מהר"ם שיק על התורה קעב

אחספא כמו שבארתי לעיל שכל המעשים יזהר אדם לעשות ולהזכיר עליהם שם שמים וה' שופטנו וה' מחוקקנו ה' מלכנו והוא יושיענו וכנאמר מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב וא"צ לנעול עצמו במדבר או ביערות וזאת רבותי קורא לנו לידע שהבל הוא העולם כמו שקרא שהע"ה ואיך בדבר שאינו מתקיים והבל נחטא לה' ונחלוף עולם עומד בעולם עובר וידיעה הזאת היא תמנע אותנו מלעשות הרבה עבירות שבין אדם לחבירו להשיג גבול ולעשות רע לחבירו כ"ש אם נעשה עצת דהע"ה לכתוב שם אחספא היא תדריכנו לשמור שבת ולאכול ולשתות עם ברכה כדיני וליטול ידיו הכל כמו שצוה ה' וחז"ל דרשו על עיר קטנה ואנשים בה מעט זה אברים של אדם ובא אלי' מלך זקן וכסיל ובנה עלי' מצודות וחרמים זה יצה"ר ומצא שם איש מסכן וחכם זה יצ"ט ומילט את כל העיר בחכמתו זה תשובה ומעש"ט והאדם לא זכר את האיש ההוא שבשעת עבירה אין אדם זוכר ליצ"ט:

ונראה דהכוונה דומה עצמו דהאדם עלול לחטוא ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא מוכח דתשובה מועיל דאל"כ איך אפשר שה' הטוב אשר מכל מעשה בראשית נראה כי טוב ה' לכל ושהקב"ה יודע עתידות והוא כל' יכול ואיך יברא אדם לרעתו שאם חלילה לא הי' מועיל תשובה הי' הבריאה נרעתו ולא יצדק זה מהי"ת ועכ"ח תשובה מועיל וכל אדם יש בידו לשוב דהבחירה חפשית והיינו דפי' חז"ל קרא הנ"ל דעיר קטנה ואנשים בה מעט דיש מיעוט הדברים שאפשר להם להיות אנשים חשובים בכל עת וכל תכליתו אינו אלא מעט זמן שאפשר לו להיות כדמות תכליתו נקי כפים ובר לבב ומזה עצמו מכח החטא והעלול לחטוא משם עצמו יצא היצ"ט וזה שאמר ומצא שם מסכן וחכם והיינו דשם עצמו מרוב החטאים יצא והוכיח שעכ"ח תשובה ומעש"ט מועיל ובזה מילט את העיר היינו שהוציא את העיר מן המצודים וחרמים וזה אי אפשר אלא ע"י תשובה ומעש"ט והאדם לא זכר את המסכן ההוא היינו שאע"ג שכבר שב כמה פעמים ונמלט ע"י ילינו אפ"ה אינו זוכר בשעת העבירה תכליתו שהיצה"ר הוא מעוור עיני האדם ונכנס בו שטות שאינו חכם ובזה בא ליתן סברא וטעם דתשובה מועיל דהחטא רק כשוגג וזה חכמת מסכן המלמד ואדם לא זכר כי זה מעשה היצה"ר שעושה מעשיהו בחפזון שאינו מניח לאדם לזכור ולחשוב סוף המעשה ההוא, והכל תלוי בתשובה לשום לנגד עיניו מעלות הטוב והיושר וחסרון של הרע ובזה אני מבאר דברי המדרש רבה בשיר השירים על פסוק אשכול הכופר אר"י כתיב וכסה ענן הקטורת כיסוי הזה אין אנו יודעין מה הוא בא דוד ופרשו נשאת עון עמך כסית כל חטאתם רמז שענן הקטורת עולה עד למעלה מערכו ובזה השי"ת מכפר ונראה הרע והחטא הוא נחמד למראה ותאוה לנפש הוא ממית ומנועה וכל שגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ואמרו חז"ל שהיה"ר מניח לאוה"ע ומתגרה ומסית לישראל ומאהב ומערב להם את עניני העולם והעבירה וזה רוח של ענן הקטורת שהריח שהעון ועניני החושים מריחים לו ומקובלים לו בזה יכסה את הקודש בענן חושך שלא יראה מעלות הקודש וזה בא דהע"ה ופרשו נשאתה עון עמך נראה דהמדרש מפרש מלשון השיאני הנחש ומגזרת ואל ישיא אתכם חזקי' היינו לשון הסתה והטעאה והיינו נשאת עון עמך שעון ישראל הוא באופן שהוא מסית ומטעה ומקובל ומעוור' ומחשיך את העיני האדם ובזה כסית כל חטאתם ובזה מתכפר שהעין מעוור ומאהב את הרע נגד ערכו וצריך האדם להשים על לבו שהקטורת ההוא אינו אלא כענן כלה והולך כל עניני העוה"ז ואם אדם חוזר בתשובה הוא אות שרק מצד ענן הקטורת של החושיים והיצה"ר עשה ועושה לעצמו גדרים וסייגים להתחזק בה' ומחבר עצמו בכלל ישראל ואיש את רעהו יעזורו להתחבר יחד ואז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' ויעזורו והנעשו ע"י ידיעת חולשת האדם כענן נעשו אשכול שענבה מתחבר בחברתה ויש לה כתוף ונטף וזה גורם הכפרה והיינו אשכול הכופר ולזה ג"כ בא מצות הקהל לקרוא להם מפי מלך ישראל את כל התורה דהיינו משנה תורה וקרי לי' כל התורה דשם מזהיר כמה פעמים לשמור לעשות ומרוב אזהרות שהוצרך משה רבינו לזרזם קודם מותו על קיום המצות ניכר ונודע איך עלול האדם לחטוא ואיך צריך שמירה וזירוז וחיבור כלל ישראל כדי לקיים כל תרי"ג מצות בכללם ובניהם אשר לא ידעו וכו' ר"ל שמזה עצמו אשר הבנים לא ידעו ועיר פרא אדם יולד והורגל בעניני היצר מנעוריו ועי"ז היה"ר תושב ומוחזק והיה"ט הוא כנער נגד מלך זקן וכסיל הנ"ל שהוא