מהר"ם שיק על התורה קלו

לי' שאתה דר ולא שמעתי לרוב אמור אתה אם עשיתי כדין והשיב השר בוודאי כיון שידוע לך שאני דר פה כדין עשית שלא שמעת לרבים וע"ז השיב הרופא וכך הוא באמונתנו אם היינו מסופקים אז הדין דנלך בתר הרוב אבל אנו ידענו זאת באותות ומופתים שאמונתנו אמיתית ואז אין שייך נילך בתר רוב ובזה פירש מרן זצ"ל הקרא הנ"ל לא תהי' אחרי רבים לרעות היינו בדבר שידוע לך שהוא רעה לא תשמע ולא תענה על ריב הטוענים עליך שתלך בתר רוב כיון שאין ספק לנטות אחרי רבים להטות ר"ל במקום שיש קצת למי' וספק אז אחרי רבים להטות והנה גם בשאלה זו אם הארץ טובה אם אפשר לכבוש. אין ספק כי לא עביד הקב"ה ניסא לשקרא וכיון שראו שכל מה שעשה השי"ת להם הי' לטובה ועכ"ח גם זה לטובה ובפרט שהשי"ת נשא אותם למעלה דהיינו למעלה מהטבע וגם אין לחוש שאולי לא יראו ולא ידעו הדברים שהם לתם סכנה והגורמים לאבד המלחמה ויטמנו האמוריים פח יוקש כנגד זה הרי תשי"ת נתן להם עמוד אש לילה:

והנה דבר שלא ראינו בעינינו קרוי אמונה ובזה יש להאמין יותר רבים מיחיד אבל דבר שנודע לנו באחד מחושים שלנו זה נקרא ידיעה וזה שהוכיח אותם משה אע"ג דרק יהושע וכלב אמרו טובה הארץ מ"מ ראוי לנו להאמין להם כי אין זה בגדר אמונה שהרי מן הדברים שראו עינינו נוכל לידע כשם שכל אלו הדברים הי' לנו רק לטובה ושמר ה' אותם מכל רע וגם האיר לנו וגילה לן הדבר החשוך אצלינו א"כ כל בר ידיעה יבין שכך יהי' ג"כ בארץ וזה שאמר ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' ר"ל זה אינו בגדר אמונה אלא בגדר ידיעה ואין לכם לילך בתר רוב וע"ז מביא להם ראי' ממה שאתם רואין ההולך לפניכם וא"כ הרי זו ראי' ממש:

פ' ואתחנן ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צונו וגו' ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם וגו' אשר ישמעון את כל החוקים האלה וגו' מחסר ורב טוב אשר חפץ ה' להטיב ליראיו ושומרי מצותיו לא נתן כל התורה כולה בכתב רק מעוטה בכתב והשאר מסר למשה בע"פ והוא מסרה ליהושע וכן בכל דור ודור ולולא מסר ה' לנו היינו ממשש כעור באפילה ואי אפשר להבין התורה אי לא מצד הקבלה כאשר יראה הרואה עין בעין בכמה מקומות במקרא שגם כל הפשטנים צריכין להודות לדרך הקבלה עי' באבן עזרא סדר במדבר בענין מנין הלוים שחסרים במקרא עי"ש וממש בכל מצוה אין אתנו יודע עד מה אם לא הקבלה וכיון שכן יש מקום לבעל הדין לומר אמאי לא פירש לן הקרא את כל הצריך לנו ואם באמת כי גבהו מחשבותיי ממחשבותינו אבל באמת יפה נאמר הטעם במדרש שתביא התוס' בגיטין דף ס' ע"ב ד"ה אתמוהי קא מתמה וכו' שמחסר ה' עלינו ולהודיע לדורי דורות שהקב"ה נתן לנו את תורתו ולא יהי' מקום לאדם לחלוק ולומר לא לבם נמסר התורה ולא ה' דיבר עמכם בהר מתוך האש כי יהי' להם עדים ברורים באשר הקבלה שהיא בע"פ מזה אין יודעים שום אומה ולשון רק העם אשר בחר ה' לו לנחלה משא"כ התורה שבכתב כמה אומות העתיקו אותה כידוע ע"ש במדרש שכתב לפרש כן אכתוב לכם רובי תורתי כמו זר נחשבו וא"כ לזה כיון משה רע"ה באמרו לישראל ראה ר"ל שיבינו העניין שאנכי אלמוד עמכם חוקים תורה שבכתב שלולי הקבלה אין אנו מבינים אותה ומשפטים כאשר צונו ה' ר"ל בע"פ [חוקים ומשפטים כאשר צונו ה' כלומר המצוות חוקים הם כפי צורתן הנגלה בתורה שבכתב והם משפטים באופן אשר צוה ה' בע"פ באר היטב] ושמרתם ועשיתם ר"ל שתשמרו התורה שבע"פ כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים שעכ"ח יודו כי מאת ה' היא לכם זאת כי העמים אשר ישמעו רק החוקים האלה ר"ל התורה שבכתב שהוא כחוק ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הזה ועכ"ח גם המה יתנו עדיהן ויצדיקו:

פ' עקב והי' עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלקיך לך וגו' יש לפרש דכבר הבטיח לנו יוצרנו ואני זאת בריתי אמר ה' רוחי אשר עליך וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו' א"כ אי אפשר שלא יהיו לומדי תורה ועוסקי במצות בישראל כי עכ"ח יסייע הקב"ה להשלים דברו ולהיות נאמן בבריתו דאלמלא הקב"ה עוזר כמעט נשכח תורה לגמרי מישראל בעו"ה רק זכות אבותינו היא שמסייעת לנו שעמהם