מהר"ם שיק על התורה קעה

עמו יעקב חבל נחלתי הוא החבל הקלוע מחוטי חסד וכו' ובנענעו החבל למטה גורם נענוע והתפעלות למעלה אפי' שהוא ארוך לאין חקר ולא יכחיש זה מי שאינו פוקר ואינו מונה נפשו בשקר ללכת אחרי ההבל והתוהו אשר בדה מלבו הכופר המכונה החוקר שלא זכה למסורת האלקית המאירה כאור בוקר ע"כ ימשש כעוור בצהרים וכו' וכו' ומי העור שאינו רואה קישור עולם התחתון בעליון הסומך ומעמיד ועיני השגחתי עליהם תמיד, ואיך לא יבוש הכופר בהשגחה ויעמוד נכלם, מי שיעיין ביחוד עניננו והעמדנו בעולם, אנחנו האומה הגולה שה פזורה אחר כל מה שעבר עלינו מהצרות והתמורות אלפים מהשנים ואין אומה בעולם נרדפת כמונו מה רבים היו צרינו, מה עצמו נשאו ראש הקמים עלינו מנעורינו להשמידנו לעקרנו לשרשנו מפני השנאה שסבתה הקנאה רבת צררנו, גם לא יכלו לנו לאבדנו ולכלותנו, כל האימות הקדומות העצומות אבד זכרם בטל סברם סר צלם, ואנו הדבקים בה' כלנו חיים היום לא נפקד ממנו בכל תוקף אריכות גלותנו אפי' אות וניקוד אחד מתורה שבכתב וכל דברי חכמים קיימים לא יטה לארץ מכלם, לא שלט בהם יד הזמן ולא כלם, מה יענה בזה פילוסוף חריף היד המקרה עשתה כל אלה, חי נפשי כי בהתבונני בנפלאות אלה גדלו אצלי יותר מכל ניסים ונפלאות שעשה השי"ת לאבותינו במצרים ובמדבר ובא"י וכל מה שארך הגלות יותר נתאמת הנס יותר ונודע מעשה תוקפו וגבורתו בשגם כל הנביאי' כבר ראו עומקו והתאוננו והתלוננו על אריכותו הנפלא בטרם היותו והנה לא נפל מכל דבריהם ארצה איה איפה פי המכחיש כלה כעשן וכענן, הלא יתבונן וכליותיו ישתונן כי אלקי עולם ה' בלב שלם אליו יתחנן עכ"ל וכבר פירשנו בבחינה זו בפרשיות שלפנינו המדרש על פסוק ויותר יעקב לבדו עיין עליו:

וכעת יש להוסיף בעזה"י לפרש בזה הגמ' שבה דף כ"ב ע"ב מחוץ לפרוכת העדות יערוך וכו' אלא עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל מאי עדות אמר רב זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותי' וממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים עכ"ל הגמרא ויש לרמז בקיצור נמרץ השש נרות רומז על שש חלקים ממספר עשרות של האומות הגדולות ומלכיות החשובות כי ששים המה מלכות וכו' אשר הארץ האירה מכבודם והנר האמצעי אשר לפני ה' הנקרא גם כן נר מערבי רומז על כנסת ישראל אשר תמיד לפני ה' על דרך אנו ליה ועינינו ליה והוא ג"כ נר מערבי אשר לו ערב ולילה בעוה"ז כפרש"י ז"ל תהלים פ"ו על פסוק חנני ה' כי אליך אקרא כל היום והנה ניתן בה שמן כמדת חברותי' שמן מורה על שפע קיומה וחיותה בעוה"ז רק כמדת חברותי' בכף הדמיון עוד פחות מהם כי אין מזל לישראל ובכ"ז ממנה הי' מדליק, הכהן הגדול היא אלקינו יתב' על דרך אלקיכם כהן הוא, האומות ומלכיות הגדולות כי עובדי ה' מעולם המה אדם נח אברהם ומאלה נתפרדו הגוים ומהם נדלקו נרם באור האמונה מוסרי ומדיני ואהה כבר כבה נרם וכבר אבד זכרם יהיו כלא היו, לא כן חלק יעקב נרם לא כבה ולא יכבה לעולם ועד ער שממנה הי' מסיים ההדלקה כנאמר בנבואת ישעי' כי ינהרו אלינו הגוים ויאמרו בית יעקב לכו ונלכה באור ה' וזהו עדות הוא לבאי עולם היינו לדור האחרון עדית שאין אתה יכול להזימה ולהכחישה שהשכינה שורה בישראל כי ה' אתנו ולוחם לנו והיא ינהגו על במתי הנסים גם בנסים נגלים והמה בכתובים כתבי הקודש וע"כ לה נאה לברך ברכו את ה' המבורך ברוך ה' לעולם אמן ואמן] ואם הי' החייב הזה בכל עת על אחת כמה עתה בדור שלנו שרשעים מתגברים ואנו מחוייבים להחזיק החברא דשומרי דת וכו' וכ"ש שאנו מחוייבים להתאמץ לגדל בנינו לתורה וליראת שמים כמ"ש במדרש ירמי' דהקב"ה הסכים דהבנים יהיו ערבון על שמירת התורה והיינו כנ"ל שזה אות על פנימיית של האבות שרצונם לעשות רצונך וגו' ולכך אנו מתפללין בזכות תינוקת של בית רבן וע"י הבנים נגרם מחילתינו וכן צוה ה' לנו בפ' הקהל וגם בניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה ה' וגו' כי עיקר הלימוד הוא בילדותי אז צריכין אנו לפעול על בנינו וכמו שאמר מיכה זיין אללי לי כי הייתי כאוספי קיץ כעוללות בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי היינו בעת הילדות וזה טוב גם להאבות ובזה אני מפרש מה שאמרו חז"ל ריש מס' חגיגה חף למה באו כדי ליתן שכר למביאיהן והן הקו' והן התי' קשה שהרי מבואר בקרא למה באו ולמדו ליראה ונראה יראת שמים הוא ראשית כל הדברים וסוף ותכלית הכל וכמו שאמר שלמה הע"ה משלי א' ראשית דעת יראת ה' חכמה ומוסר אוילים בזו לא די בעניני שמים ותכלית כל המצות אלא גם בעניני העולם