וגו' וכיון שכל קיומנו תלוי בה' א"כ ראוי לקרוא לן הלה' תגמלו זאת כיון שהכל לה' וכי כזאת תגמלו לו בשלו וביאר יותר הלא הוא אביך היינו שבטבע לא הי' אבותינו מולידים והיו עקרים קניך ביציאת מצרים כנאמר כי לי בני ישראל עבדים וגו' והוא עשך כמו כל העולם ויכוננך לשון כן ובסיס שהוא המסבב בסיס וקיום שלך וכמו שפי' לבסוף יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כי חלק ה' עמו וא"כ איך נוכל לעשות כזאת נגד ה' לקינו איך לא נשמור שבת כראוי ולפזר ממון למצוה ותן לו משלו וגו' ואיך חיד איש לעשות מעשה רע לחבירו נגד רצון הבורא ב"ה וע"ז אמר עם נבל אם חוטאין בין אדם לחבירו בדבר שאינו מועיל לו. כיון שהכל ביד ה' הרי זה נבלה ועל עבירות שבין אדם למקום אמר ולא חכם שמצות אלו ראו להם להיות לכבוד ויהנו מהם כי חכו ממתקים חכי' לעבוד עילת כל העילות אבל הם אינם חכמים להבין את' זאת