מהר"ם שיק על התורה קסח

נגמרה ע"י מרע"ה ואין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה והנביא הראשון אשר בא אחרי משה רבע"ה יהושע הוא הי' רק שליח מרע"ה לקיים הנאמר והניתן על ידו ולכך אמר לעיל בפ' ראה נביא כמוני יקום לך ה' שיהי' שלוחך ושלוחך כמותך ולזה אין הנביא רשאי לחדש דבר או לבטל דבר ולכך קרא ה' לשניהם לאוהל להורות ע"ז בא שיהושיע וכל הנביאים הבאים אחריו לא באו אלא למלאות ולהשלים שליחות משה רבינו ע"ה ולזאת אי אפשר לשום נביא לבטל דבריו וע"ז כיון בפ"א דאבות משה קיבל תורה מסיני ר"ל כל התורה אשר ראוי לאדם הכל קיבל ומעתה לא בשמים הוא ודאי ראי' שמסרה ליהושיע ולכך נקרא משה רבינו ע"ה מחוקק ולכך לא קם נביא עוד בישראל כמשה:

ויצו משה אותם לאמור מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם כל הימים וגו' ויש בפסוקים אלו הרבה דקדוקים והגדול יותר מאי ענין הקהל לשמיטה ובחג הסוכות ועי' בעקידה, ונראה בעזה"י דראוי לנו להתבונן השי"ת הקיל לנו את שמירת התורה והמצות ביה שיער והבטיח לנו שכר גשמיי על התורה והמצוות למען גם הגוף והיצר לב האדם המשתוקק לחמדת העוה"ז יסכים לעשותם ולעשות שלום בין הגוף והנשמה אע"ג שזה לכאורה הירדת קדושת התורה והמצות לעשותם למען חמדת העולם אפ"ה מאהבת ה' לישראל ובחסדו הגדול ביאר זה בקרא והתיר לנו זאת כנאמר ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים ולחיותנו כיום הזה ואני מפרש בזה המשנה באבות פ"ה חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה היינו התורה להיות כלי לחמדת עוה"ז ומי שמכיר יותר חשובות ומעלות בקדושת התורה שבה נברא העולם יהי' חיבה יתירה נודעת להם יותר שניתן להם כלי חמדה שבה נברא העולם ע"י קדושתה ובוודאי השי"ת עשה זאת כי הוא יודע חולשת העולם וגודל יצרם אבל האדם צריך להשתדל שלא יעשה זה עבור שכר וחמדת העולם ואני מפרש בזה מה שאמרו חז"ל בפסחים פרק מקום שנהגו שאמרו אנשי כה"ג כשתקנו לקרות ק"ש אמרו איך נעבד אם נאמר ברוך שכמל"ו לא אמר משה לא נאמר הא אמרו יעקב וגו' משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער הביאו אותו בחשאי וגו' והביאור כראה עפ"י הנ"ל שבשבח ברוך שכמל"ו מבואר הא דלעיל דהעוה"ז נקרא בשם עולם והעוה"ב נקרא בשם עד ושם כבוד מלכותו הוא קבלת עול מלכות שמים ושמו הנקרא עלינו כנאמר כל הנקרא בשמי וזה הוא ברוך זה הוא מקור הברכות לעולם היינו עוה"ז ועד ולעולמי עד והיינו דבשמע ישראל אנו מקבלין עלינו את השם ב"ה והיינו אלקינו שאנו מקבלים אותי למלכנו הוא שופטינו הוא מחוקקינו הוא מלכנו ואנו רוצים ומקבלים לשמוע בקולו ורק הוא הוא ובלעדו אין כלום והוא ה' אחד וע"ז שוב אנו אומרים בשכמל"ו דשמו שקבלני הוא ברוך ומבורך לעולם הזה ולעולמי עד וזה שהשכילו חז"ל במשל הנ"ל אמרו תאמר יש לה גנאי כאילו אין אנו משיגין ויודעים לקבל עול מלכות שמים למען שהיא עילת כל העילות וגו' תיקנו לאומרי בחשאי:

וזה נראה לפרש מקצת מענין הפרשה שהתחלנו בו לעיל וזה שאמר הקרא בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך שרוכם יבואו בשלש רגלים ובחג האסיף להראות את עצמם לפני ה' כאלו יאמרו עבדיך אנחנו במה שעשית עמנו ויבואו לפניו על דרך קבלת עול מלכותו ולבקש על העתיד לקבל מאת פניי השפעתו וברכתו אז תקרא את התורה הזאת באזניהם כאילו זה הוא התשובה תרצו לקבל השפע תלמדו תורת ה' ותקיימו את דברי' היינו באזניהם שיקבלו אותה וישמרו את מצותי' ובזה יקבלו השפע ולזאת קיבלו חז"ל כמו שהביא רש"י שהמלך ישראל הי' קורא מתחילת אלה הדברים וגו' לומר שהמצות האלה יש בו קיום מלכותו וארצו ומצוה איתם זה בכפלים דבחסד יכון כסאו ועל המלך לראות בטובת ארצו ונחלתו ואתם רבותי הנה נבוא לפני השי"ת לבקש עלינו ועל חיותינו וצרכינו ונאמר לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי גם עלינו להשיב לעצמנו לקבל עלינו ללמוד תורת ה' ואין אדם נקי מזה המצוה בין בחור בין זקן בין בריא בין חלוש מחוייב ללמוד תורה לפי כוחו כי אורך ימים בימינה ובשמאלה