מהר"ם שיק על התורה קכח
Maharam Shik Torah 128 · מהר"ם שיק על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →בפ"ק דב"ב שאלו לשלמה המלך איזהו בן העולם הבא א"ל כל שכנגד זקניו כבוד וכי הא וכו' עולם הפוך ראיתי א"ל עולם ברור ראית וכו' וצריך ביאור גוף השאלה וגם התשובה וגם הא דמבי כי הא וכו' והנלענ"ד בעזה"י לפרש הנה האדם הוא קצר ימים ומעט שני חייו אמנם אפשר שיזכה ע"י מעשיו לעולמי עד וע"ד שאמר באיוב י"ד אם חרוצים ימיו ומספר חדשיו אתך חוקיו עשית ולא יעבור שע"י התורה הקדושה וע"י שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ואם אדם עושה ומקיים מצוה ושואף ומבקש שישב בבית ה' לעולם לעבדו אז הקב"ה מצרף זה למעשה וכעין שאמרינן בא"ח סי' תרכ"ג בענין מזכיר נשמות שמועיל בעד המתים שהקב"ה מחשב שאם הי' חי הי' ג"כ נותן צדקה עיי"ש:
ועד"ז נראה שאמרו חז"ל בסוף ברכות שצדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל וגו' נראה היינו הכוונה ע"י מצות שעשו והיינו מה שעשו חיל ממנו ילכו אל חיל בעוה"ב ומעלה עליהם כאילו עשה וזה נראה שנכלל בכלל שאלות איזהו בן עוה"ב שהבן נקרא ע"ש שצריך לבנות את אביו ובן העוה"ב כיון כאן על שעה שכבר הוא בעולם התיקון בעוה"ב ואפ"ה עדיין הוא בונה כאן ביתו כאילו עדיין חי וזה שאלתם והנה על הא דלעיל יש לחקור נהי דהשי"ת מצרף מחשבה טובה למעשה איך יוכל לחשוב גם כשמת מעלה עליו כאילו עשאו הרי תנן אל תאמין בעצמך וכי ומי יודע אם הי' עומד בנסיון ונהי דהשי"ת בחסדו יוכל לחשוב לו כאילו עשה מ"מ אז הי' רק מתורת חסד אבל לא מדינא ואנן דינא בעינן שיעשה לו השי"ת זאת מדינא:
והנה אמרו חז"ל בפרק חלק שהקב"ה אמר לדהע"ה שלכך ייחד השי"ת שמו על אברהם יצחק ויעקב משום שמסרו עצמם על קדושת השם עיי"ש והיינו שרק זה אות שלעולם יעמוד בדרך הטוב ורק מי שעמד בחיילי המלחמה הוא סימן גבורה שיעמוד ג"כ בשאר מלחמות ואין לך עדות גדול מן הנסיון וא"כ בכה"ג שפיר יש דין לומר שאדם ברצונו לעבוד ה' כל ימי עולם ועמד בנסיונות שיחשבנו לו הקב"ה כאילו עשה ובכה"ג ספיר ראוי שיקרא בן העוה"ב שאפי' לאחר שהוא בעוה"ב גם אז עדיין מעלים עליו כאלו הוא הי' חיים עודנה ועד"ז יש לפרש בקהלת. ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר הם חיים עודנה עפ"י גמרא סוף נידה שאמרו לאלכסנדר ששאל מה יעשה אדם ויחיה א"ל ימות את עצמו וכו' דהיינו שיעמוד בנסיונות נגד טבעו ועי"ז אפי' לאחר מותו יהי' כאלו חי והיינו שמשבח את המתים שכבר מתו ר"ל שבעודם חיים מתו היינו שהמיתו תאוותם מן החיים אשר הם חיים:
והנה העומד בנסיון כל הנסיונות הם לכבוד לו וכמו שאמרו באבות פ"ה עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה ועמד בכולן להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו וזה אפשר לפרש הקרא דישעיה וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בירושלים ונגד זקניו כבוד דכבר פרשו בקרא דזכריה ויהושע בן יהוצדק כה"ג עומד לפני המלאך והשטן עומד על ימינו לשטנו ופרשו דלכך עומד לפני המלאך וגדולים צדיקים יותר משום שהשטן עומד על ימינו לשטנו וצריך ללחום עמו ואם עמד בנסיון ובקשרי המלחמה עי"ז נתעלה מדרגתו משא"כ המלאכים עושי דברו בטבעם שאין להם התנגדות אלא כולם אהובים כולם ברורים לעשות רצון בוראם וע"ז נפחת ג"כ מדרגת החמה ולבנה הששים ושמחים לעשות רצון קונם אבל עתה אינו ניכר זה לכל אדם אבל לעתיד יעד לן הקרא וחפרה הלבנה וגו' שיכירו שהם כגחן ביד החולב בו כי עין בעין יראו כי מלך ה' צבאות וזה בכל עניני הברואים אפילו בעליונים אבל בזקניו היינו ת"ח וזקן שקנה חכמה ויראי ה' יהי' כבוד והטעם משום התנגדות שהי' ושיש לו והיינו נגד זקניו כבוד היינו ע"י התנגדות שנגד זקניו יהיה להם כבוד וע"ז אמר שלמה הע"ה שכל שקרינן בי' ונגד זקניו כבוד שעמד בנסיון ובקשרי המלחמה זה הוא בן עוה"ב שאפי' כשימות יהיה כאלו הוא בעולם ועובד ה' וע"ז שפיר מביא הא דעולם הפוך ראיתי והיינו כנ"ל שעי"ז נתעלו ושם הוא עולם הברור והטוב, ועי"ז עליונים למטה וגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת וא"ש היטב:
ובזה מובן דשכר פנחס הי' נצחיי ע"ז שאסר נפשו ועמד בנסיון ההוא ופנחס זה אלי' וממילא אפילו כשיהי' זרעו אחריו אפ"ה, יהיה לו ברית כהונת עולם ולעולם יהי' עובד ה' כדלעיל שאפי' כשלא יהיה בעוה"ז יחשב לו כאילו הוא בכאן עובד ה':