מהר"ם שיק על התורה קפ

אין לכסות שורש החטא וכשאנו משימים על לבנו נראה שהרבה מדות רעות הגאות והתאוה והעצלות וחוסר בטחון וכיוצא ממדות רעות אלו הם מביאין לידי הרבה עבירות והם הם שרשיו והם אינם רשאין לכסותם שע"י הגאות ובקשת הכבוד הוא מדבר לה"ר ומקנא בחבירו יבזה חכמים ואב ואח ויזלזל בתקנות חכמי' וכיוצא בהם ומתאו' במאכלו' אסורות וחטא בשים והרהורים רעים וכיוצא בהם מחוסר בטחון עבירות שתלוים בממון עושק וגזל והשגת גבול וחילול שבת וביטול צדקה וגמ"ח ומצות התלוים בעמון והשכמת בה"כ ובית המדרש ותפילין מחוסר יראת שמים שבועה והוצאת שם שמים ועניית אמן ומחשבות רעות בתפילה המובילים האלו צריך להסיר וע"ז איכ"ל דכיוון ג"כ קהלת שמור רגליך כאשר תלך בבית אלהים ר"ל המובילים מזה תשמור ועפ"י כל הדברים הנאמרים למעלה אפשר לפרש מאמר הנ"ל שהתחלנו בו דאלעזר זעירא דסיים מסאני אוכמא כדי לעורר בזה שאנו יש לנו רגלים כגוים מדות רעות זה שגרמה חרבן ביהמ"ק והנה אמרו לו ראוי אתה לאבל על ירושלים ע"ז השיב דגברא רבה אנא ר"ל אילו הי' לומד תורה בטהרה לא הי' כל כך מתאבל שע"י לימוד התורה הקב"ה משרה שכינתו שם אפי' אחד שיושב ועוסק בתורה כדאיתא באבות משא"כ הואיל והי' יצרו מתגבר עליו בכל יום מנע ממנו הדיבוק ולזה הי' הוא מתאבל על חורבן יראה שלם יראה שלימה וזה שרמז בלשונו דגברא רבה אנא היינו איזה גיבור הכובש את יצרו וא"ל נמי בשאלתו לרמז עוד שגם במדרגה אינו ראוי לו לפחות כולי האי דקץ כפרי משלם בס' ונידון עם הכלל ה"נ הוא נידון עם הכלל ובכלל ס' ריבוא ישראל וגם ישראל שזכו שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה וא"כ לא נפחת מדרגתו והוא מרגיש יותר בחרבן דכל שחשוב יותר מרגיש יותר:

ושוטה אינו מרגיש אבל הוא הי' מרגיש איך נתרבה הקליפה ומזיקין המביאין לידי עבירה רבו וטומאת ארץ העמים המובילים לעבירה ברגלי נכרים מארץ ישראל ולכך התאבל בזה האופן וגם לענין חשיבות התורה היודעין ערכה הגדולים והם בכלל שמים הם מטים אזנם לה שיודעין חשיבותה משא"כ האינם יודעין ולכך נקטו האזינו השמים ותשמע הארץ ואח"ז ביאר שגם בעניני העו"ז דבריו טובים לכל כתות בני אדם ואמר כי שם ה' אקרא היינו שע"י משה רבינו נתגלה ולמד שם ה' אבל כל איש יבחין בבחינה וימצא מחכמת הבריאה וכיוצא מופתים על גדלו וטובו וזה מחוייב כל איש ואיש ליתן ולהרבות משלו:

ויש לפרש עוד הבו גודל לאלקינו ורש"י פירוש שמכאן שעונין בשכ"מ לעולם ועד ונבאר דברי הטור בסי' קכ"ה שסדר קדושה שכתב שבני אשכנז וצרפת נושאים עיניהם וגופם למעלה בשעה שאומרים קדושה ושיש להם סמך מס' היכלות עיי"ש שמסיים שאין לו הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נושאות בעיני ועיני בעיניהם ונראה דהרוח מזה בשעה שאדם משים על לבו ומכיר גדולת הבורא ב"ה לא יהי' שפל בעיניו מלסבור שאין האדם יוכל לקרב עצמו לבורא ב"ה אלא אדרבה רם ה' והאדם יוכל לקרב עצמו לה' בדרכיו כמו שדרשו חז"ל מה הוא חנון וגו' ולשמור מצותיו שה' אמר שאני שמרתי המצות תחילה היינו שבכל מצוה יש לי אחיזה אמנם קרבות הזה אינו אם ילך אדם לפי ראות עיניו ויבחר הטוב בעיניו כי רק בזאת קרבת אלקים יחפוץ וישיג אם יסמוך על ה' ויעשה הטוב בעיניו וידע שאדם לא ישיג את דבר גדול כזה אלא ישים עיניו בעיני ה' ואז יגבי' גופו למעלה וילך בדרכי ה' ויהי' אז מורכב מהגבה ושפלות יגביה עצמו אבל ע"י עיני ה' ושמעתי בשם אפיקי יהודה ולא מצאתיו בפנים דשם רם הוא מורה על מציאות ה' בעצמו ושם גדול אם הקב"ה משגיח בעולם ובכל העולמות זה נקרא שהוא גדול בכל העולמות ונמצא שאם ישראל חוטאי' עד שאמר הי"ת אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם וכמו שאמר בפ' וילך ואנכי הסתר אסתיר וגו' ואם ישראל מטיבים דרכם כאלו מגדילים אותו שלא יסתיר פניו מהביט שיהי' כאילו הקטינו איתו אדרבה עתה יגדל נא כח ה' כאשר דברתי וגו' וזה כבוד שמים שהעולם ממלא רצונו שנחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו וזה שאמר לאחר שאמרו המלאכים קדוש קדוש קדוש שהשי"ת נתעלה בכל מיני קדושות ואפ"ה מלא כל הארץ כבודו שזה כבוד מלכות שמים אם אינו צריך להסתיר פניו אלא שמשגיח ומעלה מלכותו בכל המקומות אפי' בעולם התחתון והיינו מה שאמרו חז"ל שמלאכים אומרים בשכמל"ו דזה ברכה אם כבוד מלכותו בעולם התחתון וכאילו נעשה הקב"ה ברוך ע"י העולם, אע"ג שאמת