מהר"ם שיק על התורה קעג

משתמש בו מנעוריו וכמו שכ' החובת הלבבות. בריש שער עבודת ה' ולכך צריך נגד זה התעוררת התורה לחזק את היצינו וגם להקהיל את הגר אפשר נמי שהוא מצד בחינה המובא שם בחובת הלבבות שהגוף כאזרח והנשמה הוא כגר שאין לה מחזיק וע"י ההקהל משים לנגד עיניו חולשת הגר ולמען זה ישמעו ולמדו ליראה בהערת התורה ומבניהם יש בחינה השנית שכבר הורגל בחטא ועניני היצר והחושים והי' אדם הולך אחר ההרגל ותכלית הבאת הקטנים לצורך עצמם גם לצורך אבותיהם שמזה יראו הרגל היצר ולב האדם רע מנעוריו וכדי ליתן שכר למביאיהם שאם באו לצורך אבותיהן אין ראוי לאבות שכר עבור זה אבל אם הביאו כדי לחנכם במצוה ראוי ליתן שכר וא"ש והארכתי בדברי מוסר ועניני תשובה ובא לציון גואל בב"יא:

פ' האזינו האזינו השמים ואדברה ובמדרש אמרו משה רבינו שהי' קרוב לשמים אמר האזינו שמים אבל ישעי' הנביא שהי' רחוק מן השמים אמר שמעו שמים והאזינו ארץ, ונראה בעזה"י בשירת האזינו מיועד לנו גדולת ישראל בתחילתו ובסופו ומה שהי' ביני וביני מהאבדון והגלות הגדול זה ג"כ מכח חשיבות ישראל כמ"ש העקדה שכל דבר חשוב כשיפסד יהי' הפסדה מרובה יותר מהפסד דבר שאינו חשוב וגם זה מחשיבות הטוב שאינו מושג אלא ע"י עמל וטורח כמו שאמרו חז"ל תורה ועוה"ב וא"י אינו זוכה אלא ע"י יסורין שזה מראה חשיבתו ותכלית כל הבריאה יתקיים ע"י גאולת ישראל וכמו שאמר בישעי' מ"ד רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רינה וגו' כי גאל ה' את יעקב ובישראל יתפאר והנה דבר שניחא לאיש ושמח בו הוא ישמע אפי' בנאמר בלחש ויטה אוזן וישמע משא"כ שאינו מקובל ולא ניחא לי' בי' אינו רוצה לשמוע וצריך להשמיע בקול גדול וזה נראה כוונת המדרש יעוד משה רבינו שהי' לתכלית הנרצה לכלל העולמות אמר האזינו שמים אפי' בלחש ושמים אתן יטה כי הם ששים ושמחים לעשות רצון קונם וגם הארץ תשמע אמרי פי שהוא לתכליתה משא"כ ישעי' בפחזותה של ישראל והוכיח אותם במיני פורעניות שלא ניחא לשמים לשמוע מפורעניות ישראל לכך אמר שמעו שמים וע"ז מסיים כאן שאע"ג שביני וביני, ג"כ יש פורעניות לישראל כן דרך כל גדולי עולם יתגדלו ע"י דברים שאינם מקובלים שהם המיישבים אותם והיינו יערוף כמטר לקחי וגו' ואמר ראי' לזה שאין הקב"ה מזכיר שמו על הרעה כמו שדרשו חז"ל הטעם דבאור כתיב ויקרא ה' לאור יום אבל אצל החושך כתיב רק קרא לילה והמליצו גם החושך לא יחשוך ממך וכיון שהוא מזכיר זה בשם ה' עכ"ח הוא טוב וחסד נקרא גדולה ואלקינו אנו קורים דבר שהוא במידת הדין והיינו דקאמר כי שם ה' אקרא ואזכיר שם ה' מזה ראי' לכם הבו גודל אל אלקינו שמה שנראה מידת אלקינו הוא גודל מידת החסד וע"ז אמרו מכאן שעונין במקדש בשכמל"ו בין על הנראה טוב בין שאינו נראה טוב הכל הוא לטוב:

והנה כשם שהשמים נוטים לטוב וששים ושמחים לעשות רצון קונם כך נשמת האדם נוטה לטובה אלא שאינו משיג ולכך מסיים בסוף השירה שאמר משה שימו לבבכם לכל הדברים אשר תצוום לבניכם לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת נראה לפרש שע"י שישימו לבבם לכל הדברים ויראו שמה שאנו סוברים שהוא רעה הוא טובה ויראה חולשת הבנתינו ובפרט שיראו איך ישראל שהיו במדרגת ישורון ורמה מדרגתן וגם הקב"ה משמר ישראל וכבר קבלו נשמות כל הישראל את התורה הקדושה ועי"ז קל יותר לישראל אפ"ה וישמן ויבעט ק"ו לאיש אחר לא ירומו עיניו וע"ז פרש"י שם על שימו לבבכם צריך שיהי' עיניו ולבו ואזניו מכוונים לתורה ושכן אמר הקב"ה ליחזקאל בבנין הבית בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וק"ו, אם בבנין כן ק"ו בתורה שהם כהררים תלוים בשערה וכו' ואם בבחינה הזאת ראוי לן לעשות אזנינו כאפרכסת לשמוע ולעשות את כל אשר צונו ה' והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה ושעטנז ותער ושאר חוקות התורה שווין עם העבירות גזל ועריות שאתה מבין שרק מאהבת ה' יעד ה' זה לנו לא בלבד כדי ליראם ושלא יטו אחר מעשה הרע שהרי הקב"ה ידע עתידות שלא יועיל וסוף כל סוף יחטאו כזה וכזה אלא התכלית ההודעה להחיות שפלים ולהקים כושל שאם לא הי' הקב"ה מודיע כזאת אם הי' בא דבר כזה על הישראל הי' סוברים שכבה נרם ואין תקומה להם וימותו מכאב לב או יעבירו אותם על דעת קונם ולכך