מהר"ם שיק על התורה קעז

יהי' נראה ויתגלה והיינו ונחזה זה שהוא בך ושרוי' בך תחזינה עינינו ואמר שוב מה תחזו איזה מדריגה וע"ז השיב כמחולת המחניים היינו כמחילת עגל שבמדבר שחנו במחניים שזכו לגילוי שכינה במשכן כן נזכה שנית מה' אלקינו ונתעלה בקודש במהרה בימינו אמן:

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי יערוף כמטר לקחי וגו' וצריך ביאור ונקדים מאמר בב"ק כ"ט אלעזר זעירי הוי מסיים מסאני אוכמי וקאי בשוקא דנהרדעי' אשכחיה דבי' ריש גלותא וא"ל מ"ש הני מסאני א"ל דקא מאבילנא על ירושלים א"ל את חשיבא לאיתאבולי על ירושלים סברא יהורא הוא א"ל גברא רבא אנא א"ל מכא ידעי' וגו' א"ל האי מאן דקץ כופרא מאי משלם א"ל משל דמי כופרא והא הוי תמרא א א"ל משלם תמרא א"ל והא לאו תמרי שקל מיני' א"ל אימא את א"ל בשישים והמאמר תמו' ונראה לי בעזה"י יש ב' מדרגות צדיקים יש צדיקים שנוטים לטוב ולומדים תורה ועובדים ה' בטהרה והולכים בתום וביושר ויש צדיקים שמתגבר עליהם בכל יום ויום היצר והם כובשי' את היצר ולוחמים עמו אם נבחין בב' בחינות אלו יש לכל אחד מעלה וריעותא מי שהוא ישר עבודתו שלימה עובד ה' בשמחה דוגמת עבודת המלאכים ששים ושמחים לעשות רצון קונם ועושי דברו לשמוע בקול דברו שעושים בשמחה ובדביקות ולזו המדריגה כוונו ישראל בשעת מ"ת שאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע היינו שנעשה בשלימות ודביקות בשמחה עד שאז באותו מעמד נשמע בקול דברו מצד שמחה שאין השמחה שורה אלא מתוך שמחה וע"ז אמר הקב"ה מי גילה רז זה לבני לשון שמלאכי השרת משתמשין בו:

אמנם כת השני שכובשין יצרו אלו אינם עושין בשמחה ועיקר עבודתן לא במה ששומעין לה' אלא במה שאינם שומעין ליצרם וא"כ אין עשי' ונשמע אלא כדי שלא נשמע ליצר ועד"ז אני ממליץ מה שאמרו חז"ל בפ"ק דברכות גדול הנאמר במיכאל וכו' ואמרו מיכאל באחת וגבריאל בשתים וגו' ועפ"י הנ"ל רמז מעלות הישר הוא במדרגת מיכאל שהוא כמלאך והוא באחת לעולם לו לב אחד לה' וגבריאל הוא הכובש את יצרו כדתנן איזה גבור הכובש את יצרו וזה אינו אלא בשתים עבודתו ע"י שאינו שומע ליצרו ועושה כרצון יוצרו וצריך לזה שתי עיפות לעוף מן הרע אל הטוב ואמרו שגדול הנאמר במיכאל וגו' אמנם מצד אחר מעלות הכובש את יצרו עדיף שכבר אמר הקב"ה דעיקר עבודה ועשיית המצוה הוא היראה כנאמר ויאמר לאדם הן יראת אלקים הוא חכמה וסור מרע בינה ובכל מצוה אע"ג שאינו עושה ומקיים בשלימות כל כך כמו הישר מ"מ מראה ומקיים בכל מצוה ומצוה מצות יראת ה' שרק מצד יראתו הוא כובש יצרו ובזה מובן ההמשך של ועתה מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה לאחר שפירט חטא העגל ואיך התתפלל לה' ואיך נתרצה להם שעי"ז צוה ה' לעשות משכן ונתעלה מדרגת ישראל שאמר וביקש משה עליהם ונפלינו אני ועמך מכל עם אשר על פני אדמה שחז"ל אמרו וקיימו ס"פ אין עומדין במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד והיינו ג"כ מטעם זה שבעל תשובה טועם טעם חטא צריך כבישה יותר וצריך יותר יראת שמים והטעם דעיקר תלוי' ביראה שהרי עיקר עבודה לנסיון ולא לצורך גבו' אלא לטובת האדם לנסותו זה מוכרח ומביאר יותר ע"י הכובש מע"י העושה בתום וביושר וחז"ל דרשו אין ועתה אלא לשון תשובה ונתלה מעלתך שנעשית ישראל ב' מדרגות ישר וגם אל כי שרית עם ה' ותוכל מזה תוכל ללמוד מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה וגו' שעיקר תלוי' ביראה וגו' ומסיים שפיר הקרא לטוב לך כנ"ל שזה אמרו לטעם הואיל והוא לצרכינו ואין אתה עושה לצורך גבו' לומר שבעי בשלימות טפי ועפ"ז יש ליישב נ"כ קושיות הש"ס אטו יראה מילתא זוטרתי ומשני אין לגבי משה מילתא זוטרתי הוא עיין בביאור לעקידה בפ' חוקת גבי חטא מי מריבה שמשה רבינו טבעו הי' נוטה לרע והוא הפך תאותו עד שנעשה ישר וא"כ באמת תרתי הוי בי' וזה שמשני אין לגבי משה שהוא עבד ה' במידת ישר וגם כבר כבש יצרו הוי כבישת היצר מילתא זוטרי וא"ש:

אמנם שמצד מידת היראה מידת הכובש עדיף מ"מ לענין שיהי' בו דביקות ה' והשראת השכינה אנו מוצאין שמידת הישר הוא הגורמת לדביקות ה' שכל שמום בו לא ירצה וגם בעל והי' מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וכיון שבכל עת היצר לוחם בקרבו אין בו דביקות הי' ועוד מטעם שה' אחד ורוצה באחד משא"כ הכובש