מהר"ם שיק על התורה קמו

מנוסה ג"כ בצרות ופיתויים אשת פוטיפר ואפ"ה ויהי ה' את יוסף וגם ה' לא עזב אותו והי' כל הצרות והגלגולים נתהפכו לו לטובה וראה כי לטובה היתה קשה ערפי החזק והקשה כאבן וזה אפשר דרמז באמרו בפ' ויחי וימררוהו וישמומוהו וגומר ותשב באתן קשתו וגו' שעמד בנסיון בב' הדברים ומשם רועה אבן ישראל משם כבר ניזון ונתגדל ונלמד איך ראוי לישראל להיות אבן קשה דמעשה אבות סימן לבנים ואם אמנם כך החיוב וההכרח לנו מ"מ אינו מקובל ואנו מתפללין בכל יום שאל תביאנו לידי נסיון ולזאת עני' סוערה לא נוחמה ולא שקטה אולי חלילה לא תעמוד בנסיון ולזאת מידה כנגד מידה מנחם ה' הותנו בדברים שהם נמשלים לאבן ואמר שלא תהיה מידה הזאת לכם לגנאי אלא כל באי עולם יכירו כי למעלה ולכבוד ולשבח וליופי דהוא דוגמת פוך פבע ליופי הוא תהיה לך ויכירו כי בחכמה ובתבונה ובדעת עשית ובס' יצירה קרא הנעשה בעונם בספר וסיפור וסופר עיין פירושו במפרשים ועי' בכוזרי ע"ד פכ"ה וזה נראה שרמז כאן הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויהיה לך ליופי ויהי' יסודתו בהדרי קודש בספר וסיפור וסופר והיינו ויסדתיך בספירים אמנם לחזק האבן וקושי והעזית של ישראל בעינן ב דברים אחד מידת יראת ה' ואחד מידת אהבה לה':

והנה ב' מידות האלו יקנה האדם ראשון מידת היראה ע"י הבחינה שויתי ה' לנגדי תמיד שאינו דומה מעשה האדם אם הוא בביתו בחדרו בעצמו למעשה אשר הוא עושה בפני המלך כאשר ביאר הרמ"א ריש סימן ה' באורח חיים ואם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו אמר ה' שהוא בעל היכולת ולו הנפש והרוח ואשר בשמים ובארץ והוא הנרמז באבן הטוב ישפה דיש ה' פה ואין האדם לבדו אפילו בחדרי חדרים קורותיו ורהיטיו הם מעידים בו לעולם יש אתו עין רואה וזו היתה מסתמא מידת בנימין בן יעקב שמנו אותו חז"ל בהנך שמתו בעטיו של נחש ולכך נותן לו אבן זה בטור חושן המשפט אבל אם אמנם מידת היראה היא גדולה אבל יש מעלה ממנו מידת אהבה לה' שהוא אבינו הזן ומפרנס ומכלכל ומטיב לרעים ולטובים בכל מיני חנינה ורחמים רק בעבורינו במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו על זאת יהמו נא תשוקתינו לעשות רצון ה' אפי' אם ה' לא יראנו מידת אהבה בין בפניו ובין שלא בפניו יהי' נכספה וגם כלתה נפשינו לחצרות ה' וזה נראה רמז של אבן השוהם שהיא בסגולתו אבן החן והוא בשמו מלשון המו מעי לי רחם ארחמינו מלשון תשוקה ואהבה ושורש מידה זו הוא הכרת הטובה ובזו נתעלה יוסף בהכרת טובה לאדונו באמרו הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וגו' איננו גדול בבית הזה ממנו וגו' ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת ויוסף אמרו חז"ל הוא שקידש שם שמים בסתר לפיכך ניתוסף לו ה"א על שמו שנאמר עדות ביהוסף וגו' והוא וי"ו ה"י גם באבן שלו שוהם שמיוחס בטור חושן המשפט ליוסף לרמז שוי"ו ה"י שם בפנימית שלו והם אותיות ש'ו'ה'ם':

והנה בבחינת האדם גדולתו וטובתו של הקב"ה יקנה מידת אהבה ואמנם אם גם ב' המידות גדולות וחשובות בעינן תרווייהו להדדי שאחד בלא חבירו לא סגי דיראה בלי אהבה תפחיד האדם ומונע ממנו שמחת המצוה ואהבה בלי יראה אפשר שיפרוץ האדם וירצה לעלות ולהשיג בדבר שאין לו רשות וצריך לזה מידת היראה וע"ז המליצו שצריך המצוה שתעשה בדחילו ורחימו ואחד צריך לשני ושניהם כאחד טובים לחזק האדם באמונתו ועבודתו ולסמרו מן המסיתים והם הדוחים והמפחידים כדי לעבור על רצון הבורא ב"ה וע"י מידות אלו יראה ואהבה תאיר בנו אור ה' וינוסו הצללים ויהיו לשמש צדקה וזה אפשר שרמז לן שישים כדכד שמשותיך שיהי' המאירים והמחממים אותם לתורה ולעבודה כשמש יהיו דוגמת אבן כדכד וע"ז המליצו חז"ל מאי כדכד פליגי בה וגי' חזא ישפה היינו מידת היראה של שוויתי ה' לנגדי תמיד שהיא תחזק לאדם כאבן בעשותו רצון הבורא ב"ה וחד אמר שהוא שוהם ואהבת ה' וה' אומר שזה בלא זה לא סגי לי' וכדין וכדין תרווייהו צריכין להדדי ובזה יקנה האמת זה אפשר שרמז בפלוגתא דאמוראי, (ובפלוגתא דמלאכי אפשר שפליגי במעלות ידיעות חכמת אלקי בעת ההיא דישפה יש בו צירוף שם י"ה ובשוהם שם ו"ה ופליגי עד היכן יגיע וה' אמר כדין וכדין ולכך כפל דפליגו מלאכי ואמוראי מלאך בדדהו ואמוראי בדדהו):

והנה שיביא האדם עצמו למדרגה טובה בב' בחינות הנ"ל ליראה ואהבה צריך עוד שיבחן ויראה קוצר האדם וחסרונותיו ואיך אשמנו מכל דור