מהר"ם שיק על התורה קנד

בפיך ר"ל שזה דבר גדול ומתנה ונדבה גדולה אשר נתן ה' לנו שנוכל לדבר אמנם הרבה בני אדם לא ישכילו זאת ולא יבינו לאחריתם ותכלית מועדם ושורש הווייתם ועד"ז אני מפרש המדרש ש שאמר ר"ע הי' דורש וראה העם מתנמנם פתח ואמר מעשה באשה אחת שילדה ס' ריבוא בכרס אחד וקמו כולם הנה מילתא דתמוה מדכר דכירי אינשי ולזאת הלביש לימודו להורות להם כי הרשעים בחייהם קרוים מתים וכאילו אינם ורק המלמדם ומנהיגם הוא הנותן להם קיומם והמלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו ולזאת משה רבינו ע"ה שהי' המלמד תורה לכל ישראל כאילו ילד אותם ס' ריבוא בפעם אחד ודרך התמי' הזאת תהי' חקוקה בזכרונותיהם וישכילו כי עיקר האדם הוא השכל התורה והמצות שהרי האדם גם בעת אשר ישן כל האברים הם בשלימות וגם מקצות מחושיו הם עושים פעולתם ואפ"ה אינו אדם ומינול כאבן דומם הואיל וחסר לו השכל מהשינה עצמה נוכל ללמוד כי עיקר הכל השכל וכנאמר בירך אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה ועם רוחי גוויתי ה' לי לא אירא היינו לצורך מצות היינו בידך אפקיד רוחי אתן לו פקידה ומשמרת בעת אישן ואעירה אני רואה שעם רוחי גוויתי שהכל מהרוח ולזאת ה' לי ולא אירא ולזאת בני אדם שאינם עושים רעולתם ותכליתם וכאילו מושין בלי דעת הם כישנים כמו שאמרו חז"ל יושב בטל כישן דמי וזה אמר שר"ע דרש בדרכי בני אדם וראה אותם מתנמנם ואינם עושים בדעת אמר להם מעשה באשה אחת שילדה ס' רבוא בכרס אחד והיינו לא די שהיושב בטל כישן שהשינה אחת מס' במיתה אלא הוא כמיתה ממש ורק משה רבינו ע"ה נתן החיות והקיום וכאילו ילדם ומזה קמו והתעוררו לחיות בחי' דעת התורה והנה התעוררת אפשר על ב' פנים או ע"י לימוד או ע"י יסורין ואני מפרש מה שנאמר בפ' זו ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך וצריך ביאור מהיכי תיתא ישמע ה' אל בלעם וגם חז"ל אמרו את הקללות לא נאמר אלא את הקללה מלמד שכל הברכות חזרו לקללה חוץ מאחת מה טובו אוהליך יעקב וגו' וכ"ר ביאר ביערת דבש חלק מקצת בזה ואני אמרתי בעזה"י ביתר ביאור לא בכל לפעמים הטוב והעושר והתרוממת הוא מעלה וטוב לאדם אלא הרבה פעמים יש עושר שמור לבעליו לרעתו ואדרבה הרבה פעמים העוני והיסורין הם טובים להתעורר האדם ללכת בדרכי ה' וכאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך וכמו שאמר אליהיא באיוב בשתים ידבר אלקים אמנם טוב יותר מזה אם מלמדים האדם מוסר יראה ע"י לימוד והמאור שבה מחזירו למוטב ואם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד ואם לא הלך יקרא ק"ש בדרך זה אפשר להיות זוכה לב' עולמות ודרך הזה בוחר האדם לבנו ודרך הראשון לעבדו בדברים לא יוסר עבד, והנה בלעם הזכיר חטאי ישראל ורצה ללמוד שטוב להם להיות מעונים ויאה עניותא לישראל אבל הקב"ה בחסרו ובאהבתו לישראל ויודע שהתורה מקרבת ישראל לאביהם שבשמים בחר להם אוהלי תורה ותפילה שעי"ז יוכלו לזכות לב' העולמות ולזאת לא רצה לשמוע אל בלעם שטוב לישראל עוני וקללות שהוא סבר שאין לישראל לב שומע ובדברים לא יוסר עבד אלא ויהפוך ה' לך את הקללה לברכה ואמרו במדרש היינו מה טובו אוהליך יעקב שה' אלקיך אהבך והיינו שישראל במדרגת בנים שיש להם קרבות והשתוקקת לאביהם שבשמים ויש תקוה לתשובה ולזה אמר מה טובו אוהליך יעקב והיינו שע"י הבתי כנסיות ובתי מדרשים הטובה כפולה לעוה"ז ליעקב ולעוה"ב לישראל כנחלים נטיו ומה הנחל מטהר את האדם ועי"ז יגדלו לטוב כבנות עלי כהר וגו' וירעו במים רבים ובזה רבותי תשמרו את זמן התפילה שרק היא עומדת לנו בגולה ותורה ותפילה יחדיו נצמדו אז אין אומה ולשון שולטת בישראל:

אמנם עיקר מיוחד לזה שבת קודש שיש לאדם זמן ובמדרש פ' כי תצא אמרו על זכור את אשר עשה לך עמלק ונאמר זכור את יום השבת האיך מקיימים שניהם זה לאבד וזה לקדשו ומה ענין זה לזה, והענין עפ"י המדרש ויהי ישראל ברפידים ויבוא עמלק אמרו במדרש שרפו ידיהם מתורה ועי"ז בא עמלק ואמרו אפשר אדם חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת קצירה תורה וה תהי' עלי' השיב הקב"ה כבר תיקנתי להם שבתות וי"ט שיהיו קורים ושונים והולכים לבית הכנסת וזה אמר זכור את אשר עשה לך עמלק היינו על איזה דרך עשה לך והתעורר אותך לתשובוה ע"י שיזנב בך ולזאת זכור את יום השבת לקדשו ולעסוק בדברים קדושים כי זה מונע ביאת עמלק וכל שונא ורק שבת הוא המיועד לחקוק בלבות בני ישראל את יראת ה' ולשמור אותם מכל רע כנאמר ושמרו בני ישראל את השבת שע"י השבת נקבע בלבנו כי