מהר"ם שיק על התורה קמז

ודורו' שהיו לפנינו היו עדיפ' מינן ולא אכשר דרא וכבר הטביע' ה' בכל נפש האדם תשוקה להגבי' עצמו למעלה כמעלות הגדולים והחשובים וא"כ ע"י שיכיר חסרונו ויהי' לנגד עיניו יראת ה' ואהבתו ממילא יפתח בלבו התשוקה לקרב עצמו לבוראו וזה אפשר שרמז לן בקרא אחרי ה' אלקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעון וגו' שאם תשימו על לב שהליכתכם הוא אחרי ה' ומרוחקים ממנו וגם תבחנו שראוי שאותו תיראו עי"ז תשמרו מצות ה' ותשמעו בקולו ובו תדבקון דהיינו התשוקה שהוטבע בכם לעלות למעלה הוא תדבק אתכם אליו:

וחז"ל דרשו על וראית את אחורי מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין יש לפרש עפ"י רמז הנ"ל שאמרנו שטוב לאדם אם ישים לנגד עיניו חוסר מדרגתו שעי"ז יתלהב לעלות למעלה אמנם יש לדאוג לפעמים אדרבה עי"ז יתיאש האדם מן הטוב ויסבור שאין לו תקוה וכאשר נאמר ביחזקאל שאמרו ישראל עונותינו אתנו ובם אנחנו נימוקים וגו':

אמנם זה שקר וכיזוב שצריך לידע האדם שאם אמת שבפעם אחד אי אפשר שיגביה עצמו למעלה וגם לא כל אדם זוכה לידיעות רבות אלא שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחו ויכולתו של אותו אדם שידביק מעשיו לשם שמים ואם ישתדל בעתותיו וימיו ושנותיו ויקשר הניצוצות קדושות ומחשבות קדושות שיעלו על לבו לעצם אחד קדוש ויהי' כל מעשיו דבוקים לשם ה' ויהי' אכילתו ומעשיו דבוק באהבת ה' הכתוב ונתון על מוחו בתפילין ומחשבת האהבה ויראה שבתפילין היא תהי' מקיף כל מעשיו ומחשבותיו שבראש מקורם ויתאחד אחד עם חבירו שלא יהי' קטיגור בין המחשבות ותאוות ותשוקות לא יהי' סתירה ומלחמה ביניהם שכולם ירצו דבר אחד אז עי"ז יעלה מעלה מעלה ויראה וישיג כבוד ה' האפשר וזה שאז"ל דרשו וראית את אחורי שאם תעמוד עצמך במדרגה פחותה עי"ז תביא לידי יראת ה' ועקב ענוה יראת ה' ואת לשון עם ואת שבראש הקרא קאי גם על ופני שאם תגבה אצלך ותסבר שאתה ראוי לפני ה' אז לא יראו כי תועבת ה' כל גבה לב ולא יראם בנועם ה' אלא דע"ז לכאורה קשיא הא ג"כ ע"י שיהי' האדם שפל וכלא בעיניו יכול ליפול למטה כי יסבור שאין לו תקומה וע"ז המליצו חז"ל שהראה לו הקב"ה כל המחובר לתפילין דהיינו לקדושה ולאהבת ה' המרומז בתפילין מאיזה צד שיהי' בין באכילה או שאר מעשה מכל צדדי האדם אשר יעשה אותן האדם בשביל ה' ויראתו ואהבתו מקושרים לתפילין והרי הם כתפילין וא"כ כל אדם יכול לזכות כי רק לפי מדרגתו ויכלתו יעשה לשם ה' ויראתו ואהבתו על פניו וזה תכליתו קרבת אלקים ואהבתו בזה יזכה לחזות בנועם ה' וזה איכ"ל שהמליצו חז"ל בקשר תפילין שכל המחובר לתכלית זה אפי' הוא באחור וממעשה אחרון באחרונים יזכה על ידו והיינו שאמרו שהראה הקב"ה קשר של תפילין ועי"ז אפשר להתקיים וראית את אחורי מדרגה זו שיחשב עצמו פחות מדרגה יזכה לראות כבוד ה' וא"כ לא יתיאש שום אדם ממדרגה הגדולה הזאת:

והנה מזה יוכל כל אדם ליקח מוסר שלא יסבור שאין כוחו לעשות כה וכן קהלות ישראל שסוברין שהם אנשים מעט ועיר קטנה ואין יכולין לעשות כה או כה כי אם גם כל אחד בפ"ע חלוש כח אבל אם יתקשרו להדדי לדבר טוב כמו קשר של תפילין ואיש את רעהו יעזורו ויהי' כנסי' של שם שמים סופה לקיים ויעלו מעלה מעלה. ובזה הרבתי מוסר דברים על היחידים וקהלות המתעצלים לחזק בדקי בית ה' ושאר דברים טובים ומליצים בעדם שאין הציבור מעט כדאי לזה כי זה אינה שאם ירצה באמת בדבר הטוב ההוא אז התשוקה ההוא תתן כח להם לעשות בהדדי זה מעט וזה מעט עד כי יתרבה לנהר גדול עוד מלבד המידה הנ"ל שיהי' עניו ושפל בעיניו צריך לו ב' דברים אחד ללמוד תונה כדי להביאו ליראה ולאהבה כי התורה תבלין לנגד יצה"ר וגם צריך לאדם לעמול ג"כ בדרך ארץ וכדתנן בפ"ב דאבות יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון זה השני המכניע היצר הרע וזה הטעם שנתן הקב"ה זאת בטבע שהאדם מתפרנס בצער כי טוב לו להחליש היצה"ר וכמו שסיים המשנה סוף קדושין שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי' וכו' והכוונה שע"י שהרעותי וגריתי יצה"ר על נפשי באכילת עץ הדעת עי"ז טוב ויפה לו שבזעת אפו יאכל לחמו וכמו שאמר הקב"ה לאדם הראשון אחרי אכילתו מעץ הדעת ועי"ז אפשר שיכניע לבו והי' עונשו לטובתו ועפ"ז אמרתי לפרש דברי התוס' ריש פרק כיצד מברכין במה שמשני שם בסתירה דקרא דפעם אחד כתיב ואספת את דגנך וגו' וכתיב ועמדו זרים ולעו צאנכם וגו' ותי' בש"ס כאן בניך עושין