מהר"ם שיק על התורה קנב

והצער והעוני הכל הי' בהשגחה עד עת קץ ככה הוא עתה וכשם שאז ממש ישראל נתיאשו מן הגאול' וסברו כיון שלא פקד ה' את ישראל עד כה שוב לא יפקוד ואדרבה בא אז הישועה ככה יהי' בגלות זה האחרון וכמו שאמר הבעל עקדה בפ' ואתחנן על פסוק השמע עם קול אלקים חיים או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי וכו' עיי"ש. חכו ממתקים וכולו מחמדים וזה שאמר להם ע"י הנביא ישעי' אנכי הוא מנחמכם כשם שאז לא עלה על דעת שיקח ה' את ישראל או שישמיע בסיני דיברות אנכי ואפ"ה הי' ככה יהי' זה וזה יהי' תנחומכם אפי' בעת הגלות שהרי אנו בעצמינו אמרנו וענינו מי כמוך באלים ה' ואמרו חז"ל דמי כמוך באלים באלמים שהקב"ה רואה ושותק והן הן גבורותיו ונוראותיו וכיון שכן מי את ותראי מאנוש ימות וגו' ותשכח ה' עושך נוטה שמים ויוסד ארץ דהיינו שהקב"ה ברא עולם בשביל ישראל ובעבורם הוא נוטה שמים וחסד ארץ שאין ברכה בא אלא בשבילם דהיינו נוטה שמים ויוסד ארץ היינו הפורעניות שהם כעפר הארץ הכל זכות ישראל וכאילו ישראל הם הנוטים שמים ומייסדים ארץ וכיון שכן למה ותפחד תמיד כל היום מחמת המציק וגו' ואי' חמת המציק שר"ל שתבחין שאין חמתם בהם אלא החמת הוא בא מלמעלה ומכח מעשיהם והיינו ואי' חמת המציק והם רק כלי, זעמו של הקב"ה ולזאת לא תפחד מאנוש ימות אלא מהקב"ה כי ממנו מצעדי גדר כוננו:

והעיקר הכל תלוי ביראת ה' ודוד המלך ע"ה ביקש בתהלים כ"ז אמר אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' ובמדרש יש שלמה ביקש שתים ריש ועושר אל תתן לי ואו' ודהע"ה אני אין מבקש אלא אחת ועוד אמרו שם במדרש וכי אחת הוא שואל הלא מבקש הוא הרבה אמר דוד המלך ע"ה ממך למדתי שאמרת ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' ובקשת הרבה ללכת בכל דרכיו וגו' עיי"ש והביאור נראה בעזה"י באמת הנסיון העוני והעושר הוא גדול מאוד וכמו שאמר פן אשבע וכחשתי וגו' ופן אורש ואתפוש את אלקי וגו' אמנם הנסיונות האלה הם דווקא אם הגוף והנפש הם נפרדים ואינם מתאחדים אפי' אם יש לנשמה יד העליונה וכובשת את הגוף מ"מ יש לחוש טובא שלפעמים יגבר הגוף וצריך לבקש מה' שלא יביאנו לידי נסיון כמו שאנו מבקשים בכל יום ויום א"כ שפיר ביקש שלמה המלך ע"ה שתים שלא יבוא לידי נסיון ריש ועושר אל תתן לי אבל דוד המלך ע"ה אמר שהוא אינו. מבקש אלא אחת דהיינו שיהי' הגוף נתון תחת הנשמה ויתאחדו שיהי' לגוף טבע שני לעשות רק רצון הנשמה ואז אין חשש בין בריש ובין בעושר ולזה אמר אחר אחת שאלתי מאת ה' כי על זאת יתפלל כל חסיר אליך אבל תפילה זו אינו כשאר תפילות שהם ביד ה' אלא אותה אבקש שזו צריך האדם לעשות ולהשתדל שהרי הבחירה חפשיית וזה דבר בחיריי אלא שצריך סייעתא מן השמים וזה שאמר אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי שכל חיותי אפי' חיי הגוף שנקרא ימי חיי יהי' שבתם וקימתם בבית ה' ולחזות בנועם ה' ר"ל שאז שהגוף והנפש יתאחדו אז יראה בנועם ה' ויבקר בהיכלו:

בהפטרה אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותראי מאנוש ימות וגו' ותשכח ה' עושך נוטה שמים ויוסד ארץ וגו' ההמשך צריך ביאור, ונראה שהנביא בא לעורר אותנו שהשי"ת מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית אפי' בדברים שהם נתונים בטבע אין מזל וטבע לישראל כשעושין רצונו של מקום וזה הוא סימן אהבה לנו ולולי שהשי"ת משגיח בכל עת ומשנה עיתים ומחליף את הזמנים כשירצה הי' הבריאה וטבע העולם פעמים לרעה כמו שידענו מהרבה עניני הטבע שמיועדים לרעה לולי ה' משדד ולולי זאת לפעמי' הי' הצדיק אובד בצדקו ואין זה מסכים עם צדקות ה' וה' צדיק בכל דרכיו ועכ"ח שזה יצדק רק ע"י שהקב"ה משמר ומנהיג את העולם ומי שאינו ראוי לענוש רוח והצלה יעמוד לו ממקום אחר וכן פי' העקדה צדיק ה' בכל דרכיו וחסידי בכל מעשיו צדיק בדרכיו היינו הטבע ואפ' מה שאפשר לגרום רעה כי חסיד ה' בכל מעשיו דהיינו ע"י השגחה והנביא ישעי' אמר הלא תדעו הלא תשמעו אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ וגו' והיינו מכח שהשי"ת בורא קצות הארץ מה שמקצין ומאבד מלשון וקצותה את כפה וגו' היינו דברים המזיקים עכ"ח הוא מלמדינו שאלקי עולם ה' וגו' שה' מנהיג ומשדד וכמו שמסיים שם מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר דאל"כ זה נגד דרכי ה' הידועים לנו זה מופת לימודיי על השגחת ה' בכל עת עוד הביא העקרים מופת לימודי כיוצא בזה ממה שאנו רואין שכל ענינים של הארץ הולכים וכלים ומשתנים ונפסדים באיש ואפ"ה קיימים במין ועכ"ח שיש