מהר"ם שיק על התורה קסט

עושר וכבוד ולזאת תחברו לחברה שלומדים שם ש"ס ומשניות ובפרט בשבת קודש שתלכו ללמוד כי שבת הוא מיועד ללמוד כמו שאמר במדרש כבר תקנתי שבת וי"ט וגו' וגם שבת עצמו מעשיר ותלמדו לבניכם כנאמר כי לא דבר רק הוא מכם הוא חייכם ועל דרך שפי' מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל על קרא והותירך ה' לטובה בפרי בטנך וגו' עפ"י דברי הרמב"ם שכתב לבנו אשרי מי שחתם ימיו במהרה והשיג תכליתו אמנם זה שייך אם אינו מתעסק על השלמת אחרים ובניו אחריו דאז כל שמאריך ימים טוב לו וזה שאמר כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובכלל בניכם לאו דווקא בניו עצמו אלא הכוונה על בני ישראל וחייבים אנו ג"כ להשתדל שילמדו בני עניים לסייע לחברא דת"ת אמנם הקב"ה חס על כבוד ישראל שצריכין אנו לחוס על כבוד חברינו ק"ו שלא להתכבד בקלון חברו וה' חס על כבוד ישראל טובא וכבר אמרנו שזה שצריך לפתות לשמור ולעשות ע"י חמדת עוה"ז זה גנאי וראוי לאמור בחשאי לזה אמר מיד בפסוק שלאחריו הקהל את העם אנשים ונשים וטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' והיינו כנ"ל שכיוון שיהי', כאן כולם כיון דכולם צריכין לשמוע ובקטנים כך דרך הלימוד להתחיל עמהם לדבר על לבם בדבר שהם מבינים שהקטן עדיין אינו מבין וצריך אביו שידבר על לבו שיעשה לו מלביש יפה וכיוצא:

ובזה נראה לפרש דברי חז"ל בחגיגה שדרש ר"א אנשים באים ללמוד נשים באו לשמוע טף למה באו כדי ליתן שכר למביאיהם ונראה דקו' ר"א הוא עפ"י דברי החובת הלבבות שמביא בשער.. במעשה בחסיד אחד שבא לעיר אחת ולא ראה אלא אנשים בלא נשים וטף ושאל ע"ז והשיבו שיש להם מקוה מיוחד בכפר בפ"ע למען לא יטרדו אותם שהטף טורד והיינו דפריך כיון דאנשים באו ללמוד טף הטורדים למה באו וע"ז שפיר השיבו כמו שתרצתי כדי ליתן שכר למביאיהם ושלא יהי' זה לגנאי וע"י טף יוכלו לתלות שבשבילן שהם קטנים ואין להם עדיין שכל להבין האמת על אמתו וחנוך לנער עפ"י דרכו ומזה יש ללמוד איך יהדר האדם לעשות באופן שלא יהי' טרדות לו ולחוס על כבוד בה"כ ומקום התפילה ועל כבוד הבריות ומזה נוכל ג"כ ללמוד איך חיוב עלינו להזהר בכבוד המלכות ושרים ויועצים וכל שרי המדינה יר"ה זאת האמונה שהכל בזכות התורה והמצות ושהתורה מן השמים הוא תעיד מצות השמיטה כמ"ש אברבנאל שהשי"ת אמר בפ' בהר וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וגו' וצויתי את ברכתי ועשתה לשלש השנים וזה נגד טבע העולם שהשדות כל שנזרעים איזה שנים זה אח"ז הוחלש כוחם ואינם עושים רק מעט והשי"ת אמר ויהי שעשה השדה לאחר שהוחלש כוחה לשלש שנים זה אות ומופת שאין להטובע שליטה על ישראל וכי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה והכל בזכות התורה והמצות וזה ג"כ מופת חותך שהתורה מן השמים וכל מצותי' מפי ה' ולזאת א"ש שצוה ה' במצות הקהל בסוף שמיטה בחג הסוכות שהוא חג האסיף שעליו יאמרו ישראל מה נאכל הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואותינו וע"ז הי' בטחון של הקב"ה שצוויתי את הברכה וישראל יכירו מזה שהכל בהשגחה ואז יבואו כל ישראל לראות כדלעיל לקבל ברכת ה' ואז תקרא את התורה לפניהם ללמדם כנ"ל שהכל ביד ה' עפ"י התורה הקדושה:

והנה התורה הקדושה הוא ג"כ התבלין כנגד היצה"ר והיא המרחקת את האדם מן החטא ולזאת ג"כ צוה ה' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת והנה אמרו חז"ל בפ' הקומץ מפני מה נברא העוה"ז בה"א מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא מ"ט תלה כרעה דה"א דאי חזר בתשובה מעיילי לי' וליעיילי' בהך לא מסתייעא מילתא כדרשב"ל אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן וגו' בא ליטהר מסייעין לו מ"ט אית לי' תגא אמר הקב"ה אם חוזר אני קושר לו כתר וכו' הנה הבחירה חפשית אבל הואיל להעוה"ז הוא תשוקת האדם וג"כ ראיית העון הוא הפועל על האדם יותר משאר חושיית והאדם שואף ומבקש להיות חפשי לעשות כרצונו אבל אם אמנם בעניני העולם הוא טוב אבל בעניני הנפש צריך להיות מוגדר ומוגבל בתורת ה' ואמרו חז"ל בב"ב בפ' לא יחפור עוה"ז דומה לאכסדרה ורוח צפונית אינו מסובבת והרמז דרוח מזרחית ומערב ודרום הם המגבילים את האדם כשישים האדם לנגד עיניו מאין בא מי הי' אבותינו ודורות שלפנינו ומה הגיע עליהם זה יש להמשיל לרוח מזרחית אז תבין שצריך אתה לילך בדרכי ה' וכן אנה תלך מה יעד לנו בוראנו והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' ואמרו שהשכינה במערב וזה הרמז