מהר"ם שיק על התורה קכה

אפי' אינם חשובים כל כך מ"מ ראה השי"ת שיהי' מעלתם לכל הפחות עדיף משאר אומות וכמו שפי' האלשיך זצ"ל רק באבותינו חשק ה' ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים ר"ל באבותינו כתיב חשק מצד עצמם היו טוב ולשון בחירה היינו מב' דברים אפי' אינם טובים לגמרי בוחרים הטוב ביותר מן הרע יותר והיינו דקאמר באבותיך ויבחר בזרעם אחריהם בכם בתורת בחירה בכם מכל העמים ויש לענין נדון שלנו נפ"מ אם מעלות ישראל מצד עצמם אז אי אפשר לאוה"ע שישלטו בהם אדרבה נהפוך הוא אבל אם חשיבות ישראל הוא רק בערך ויחוס העמים וכאילו העמים עושים ישראל חשוב אין להם לישראל כח עליהם כיון שחשיבתם על ידיהם ולכך בקראו בלק בלעם לקללם העיר במזרח צדק שמראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו שרואה מעשיהם כמעשה אבות ולזאת הן עם חשוב לבדד ישכון אפי' הם לבדד הן עם היינו עם ה' ובגוים לא יתחשב אין חשיבותם מצד הגוים וממילא אין לך כח עליהם וכמו שמפרש והולך [יש לפרש בזה מקרא קודש לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו והיינו כנ"ל שיחוס עם בני ישראל אינו יחוס הצטורפי בערך וצירוף גויי הארץ אשר ה' לא קראו מעשיהם תועבה עמל ועון יחד רק לבדד ישכון כנ"ל והוא אמרו לא הביט עון ביעקב כלומר יעקב אשר בחר לו יה לא היה מפני שעיניו בגוים תצפנה לראות און ויתבונן כי לא דרכיהם דרך יעקב ולא ראה עמל בישראל כמו כן ישראל לסגולתו לא נהיה מפני שראה גוים ויתר ישראל בהכשר ויתרון כנגדם ה' אלהיו עמו הלא השראת שכינה ביניהם ולא זכו למעלה נפלאה כזו כי אם מפני שמוכנים אליה בעצם מני שרשם מאבותיהם אברהם יצחק ויעקב ועל ידי מעשיהם הטובים וקדושתם שאל"כ לא יגורך רע כתיב ותרועת מלך בו הכוונה גם בענין המדות בין אדם לחבירו ספיר גזרתם כי רוח נדיבה תסמכם ריעות ורצון תעטרם להתנהג ולתתרועע עם הבריות ברצון ותרועת מלכי לקבלם בלב שמח ובסבר פנים יפות יזה דרך המלך אשר מקרו ברוך ורוח נדיבה תסמכהו ככתוב באור פני מלך חיים והיינו תרועת מלך בו כי כל ישראל בני מלכים הם וכ"ז בו בעצמו ובגוים לא יתחשב כדברי מר"ן המחבר זצ"ל ויש מקום אתי לפרש בזה עוד אולם אכ"מ]:

מה טובו אוהלך יעקב וגו', חכמת התורה יש לה כח ושם בכפליים אחת שהיא מאירה עינים ומלמדת חכמת ה' בכל אופנים והב' שהיא מזככת את החומר ומתקנת אותו ותתן יראת ה' וכח ואמיץ והתלהבות ללחום מלחמת ת' לא רק לצורך שעה אלא יראת ה' טהורה עומדת לעד והיינו דקאמר מה טובו אוהליך יעקב דאהלי תורה טובים בכל ענינים ובדבר שלם נאמר בו טוב ומשכנותיך ישראל שע"י אהלי תורה נעשה משכנותיך ישראל שמזכך ותתן כח לישראל להיות שר עם אלהים ועם אנשים ובמדרש אמרו במדרש ילקוט טובים אוהלים של מטה ואוהלים של מעלה אוהלים של מעלה נכשלים בהם, יש שעובדים לחמה וגו' אבל אוהלים של מטה אין לך אדם שנכנס לבהמ"ד וחוטא דע"י שאר ידיעות ונקט חדא ידיעות המזלות אדם נכשל בו וסובר שהכל תלוי' במזל ולפי מה שנולד אי בחמה אי בלבנה אבל אוהלים של מטה הוא בהמ"ד הוא מטה את האדם להיות יודע שהיא בעל בחירה ומזככו ג"כ ואמרינן עוד על כאוהלים נטע ה' ביקש לעשותם כאוהלים של סרקין שנעקרין ומטלטלים ממקומם א"ל הקב"ה לא כמו שאתה מחשב אלא נטעין הם כמו אוהלים שנטועים כשמים שנאמר וימתחם כאוהל. לשבת כשם ששמים אינם נעקרים וגו' והוא שמשה אמר למען ירבו ימיכם כימי שמים וגו' והיינו חשיבות התורה שהיא מן השמים מפי ה' ולא כחכמת אדם שאפשר לעקרם לפי הזמן והמקום אבל תורתינו הקדושה הם כאוהלים שמים וארץ אשר נטע ה' והם קיימים לעולם דבר ניצב בשמים ועי"ז מתרבה כל מעשה ומעשה כיון שהיא תורת ה' ונשתלשלה בכל העולמות והתורה משלמת כולם ולכך ירבו ימיכם כימי השמים על הארץ:

פ' פנחס פנחס בן אלעזר וגו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום וגו' יש לפרש דהנה עיקר מעלת פנחס ביאר לן הכתוב שהי' ע"י שפעל את המעשה ההוא בפרסום לעיני כל ישראל אם אמנם אפשר הי' שיהרגם בסתר ואפי' אם אח"כ יפרסם לא הי' הסכנה גדולה לו כל כך כאשר הי' לו שעשה הלקיחת הרומח והנקמה בפרסום כנאמר בפרשה שלמעלה ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו לא בסתר אלא בידו ובתוך העדה ולזה שעשה כן בפרסום גדול זה מוכיח על תוכן מעשיהו