מהר"ם שיק על התורה קפא

ועד ר"ל אע"ג שבאמת גם בגורם כל יציר נברא הי' ה' מלך אפ"ה הוי כמגדילים כוחו בעולם ולנו ישראל שאנו אומרים ויודעים זה שאפשר שעל ידינו יתגדל שמו ונוכל לעשות ולגרום שהשי"ת ישגיח עלינו בכל עת ורגע ואין אנו עושים כן הרי גנאי גדול לנו שאנו אטומי לב כולי האי שלא יפעל כל זאת עלינו ולכך אמרו בפסחים בפ' מקום שנהגו שאין לנו לומר בשכמל"ו בקול רם שהרי בזה מעוררין הדין ותרעומת עלינו וגנאי לנו ועפ"ז יש לכוון המאמר הנ"ל בפסחים שאמרו אנשי כה"ג היכא נעבד נאמרו הא לא אמרה משה לא נאמרה הא אמרה יעקב התקינו שיאמרו בחשאי משל לבת מלך וגו' ונראה הכוונה עפ"י הנ"ל שע"ז כיון משה רבינו במה שאמר כי שם ה' אקרא היינו במה שמייעד ה' ורואה את כל העתיד והוא אחר שיגיע הזמן שיאמר אסתירה וגו' אפ"ה אתם הבו גודל בידכם כח להגדיל כבוד שמים ע"י פעולתכם וכדלעיל והדבר תלוי בכם ומכאן שעונין בבית המדרש במקום קדוש בשכמל"ו וכדלעיל והיינו במקום המקדש וכשעושין דברים קדושים משא"כ באין עושין והיינו דקאמר דלא אמרה משה דהיינו שמשה אמר שאין הוא יכול לומר זה אלא הם יתנו גודל של בשכמל"ו וא"כ לא אמרה משה לא נאמר הא אמרה יעקב כשביקש לגלות הקץ ונסתם אמנו והוכיח בניו בזה ואמר שזה עצמו אות שעפ"י מעשיהם תלוי הדבר ורוח הקודש והשגחה שראה שע"י מעשיהם נסתם החזיון והיינו מופת שברוך ה' כבוד מלכותו על ידיהם דהיינו לעולם וזה יהי' להם לתוכחה להתעורר לדרכי ה' וגם להבטחה לעת קץ אשר חזה אז תהי' כך כבוד ה' ע"י העולם וכיון שאמרה יעקב להבטחה ולתוכחה ראוי שגם אנו נוכיח בזה ולכך אמרו שתיקנו לומר אותו בחשאי ואמרו חז"ל משל נרצה לבת מלך והה"ד הכא אם יאמרו יש להם גנאי ואם לא יאמרו יש לה צער והרי זה לנו להבטחה ותוכחה ולכך תיקנו לומר בחשאי שהוא דבר מילתא דשויא לתרווייהו ה והוסיף המדרש שהביא הטור בסי' תרי"ט שהוא כעין גניבה ממלאכים דאצלינו אינו ראוי השבח הזה עד יוה"כ שהכל כמלאכים וישראל מקדשים שם שמים ומגביהים עצמם למעלה ומכירים מעלות ה' ותכליתם אז אומרים אותו בקול רם ולכך ראוי לנו לקבל עלינו דרך הטוב ולשוב בתשובה שלימה שהוא החביב אצל השי"ת והרבינו בהתעוררת לתשובה בדברים רבים וסיימנו בטוב ויהי' שנה זו שנת גאולה וישועה וברכה והצלחה ויבוא לציון גואל בבי"א:

לש"ש תרכ"ט האזינו השמים ואדברה וגו' ויש דקדוקים רבים ואין להאריך כי כבר מבוארים במפרשים ועי' בעקידה ואברבנאל ואלשיך והנראה לבא בעזה"י ונקדים לפרש בינו ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך וגו' וג"כ צריך לבאר הכפולים והנראה בעזה"י השי"ת צוה לנו שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך וגו' והשי"ת ראה מראשית אחרית את הדורות האלו דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ וגו' וסם בעיניהם כמלאכי אלקים רואים ויודעים וחכמים הם בעיניהם ודורות הראשונים הם בעיניה כעורים ממשמשים באפילה אמנם על מה אדניהם הוטבעו על החדשות אשר המציאו בדורות אלו "טעלעגראפין" "וליפט באלאנען" "ואייזענבאהנען" "ודאמפף מאשינען" וכיוצא בהם וע"ז רמו עיניהם ורומסים ודוהרים על מה שהנחילו להם אבותיהם בתורה וביראת שמים ומוסדי דור ודור איברא לו חכמה ישכילו זאת שאם אמנם במילי דעלמא התלוים בנסיון דור הזה השכילו ובאו וגילו חדשות אשר מלפנים לא ידעו זה עצמו ראוי שיתעורר להם שהאדם קצר עינים וכשם שהדורות אלו גילו דברים שלא שערו אבותיהם ושוחקים הדורות אלו על הסכמת דורות שלפניהם כן יהי' חלק דורות האלו בדורות הבאים אחריהם ואיך יעיז אנוש לעבור על דעתו ולסבור שרק אתו ילין חכמה וכל שכן אם יתבונן מדוע באו עתה לגלות סדשות ע"י שגילו ובאו על הסבות ודבר סתר ויסודי הדברים ע"י מה מתרחב ומתפשט האויר וכיוצא בהם וע"י שבחנו וירדו לעומק הדברים ולשורש הווייתם השכילו להוציא דבר מתוך דבר וא"כ בעניני החומריים אשר עינים להם לראות כ"ש בדברים הרוחניים ונפשיים תורת ה' ומצותיו רק מי שיורד לעומק הדברים ושרשיהם ויסודותיהם הוא ישכיל ויבין ומי לא ידע שדורות שלפנינו הם ירדו יותר לעומק ושורש כל מצוה ומצוה וכל שכן דורות שלפני לפניו עד דורות בעלי הגמרא ודורו