עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מהר"ם שיק על התורה

מהר"ם שיק על התורה קעו

Maharam Shik Torah 176 · מהר"ם שיק על התורה · free full Hebrew text

Open in the reader →

וגם חיזוק המלך והמדינה היא יראת ה' שצוה לנו התורה ירא ה' בני ומלך וכיוצא שמי שמורד בדתו ואינו מושל בעצמו מלקום ולמרוד נגד רצון בוראו איך יש בו הבטחה שיהי' איש אמונים למלכו ולמדינה ולזאת המלך ישראל הוא הי' הקורא של פ' הקהל ס' דברים לשרוש בם יראת השמים דבזה תוכן מלכותו וזה שייך על גדולים אבל קטנים אין להם בחינה מקריאה זו של מלך שבא להחזיק היראת שמים שגם למדינה היא קיום אבל הטף למה באו וכאן בוודאי מחוייבים הם ללמוד יראת שמים וזה ראשית דעת בפרט בזמן הזה אבל למה באו אבל שפיר השיבו חז"ל שקריאה זו בא ללמדינו כשם שיראת שמים בגדולים הוא גם קיום המדינה שהיא קיום גם לבנים לכך יראת שמים של הבנים מועיל על הצלחת אבותיהם וכמו שפי' מרן הגאון בעל ח"ס זצ"ל בפ' תבוא וברך פרי אדמתך וגו' שאני רואין שממון של האבות הוא לרוב הפעמים נזק לבנים שעי"ז בנים שאין דעתו שלימה לא ילכו בדרך טוב ולכך אמר מעיקר' וברך פרי בטנך ואח"כ פרי אדמתך וכן הוא לענין שאר ברכות לפעמים אין הקב"ה רוצה ליתן שפע כדי שלא יהי' נזק לבנים ולכך באו טף לעורר האבות לקבוע ולשרש בם יראת שמי' שעי"ז יוכל הקב"ה ליתו שכר למביאיהם וזה עיקר מחיובי האבות והמלמדים לקבוע יראת שמים בתינוקת בפרט בדור הזה שאין לנו להשען וחוצפא יסגא וירהבו נער בזקן ונקלה בנכבד וגו' צריך כל אדם לראות שיהי' בניו ובנותיו יראי ה' ושומרי מצותיו וזה צריך לקבוע מימי התינוקת שראשית הכל הוא יראת שמים ושמירת המצות כפי שנמסר לנו מאבותינו ולאהוב לו ולהגדיל לו מעשה אבותינו ודורות הראשונים שמסרו עצמם על קידוש שמו כדי להנחיל לנו ועי"ז יאהוב כל מנהגי ומעשה אבותינו ורע עלי המעשה שחדשים מקרוב באו לחנך בניהם דווקא לדבר שלא בלשון ישראלית ויש שלא ידעו לדבר בלשון יהדות המורגל וזה דרך נאוה ובזה הם מועילים לבניהם והארכתי ועיקר יראת שמים תלוי' באמותיהם והנשים מצווים בג' מצות שלהם נדה חלה והדלקה בזה צריכין לזהר ועתה נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' עיקר תלוי' בתשובה אין אדם זוכה לעוה"ב אלא בתשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה שכולל עזיבה וחרטה וקבלה ווידוי הלא אין מזל לישראל ואנו חיים רק בה' כנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו אפי' במדרגת עם ויעקב וה' בדד ינחני וגו' ולכך באה לנו מצות סוכה לאחר יה"כ שצריך כל אדם להיות זריז בה וזה עצמו ראוי לנו להתעורר שובה ישראל עד ה' אלקיך ואמר הלה' תגמלו זאת ישראל שהם רק לה' ובאו לעולם רק בהשגחה ומצד הטבע והמזל לא היו ישראל וכו' ולהתרגום דמפרש עמא דקבילי אורייתא ולא חכימא (אפשר שכוון הא שאמרו נעשה ונשמע אם משמרין שפיר הוי חכמה וסגינן בשלמותא תומת ישרים תנחם אבל כשאתם חוטאין אתם מעוררין למפרע מאילו הי' אבותיכם פזיזו ולא חכימו) ויותר יש לפרש שהרי בקבלת התורה ראו כל ישראל שאין להם קיום אלא בתורה כמו שדרשו חז"ל על ויתיצבו בתחתית ההר וא"כ הרי רק בה' יש קיום לעולם וע"י חטאם עושים נבלה לכל העולם הלא הוא אביך קנך מתחילת הבריא' ואח"כ עשך ויכוננך ולזאת שובי שובי השולמית וגו' ויתן ה' שנה טובה שנת גאולה וישועה וכל טוב אמן:

ואמרתי לפרש הקרא דשובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך וגו' דהנה אמרו חז"ל לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה אלא להורות תשובה וכן אמרו אצל דהע"ה לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה וצריך ביאור מאי להורות תשובה איכא הרי מקרא מלא נאמר דתשובה מועיל ונראה דבא ללמדנו מעלות הבעל תשובה דאם נשים לבנו נראה איך נתגדלו ישראל ע"י תשובתם על חטא העגל שעל כפרת העון ההוא בחר ה' שיעשה המשכן וה' ישרה ביניהם ומזה נוכל ללמוד שגדולים בעלי תשובה וכן בדהע"ה שבחרו השי"ת להיות משיח וכנאמר ודוד עבדי נשיא עליהם לעולם שע"י שחזרו בתשובה וכבשו את הרע והרהיבו בנפשם עוז ויגביהו עצמם מן החטא וסלקו את הרע עי"ז זכו למדריגה הגדולה וכן יהי' בכל עת במקום שבעל תשובה עומדים אין צדיקים יכולין לעמוד והנה השם יתברך שם בהיותינו בגלות לא זזה השכינה מישראל שנאמר ושב ה' והשיב לא נאמר דרשו חז"ל וכו' ואמרינן דמחוי לי' דעוד ידו נטוי' עלינו אלא דעתה הקב"ה עושה לנו נסים נסתרים ולכשיזכו יתגלה ה' לעיני כל חי עלינו וגו' וישראל במדבר היו חונים באהלים במחנות ה' דגלינו שנקרא מחניים ע"ז אמר שובי שובי השולמית שע"י התשובה שובי ונחזה בך ר"ל שזה ששוכן בנו בהסתר