מהר"ם שיק על התורה קלז

כרת ה' ברית הזאת והם זכו להם ולדורותיהם ולפי"ז מן הראוי לפי שורת הדין אם אדם יושב ועוסק בתורת ה' ובמצותיו לקפח קצת מן שכרו שזכות אבותיה הוא המסייעת וידם באמצע ואעפי"כ הואיל שהבחירה חפשית ולא לגזר על אדם ידוע:

שיהי' צדיק או רשע לכך הקב"ה משלם להם משלם כאילו הם עשו וזה ממש כמבואר במשנה פ"ב דאבות משנה ב' ובפי' התי"ט וכל העמלים עם הציבור וכו' שזכות אבותם וכו' ואתם מעלה אני עליכם וכו' וזה פי' הקרא והי' עקב וכו' ושמרתם זו משנה הוא הלימוד שגדול שמביא לידי מעשה ושמר ה' אלקיך לך וגו' ר"ל שיעלה הקב"ה לך כאילו עשית אתה בבחירתך ובאמת הוא הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך:

ואכלת ושבעת וגו' על הארן הטובה אשר נתן וכו' אע"ג דהוא חובת הגוף כתיב בי' על הארץ וכבר דרשו חז"ל ויש לפרש עפ"י גמרא דכיצד מברכין ד' ל"ל הארץ וכו' והארץ נתן לבני אדם כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה וכל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאילו גזל כנסת ישראל ע"ש ריש פרק וראי' ע"ז הוא מנתינת הא"י לישראל עפ"י המדרש הובא ברש"י ריש בראשית אמר ר"י כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים אם יאמרו לסטים אתם וכו' אם כן כל האוכל בא"י בלא ברכה או אפי' בחו"ל לאחר שנתן הקב"ה לנו את הארץ א"כ ממ"נ הוא גזלן אם יאמין כי לה' הארץ ומלואה וברצונו נתנה וברצונו נטלה א"כ אין א"י גזולה תרי כאילו גוזל כנסת ישראל ואם לא יאמין בזה כי לה' הארץ ומלואה א"כ הוא גזלן על א"י ולכך קאמר ואכלת ושבעת וברכת על הארץ הטובה אשר נתן דמוכח ממ"נ:

ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך וגו' וחז"ל אמרו בברכות בפי' אין עומדין אטו יראה מלתא זוטרתא הא תני' אין להקב"ה בבית גנזיו, אלא יראת שמים וגו' אין לגבי משה מילתא זוטרתא הוא משל לאד' שמבקשין ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו כאילו קטן וכבר דיברו המפרשים בזה שאכתי לא תי' הש"ס קו' דאם לגבי' הי' זוטר מ"מ הוא עם ישראל מדבר והנראה לענ"ד בעזה"י הרי אחר מד' זכירות הוא שנזכור את יום אשר עמדנו בחורב אצל הר סיני כל ישראל אנשים נשים ם וטף וכלם שמעו אתי דברות ה' והשיגו ברוח נבואת פנים בפנים וכנאמר בפ' ואתחנן, את כל הדברים האלה דיבר ה' אלי כל קהלכם מתוך האש ענן וערפל קול גדול ולא יסף ופרש"י ומתרגמין ולא פסק כי קולו חזק וקיים לעולם והכוונה שכך נקבע קול הזה בישראל ונשרש אמונת ה' ויראתו שלא יפסק לעולם וכנאמר, בפ' יתרו כי למען נסות ארכם בא ה' למען תהי' יראתו על פניכם ולבלתי תחטאו והיראה הזו נשתקע בלבות בני ישראל לא בלבד בלב הדור ההוא אלא כל הנשמות קדושות עמדו על הר סיני כנאמר את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה ובכולם נשתקע וקיבלו האמונה והיראה בקול גדול ולא יסף ולא יפסק והמשנה פ"ו דאבות אמר בכל יום ויום ובת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי לדם לבריות מעלבונה של תורה כי ה' דיבר אל כל קהל אע"ג דודאי לא הו' מדרגות שוות וכמו שצוה ה' בפ' יתרו והגבלת את העם וקדשתו כהנים לפנים מלוים ולוים מישראל וכן מדרגות מדרגות ואע"ג שכלם שמעו מכל מקום כל אחד קיבל לפי כוחו ומדרגתו ובוודאי לא הי' מדרגת כלם שווין וישראל אמרו למשה היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי ועתה למה נמות וגו' אם יוספים אנחנו לשמוע בקול ה' ומתנו כי מי כל בשר וגו' ונראה שישראל השיגו אז כי אינם ראוים לנבואה ואפ"ה עשה ה' נפלאות בארץ לכבוד התורה שיזכו ישראל למעלת הנבואה והכירו מדרגת עצמם וגם הכירו גדולת הבורא ב"ה המדבר עמהם שאפילו אם יהיו במדריגה יותר נעלה. ממה שהיו אפ"ה לא יהיו ראויים, והנה לשון וחי מצינו על דבר שלא נתבטל כמו בשר חי ומזה נשאל על אדם שלא למד ושימש כל צורכו, שלא נתבשל כל צורכו וכעין שפי' הת"ח בב"ק דף ע"ב על דלא אכלינן בשרא דתורא והיינו שאמרו שב' דברים השיגו את כבוד ה' וגדלו ומעלתו כי אין חקר לגדולתו וגם ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי היינו אפילו עם מי שאינו נתבשל ואינו שלם ועתה למה נמות כי תאכלנו האש שאפילו אם יזדכך הגוף ויושלם קצת עי"ז מ"מ לפי כבודו וגדלו עדיין נהי' חיים ובלתי שלמים שאפי' אם יוספים אנחנו במדרגה לשמוע עדיין ומתנו עדיין צריכין אנו שלימות וא"כ אין מעלה בזיכוך האש כי מי כל בשר דייקא וגו' קרב אתה ושמע וגו' וכבר ביאר להם משה בפ' יתרו שבאמת לא בדי לעשות אותם שלימים אלא למען תחיה יראת ח'