מהר"ם שיק על התורה קמ

והמחשבה הזאת הוא תקל לאדם את כל המקרעות וסיבובים שיארעו לו דברים שאינם מקובלים לו אפ"ה לא יטרדו אותו מתורה ועבודה כי ידע שהתורה נתעלה ונקנה ע"י יסורין והתורה היא כוללת הכל ועד"ז אני מפרש בדרך רמז מה שהביא המדרש על קרא דשמע ישראל אתה עובר, היום את הירדן לבוא לרשת גוים גדולים וגו' הלכה אדם מישראל השותה מים לצמאו איך יברך כך שנו חכמים יברך שהכל נהי' בדברו וגו' ועפ"י הנ"ל נאמר הכוונה על התורה שנמשלו שמים שנקנה רק ע"י יסורין וזאת התורה אדם כי ימות באוהל ואין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' וא"כ איך אפשר לו לברך עלי' אמנם אם ישים לנגד עיניו שע"י התורה נברא הכל ועי"ז שהאדם ישים עינו רק על התורה והעולם תחת רגליו יהי' לו שכר מידה כנגד מידה שהעולם יכנע לו ותגזר אומר ויקום וע"ז אמר השותה מים לצמאו איך יברך דהיינו אם יש לו צמא וחסרון ועי"ז יהי' עוסק בתורה איך יברך ע"ז וע"ז אמר דשפיר מברך שהכל נהי' בדבר בדברי התורה הכל נעשה בראשית בשביל התורה שנקרא ראשית וגם שהכל נהי' בדברו שיוכנע לו העולם כדרך שהכניע הוא עניני העוה"ז בשביל התורה ועבו"ה כך יהי' יגזר אומר ויקום לו [ועל דרך מרן המחבר זצלה"ה יש לפרש ג"כ התשובה כך שנו חכמים מברך שהכל נהי' בדברו עפ"י מה ששמעתי משמי' דהגאון בעל המחבר ס' שו"ת קול ארי' זצ"ל וכעת מצאתיו ג"כ בס' כד הקמח לרבינו בחיי זצלה"ה הנדפס מחדש. לפרש המדרש ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו רבנן אמרין כאלו אכלין ושתין ר' יוחנן אמר אכילה וודאית דכתיב באור פני מלך חיים והכוונה בקיצור דהוקשה לבעל המדרש מה לאכילה ושתיה אצל מחזה שרי וע"ז אמרין רבנן הפירוש דהרגישו מחזיון הזה שומע שמחות ונעימות כאלו אכלין ושתין ולשון אכילה ושתי' כאן הוא לשון מושאל אולם ר"י אמר אכילה וודאית והוא נקודה נפלאה דבאמת הוא אכילה וודאית כי כאשר נתבונן על שימוש לשון אכילה נמצא שעיקר הוראתו אינו פעולת האכילה ומעשהו רק הנחתו ושימושו על הנאת האכילה דנאה החיך אשר אוכל יטעם והחיות אשר שואב ממנו וכן לשון שתי' בא על הנאת שתי' ומעתה הנאת זיו השכינה ונועם ה' אשר עמו מקור חיים מקור כל התענוגים מכל מאכל אשר יאכל ומכל משקה אשר ישתה להנאה ההוא יקרא אכילה ושתי' באמת ובעצם ולהנאת מאכל גשמי פרטי או משקה פרטי יקרא ג"כ אכילה ושתי' אולם בהוראה מוגבלת ופרטית עד שכנגד הנאה רוחני הוא לשון מושאל וזה אמרו אכילה וודאית דכתיב באור פני מלך חיים כלומר והוא הוא חיות הכללות והבן והגאון הנ"ל זצ"ל המתיק הדברים עוד כפי דברי השל"ה הקדוש זצ"ל בח"ר שמתרץ קו' המפרשים שהקשו איך כופל לומר יד ה' עיני ה' וכיוצא תוארים כאלו אצל ה' יתברך והם תירצו שהוא לשון מושאל מבני אדם כדי לסבר את האוזן אולם הוא זצ"ל כתב דנהפוך הוא דעיקר לשון יד לא נאמר על בשר ועצם היד רק על כח השימוש אשר ביד וכן עין לא נאמר רק על כח העין כח ההשגחה והבחנת דבר מדבר ובכן לא ניתן להאמר תואר עין בעצם רק אצל ה' אשר השגחתו משוטטת בכל הארץ וכן יד שייך בעצם רק אצלו יתברך אשר עושה חיל גדולות ונפלאות ואצלינו הוכח לשון יד בדרך העברה ושאלה, והן הן הדברים המתוקים מדבש, וממוצא הדברים נשכיל ענין זה ממש בתוה"ק אמנה כך הוא דרכה של תורה להיות מופרש ומובדל מתענוגי עוה"ז אך לעומת זה טובים דודה מיין ובמתק ודשן עדיה בל קרוב אליה כל תענוגי העוה"ז והתורה אור שבעת הימים כי כן אמרו במדרש על אור הגנוז והיכן גנזו בתורה מובא בס' הקדוש אוה"ח והנה מדה הכולל נקרא הכל או כל עיין ברמב"ן ז"ל על פסוק וה' ברך את אברהם בכל ומעתה התשובה עולה יפה השותה לצמאו מברך שהכל נהי' בדברו כלומר דשפיר מצי לברך העוסק בתורה שהכל הוא נתינת טעם כלומר כי הכל ר"ל אור רוחני ונערב הכולל ומער"ב ערבי"ם ותענוגים הרבה והיינו אור הגנוז נהי' בדברו קנה הוייתו בדברו דבר א' אר"ש זבת חלב ודבש ונחמד מזהב ומפז הוא תוה"ק ועל דא יש לברך ולברך] ולכך סמך זה לשמע ישראל אתה עובר את הירדן שבשמיעה זו שאתה שומע ומכניע טבעך ותאוותך שנמשלו לים ורגליו בזה אתה עובר הים את הירדן קודם ביאתך לירדן וכן בהיפך ע"י הבחינה ואמונה הנ"ל אם עולה לגדולה מקומו אל ינח ולא יגבה לבו ולא יבעט אדרבה יפחד לבו שלא יפסיד על ידי זה חשיבות התורה וכנאמר את ה' אלקיך תירא גו' שהרי אין לישראל מזל רק הכל תלוי ביד ה' וזה תלוי בעבודת