מהר"ם שיק על התורה קנח

להיות כמו ה' כנאמר והלכת בדרכיו קמ"ל רק ללמד שאם תקנת החסרון לטוב בזה תתעלה וזה אינו נעשה אלא להרגיל עצמו לטובה ולעשות גדרים וסייגים ולשוב בתשובה שלימה ובל"ג בב"א:

ובהפטרה בישעי' ס' כי הנה החשך יכסה ארץ וגו' יש לפרש כונו שמדרך החולשי הראות כל שמוסיף האור כהה עינים מלראות וכל שנחסר האור מתתוסף ראייתם כן המה האומות אשר הם חלושי הראות ולא ראו אור בהיר רק מצד ההיקש והמופת אשר כמה דברים אשר רואים בחוש סותר להם לההיקשם אשר מזה נראה כי כהה האור ההוא ואינו שולט רק במקצת מן הדברים שתחת השמים אבל לא למעלה מהם אבל בהגלה אור בהיר למעלה משכלנו לסתור כל היקשם ומופתם אז יעמדו בחשך ולא אור ולא ידעו אנה ינטו ימין ושמאל כי אי אפשר לכזב הנראה בחוש וזה כוונתו כאן כי החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך ר"ל מצד שעליך יזרח ה' וגו' ואז והלכו גוים לאורך ולא לאורם:

פ' נצבים אתם נצבים היום וכו' ופרש"י היום כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך האיר לכם וכך עתיד להאיר והקללות והיסורים מקיימים אתכם ומציבין אתכם לפניו וכו' ונקדים לבאר הקרא סוף פ' כי תבוא ולא נתן לכם ה' לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה וגו' ובסוף מסיים הסדרה ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון. ונראה בעזה"י הבחירה הוא מעלת האדם שיעשה הדבר חפשי בלי אונס וא"כ לכאורה יקשה איך הכריח הקב"ה לנו באלות וביסורין להכריח לטוב הרי ההכרח לא ישובח אמנם כבר ביאר הרמב"ם בפ"ג מגרושין שורש דבר זה שאדרבה לולי היסורין הי' אדם כמוכרח מיצרו הרע והי' כאנוס וכפעור אשר תאוותו תשחד ותעוור עיניו ולא יראה הטוב והרע וע"י העונש והיסורין שאינו מקובל לו ע"י עשיית עבירה בזה יוכרע העונג והסתת התאוה ויהי' זה נגד זה ואז יש לאדם הבחירה חפשית והיינו דתנן והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד תפסדה וזה קאמר לקמן בפרשה העדותי בכם היום השמים וארץ החיים והמות נתתי לפניך וגו' ובחרת בחיים דהיינו התירץ על השאלה איך אפשר שיפעל הצדיק על שמים וארץ שעושים רצון קונם בוודאי רק משום שהאדם בעל בחירה וכמ"ש המהרש"א בח"א פ"ק דחולין בנהר גנאי וא"כ אי סד"א שהאדם מוכרח ע"י יסורין ועונש ויראה איך אפשר שיהי' יוכל לפעול יבמה נחשב הוא ועכ"ח שרק ע"י שכר ועונש נתבטל פיתוי היצר ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתירה והיינו דקאמר העדותי בכם היום השמים וגו' שע"י שהשמים נתונים תחתיכם עכ"ח מה שהחיים והמות נתתי לפניכם לא כדי להכריח אתכם, אלא כדי ובחרת בחיים שעי"ז תוכל לבחור דברי הברית הזאת ועשיתם אותם דהיינו הקללות והיסורין של התוכחה שהם דברי הברית דהיינו לחשוב שכר עבירה כנגד הפסידה דהיינו ועשיתם איתם בכל עת חשבונכם ולא שתכריח זאת לכם אלא שעי"ז למען תשכילו את כל אשר תעשין ותעשו בהשכל ולא באונס היצר [ובזה יש לפרש המדרש בפ' תרומה מביאו מו"ר הגה"צ ז"ל בספרו הקדוש דמשק אליעזר, ויקחו לי תרומה הה"ד אני ישינה ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי אמרה כנסת ישראל וכו' אני ישנה מן המצוות אבל זכות אבותי עומדת לי ולבי ער ע"כ הנצרך לעניננו והכוונה עפ"י הנ"ל דכבר כתבו המפרשים לפרש לשון ויקחו לי תרומה שיקחו מהם בחזקה וכפיה דכופין על הצדקה וע"ז בא המדרש כמתרץ ואומר מפני מה מועיל באמת הכפיה ויחשב לו לצדקה מעליא וע"ז אמרו דכנסת ישראל יש להם לומר האומנם אני ישנה מן המצוות אבל לבי ער כלומר הרצון והלב טוב בטבע והיינו מצד זכות וטהרת נפש אבותי וישרת לבבם עם נקיון דעתם אשר הנחל לי מהם ה"ה הררי קודש צורים אשר חוצבני מהם אלו האבות וגבעות אשר חוללנו מהם אלו האמהות אשר יראה להם וגובה להם וע"כ קול דודי דופק בחזקה ובכפיה לאמור פתחי לי אחותי וכו' והוא פשוט ונכון בס"ד] וביאר מופת ע"ז מן הדרך אשר הנהיגו עצמם במדבר שניסו אותו עשר פעמים ולא שמעו בקולו אע"ג שהי' להם להשכיל את הטוב וכ"ש שהרי גם בעיניהם ראו ושמעו את מעשה ה' הגדול ואפ"ה היצר הרע מעוור כאלו אינם רואים ואע"ג שכבר נשתהו ארבעים שנה בלימוד הזה מה שראוי להם לעמוד על דעת רבם ואפ"ה ולא נתן לכם ה' היינו מצד גדולתו וטובו וחסדיו שנכלל בשם הוי' לא פעל עליכם להיות לכם דהיינו להיות בן חורין ולכם לעצמיכם חפשי מרשות היצר שיהי' הלב לכם לדעת הטוב ואפי' עין רואה לא פעל עליהם אע"ג שבעיניהם ראו ושמעו אפי' עד היום הזה שעברו