מהר"ם שיק על התורה קעד

עד הקב"ה והודיע לנו את כל זאת כשיהי' הדברים לא ימוט לבנו ולא ימעדו קרסולנו ועד"ז אמר במדרש לא לרעתכם נתתי לכם את הברכות והקללות אלא לטובתכם והיינו כנ"ל שלא לרעתכם וכדי להפחיד אלא לטובתכם כנ"ל וע"ז מסיים כי לא דבר ריק הוא מכם ר"ל התכלית אינו הואיל שאתם ריקים וכדי להפחיד אתכם אין זה אלא כדי להעמיד וזה אהבה שאין למעלה ממנו שאע"ג שיודע שלא ישמעו אפ"ה הוא מייעד לן כדי שלא יעמדו ושלא יצאו מדעתם והוא ראוי לעורר אותנו ללכת בדרכי ה' ואם בכל אלה לא תפעל נפשינו הרי זה גנאי לנו ועד"ז אני מפרש מה שאמרו חז"ל בפ' מקום שנהגו שאנשי כה"ג אמרו איך נאמר בשכמל"ו נאמר יש לנו גנאי לא תאמר יש לנו צער ותיקנו לומר בחשאי והיינו דלאחר שצוה לנו התורה שמע ישראל ה' אלקינו אחד שישמעו ויבינו זה בכל תהלוכי עולם ועי"ז עצמו ראוי לן לשמוע ולא להיות חכם בעינינו ובשכמל"ו הוא הסכמה לזה וזה עצמו מעורר עלינו העון שאין אנו שומעין ואנו חכמים בעינינו לכך אמר בחשאי ולכך אמר במדרש דביה"כ ראוי לאומרו בקול רם שבאותו יום כולנו עושים תשובה ומקבלים עלינו לשמוע את דבר ה' ואם חלילה עברנו באמצע השנה הוא רק שגיאה ושכחה ויוהכ"פ הזה מעיד עלינו על כל מעשינו בכל השנה והבחנה לזאת אם אנו משתלים להטות אחרים ולאהוב שמו של הקב"ה על הבריות ולגדל בנינו לתורה וליראת שמים הוא אות ובטחון על רצון נפשנו:

בזה אני מפרש דברי המאמר שאנו אומרים ר"ע אומר מלאך אחד עומד בכל יום באמצע הרקיע ואומר ה' מלך וגו' כיון שמגיע לברכו חי' אחת ששמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל עומדת באמצע רקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונין ואומרין ברוך דזה החילוק בין ברוך לברכו ברוך הוא תוספת כל טוב שהוא בו מעצמו אבל ברכו משמע הוספת כח בפמליא של מעלה וכמו שפי' יודוך ה' כל מעשיך שהם רק יודו וחסידיך יברכוך דהיינו שהם יוסיפו כח לנער הרשעים ולהרחיב גבול הקדושה וזה כבר נתחייבנו מצד שם ישראל שהוא על שם ושרית עם ה' ואנשים והיינו דקאמר בוודאי בכל יום מלאך אחד עומד באמצע רקיע ואומר ה' מלך והיינו יודוך כל מעשיך הכל יתנו עדותן שה' אחד והי' הוה ויהי' שאנו רואין זה ממעשה ה' הגדול איך הכל נוהג בסדר ובאחדות הגמורה אבל כשמגיע לברכו להוסיף כח ולהרבות הקדושה ותוספת הטוב חי' אחת יש באמצע הרקיע ששמה ישראל שהם מרכז העולם ובשבילם נברא ובהם הוא קיומם אבל ישראל צריך שיהי' חקוק על מצחה ישראל היינו להכיר אותו שהכרה במצח וללחום מלחמות ה' והם אומרים ברכו ה' המבורך אבל גדודי מעלה אומרים רק ברוך שהם אינם מוספים [וע"ד מרן זצלה"ה יש לפרש ג"כ מלאך אחד עומד באמצע הרקיע הוא הטבע מלאך ושליח ה' או כפשוטו מלאך הממונה על הטבע עומד באמצע הרקיע במרכז העולם כנ"ל כי על סביבותיו סובב והולך כל הבריא' כפי' המפרשים ז"ל בראשית ברא אלקים אלקים גמטריא הטבע ואומר ה' מלך וכו' כלומר ע"י חכמת הטבע סדורה אחדותה ותכליתה תהלת ה' מבשר כי הוא מלך על כל הארץ מנהג עולמו בחוקיו אשר עשה כחומר ביד היוצר כיון שמגיע לברכו חיה אחת ששמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל עומדת באמצע הרקיע ואומרת בקול רם ברכו את ה' המבורך פי' כשנוגע לשיר שבח הוספת כחו וגבורתו יתב' והוא שדוד הטבע והנהגה נסיי' וזה מורה לשון ברכו, חיה אחת [על שם כי חיות הנה] ששמה ישראל השם מורה על התכונה ואיכות הדבר פי' תכונתה והנהגתה הוא שלא כדרך הטבע למעלה מן המזל כשמה ישראל כי שרית עם אלקים שרים עליונים, וחקוק על מצחה ישראל, מליצה נאה כלומר מקורות גלגולי סיבות ישובה וקיומה בכל הזמנים אשר עברו על ראשה וחקוק במצחה מקום ההכרה והסימנים שם נראה בעליל כי ישראל שמה כנ"ל, עומדת באמצע הרקיע פי' היא כלומר הנהגתה הנהגה נסיי גם היא עומדת במרכז העולם להתנהג העולם על ידה כאשר חכמים יגידו בספריהם בשם בעל העקידה זצ"ל ויקראו לה טבע שני, ואומרת בקול רם פי' לא כהנהגה טבעי אשר בקול דממה דקה תספר כבוד ה' וקולה לא ישמע רק למבינים ויודעי מדע אך היא אומרת בקול רם כי מהנהגה נסיי יכירו הכל חכמים יחד כסיל ובער כח מלכותו יתב' וכי יש אלקים שופטים בארץ, וזאת אומרת ברכו את ה' המבורך והיינו כנ"ל כי עוז לאלקים לשדד הטבע כנ"ל כי היא למודה בנסים נסתרות ובגלות והנסתרות הם הקיום ישראל בכל הזמנים אשר ממנה יראה מעשה ה' כי נורא הוא כאשר כתב בזה הגאון היעב"ץ זצ"ל בהקדמת סידור שלו וז"ל הטהור והנרמד וידע כוונה אומן וכו' כי חלק ה'