מהר"ם שיק על התורה קנא

אשר יראתו מוטלת על הבריות גם רשעים מעביר כנאמר מלך מזרה רשעים וישת עליהם אופן והנפקא מיני' אם הוא לתכנית הראשון שהוא חיצוניי לתכלית הפנימי שאם יהי' להנגלית החיצוניי לעמוד בפני שאר אומות ומלכים הרוצים ללחום עמהם אין נפ"מ אם הוא מישראל או מעם אחר כל שהיא גבור ואיש מלחמה הלא טוב לזה אמנם אם התכלית כדי להעמיד הדת על התלה אז בעינן דווקא שיהי' איש יהודי כשר וישר וע"ז צוה ה' לידע שלנו בני ישראל א"צ למלך ללחום כי ה' ילחם לנו יה' איש מלחמה ה' שמו ולא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' רק לתכלית הזה להעמיד הדת על תלה נעמיד לנו יולך:

וזה שאמר כי תבוא אל הארץ וירשתה וישבת בה לאחר ירושה וישיבה שאין לכם צורך למלחמה שקודם כבושה לא ימנו מלך שלא יאמרו שיש בו צורך למלוכה אלא לאחר ירושה וישיבה אז שום תשים עליך מלך הנה התכלית יהי' מקרב אחיך תשים עליך מלך ר"ל משום התכלית הפנימית כרי להעמיד הדת על תלה וממילא עי"ז לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר בא אחיך הוא דמצות ואדרבה מלכה ושרי' בגרים אין תורה ולזאת לא תוכל למנות אלא יהודי ואמנם אין רצון השי"ת שיהי' שמירתנו התורה והמצוה מכח יראת המלך אלא ע"י שתהי' אימת המלך עלינו נלך ונבוא מזה לידי ק"ו אם לפני מלך ב"ו כך לפני מלך מלכי המלכים לא כ"ש דוגמת שאמר ביב"ז אם ממליכין אותי לפני בו"ד שאם מיתתנו אין מיתתו מיתת עולם כך כיש לפני מלך מלכי המרבים יאם אמנם נובע הדם לירא יותר, מבשר ודם החלש ממלך מלכי המלכים הקב"ה וכמו האמר ריב"ז לתלמידיו בברכות דף כ"ח ע"ב הנ"ל הלואי ויהי' מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם תדעו אדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם אע"ג שעיני ה' משיטטות בכל העולם, והנה המלך שהוא למעלה גבו' מכל העולם מסתמא אין עליו יראת בני אדם אלא צריך שיהי' עליו יראת שמים ככה ביקש הקב"ה מאתנו שתהי' בנו יראת שמים וכדרך שבירך ריב"ז לתלמידיו הנ"ל, ולזה נראה שרמזו חז"ל שום תשים עליך מלך שתהי' אימתו עליך היינו שהאימה שהוא מתירא רק מהקב"ה ואתה מתירא ממנו זה יביאך שתהי' גם עליך דוגמת יראה זו דהיינו יראת שמים מזה שעליך היינו הקב"ה, וזה הוא עיקר, והמלך רק להתעוררת ולכבוד התורה והמצות לירא להרוס או לעקור שום דבר דוגמת שומרי המשכן והמקדש והואיל והשמירת התירה של המלך פיעל על כלל ישראל להחשיבה ולהראות כבידה ולנער רשעים מן הארץ ולזאת אפשר שנאמר ונצטווה ליכתוב ב' תורות היינו תורה של עצמו ותורת הכלל שהב' הם תלוים בו ועי"ז ילמד ליראה את ה' ולא יסבור הואיל שהוא פועל יראת ה' על הכלל והמזכה את הרבים אין חטא בא על ידו דלפי הנראה זה דווקא אם עושה זה לשם שמים לזכות את הרבים אבל אם הי' זה לשים פני' אחרת אין הכלל הזה כלל כן יש לומר וממילא בדבר המלוכה שהוא לו לתפארת צריך יראת שמים גדולה שיעשה זה רק בשביל ה' כמו שכתבתי במקום אחר על משנה א' פ"ב דאבות איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהוא תפארת לעושי' אז צריך גם דרך הישר בירור אם עושה כרצון ה' ולכך אע"ג שכותב לו ספר המשנה התורה צריך הוא שילמד ויקרא בי כל ימי חייו ויש לפרש שע"י ספר השני וכמו שכתבתי הטעם יבין ויקרא מזה שכל חיי הדור ההוא אם הם טובים או רעים תלוים בו ועי"ז שבידו הכרעת כל הדור ילמד ליראה ולבלתי רום לבבו מאחיו שיסבור שזכות הרבים תלוים בו וגם לא יבוא חטא על ידו [ויהי' מ"ם מאחי' מ"ם הסיבה כלומר בשביל אחיו ועל ידיהם שיזכה אותם לא ירום לבבו לחשוב שאין חטא בא לידו וזה לבלתי סור מן המצוה] לבלתי סור מן המצוה ימין או שמאל אלא לעולם יהי' ירא ה' אולי הי' בו גם שום פני' ואין שום אדם רואה חובה לעצמו ואפשר שזה בעצמו הכוונה שלא ירום לבבו מאחיו שלא יהי' לו שום שני' וחשש כבוד ועי"ז באמת יהי' משומר כהלכה דמזכה רבים אין חטא בא על ידו:

וכבר ראוי לאדם לידע שהצרות הם רק שלוחי השמחה וכנאמר הוי אשור שבט אפי וגו' וכל השינויים בעולם הם בשביל ישראל דאין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל ואין טובה בא לעולם אלא בשביל ישראל ואע"ג שאין אנו רואין זה ולפעמים יש צדיק ורע ורשע וטוב, לו כבר דיברו ע"ז וכבר אמרו שאנשי כה"ג אמרו הן הן נוראותיו הן הן גבורותיו שהקב"ה רוצה ומאריך אפו עד עת הידוע לא' לבדו וישראל בעצמם הכירו זה גבי גאולת מצרים שראו איך ברגע נתהפך הגלגל ועד אנה ה' ראה בעלבון ישראל ואמרו ישראל' בעצמם מי כמוך באלים ואמרו חז"ל מי כמוך באלמים והלא ה' הוא הוא אשר היי וכשם שהגלות אז