עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מהר"ם שיק על התורה

מהר"ם שיק על התורה קעח

Maharam Shik Torah 178 · מהר"ם שיק על התורה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הוא במחלוקת ובשתים ואינו אחד ולכך בוחר הקב"ה רק בצדיקים שכבר תאוותם חולל בקרבם וכנאמר ויהי בישורון מלך וגו' כשהם במדרגת ישורון ישר אז ה' מלך בקרבם וע"ז אפשר המליצו חז"ל באמרם שישראל בקשו שנהיה כגשם לנו כנאמר בהושע והקב"ה אמר אתם בקשתם כגשם שפעמים מתבקש פעמים אינו מתבקש אני אהיה כטל לישראל שלעולם מתבקש והיינו עפ"י הנ"ל שישראל בקשו שיבא ה' להם ויתן להם מידת הכבישה והיראה שהוא דוגמת הגשם הכובש הארץ אבל זה אינה מתבקש בכל עת והבטיח הקב"ה שהקב"ה יהי' כמידת טל שבא בניחותא ובישר לעולם מתבקש ואז יהי' השי"ת לנו שישרה בתוכינו עכ"פ כך הוא במידת היראה וכבישה אינו גורם להשראת השכינה ודביקות ה':

אמנם בזה נתעלה מעלת התשובה אע"ג שג"כ מעלתה מצד מידת הכבישה וכמ"ש לעיל והוא מדברי הרמב"ם בפ' מתשובה שתשובה מקרבת האדם לבוראו והוא תימה הא מדה זו רק מצד הכבישה ואינו באחד וגם יש בו לכלוכים מן שיורי החטא ויצר לוחם בו ואפ"ה בוחר השי"ת בו ומדבק בו אע"ג שאינו אחד כיון שכבר יצא מן הדרך והרע עצמו מלהיבו להיות זריז וזהיר לעשות גדרים וסייגים כדי שלא יכשל [וגורמת] הכנעה וה' שוכן את דכא שמידה זו ג"כ אהובה ודבוקה בה' לכן הקב"ה מדבק בו והראי' שע"י מעשה העגל זכו אח"כ למשכן ולהשראת השכינה והיינו שאמר הנביא הושע שובה ישראל עד ה' אלקיך ואמרו חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שיזכה עי"ז לדביקות בה' מזה נדע גודל מעלת התשובה ואיך אהובה לה' ואמר עוד כי כשלת בעונך אפשר שכיון שאם אינו חוזר בתשובה אז ננער עליו חטא העגל שאמרו חז"ל שלא הי' ישראל ראוין לאותו מעשה אלא להורות תשובה והיינו אם חוזרין בתשובה אבל אם אינו שב ולא הועיל א"כ נתעורר עליו חטא העגל וע"ז אמרו חז"ל וביום פקדי פקדתי עליהם חטאתם דאין פקידה שלא יהי' פקודה. מעגל והיינו מטעם הנ"ל שעי"ז נתגדל החטא והיינו נמי דקאמר כי כשלת בעונך שע"י שלא ישובו יהי' נכשל גם בחטא הראשון וע"ז מסיים קחו עמכם דברים מה שהשי"ת בחר ע"י העגל ונפלינו אני ועמך וגו' שעי"ז יתגלה שגדולה תשובה והיינו קחו עמכם דברים שרק עמכם. דיבר ה' מצד שחזרו בתשובה ונכנעו וכנאמר כי אתם המעט שאתם ממעטים עצמכם וגו' ועי"ז שובו לה' ואמרו אליו כל תשא עון שעל כל מועיל תשובה:

והנה אמרו חז"ל במדרש על הקרא דצדיק כתמר יפרח מה תמר לבן מכוון למעלה אף צדיקים לבן מכוון למעלה ואמרו עוד מה תמר יש לו תאוה אף צדיקים יש להם תאוה ומה תאוותן הקב"ה שנאמר קוה קויתי ה' והנה חז"ל דרשו על נח איש צדיק תמים בדורותיו יש דורשים לגנאי אלו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום והקב"ה מחשב את האדם לפי מקומו ושעתו לענין טובה דן באשר הוא שם כמו שאמר והתפלל אברהם אבינו חלילה לך להמית צדיק עם רשע אפי' מי שהוא רק צדיק לפי ערכך ויחס הרשע אמנם יש דורשים לשבח שאילו הי' בדורו של אברהם הי' צדיק יותר ופי' מרן זצ"ל בעל חת"ס דתרווייהו אמת שאם הי' נשאר על מדרגה זו בודאי לא הי' נחשב בדורו של אברהם אבל מסתמא אם עמד בנסיון ההוא אם הי' בדורו של אברהם הי' חשוב יותר ויותר והי' צדיק גמור ולא חסר לו כי בכוחו נכלל בו מדרגה הגדולה ההוא של צדיק גמור ועשה השתדלות מה שצריך לזה ולא נגרע שלא ירד לכלל פעולה אלא נאנס מאחרים ומעלה עליו הכתוב כאילו עשה הואיל ונאנס ולא עשה ואיר"ל דזה הטעם דהאי מאן דקץ כופרי ולא הניח לעשות תמרי ועשה הפסד בכפלים מה שקץ מה שהי' שוה עתה ומה שהי' אפשר להשביח והדין שמשלם בס' דהיינו תשלומין שאינו נערך כדבר העומד בפ"ע שאז היה הפסד יותר אבל נערך בערך לכלל כולו על הארץ שגדל בו שאינו נפחת כל כך ע"י חסרון זה הפרטי כאילו בטל באינך וכן לענין זה אם ישראל דבוקים בה' וכן העולם נידון לפי רובו כדאיתא בקידושין ואנו מחוייבין להיות דבוקים איש באחיו כי רק עי"ז השראת שכינה שפירוד הלבבות ומחלוקת הוא מרחיק השראת השכינה שהקב"ה אוהב את השלום ואת האחדות ואפי' חבור עצבים אפרים הנח לו אמרי' דור של אחאב אע"ג שהי' עובדין ע"ז אפ"ה הואיל והי' שלום ביניהן הי' נוצחין וע"ז אני ממליץ הפייט והוא באחד אם ישראל הם באחדות ומי ישיבנו אין למקטריגים שליטה עליהם ונפשו אותה ויעש הקב"ה ממלא כל משאלות לבביהן ואין לישראל תקומה אלא ע"י השגחה